יחסי ישראל–ליטא

יחסי ישראל–ליטא
ישראל	ליטא


ישראל	ליטא
שטח (בקילומטר רבוע)
22,072	65,300
אוכלוסייה
9,881,600	2,699,008
תמ"ג (במיליוני דולרים)
522,033	70,334
תמ"ג לנפש (בדולרים)
52,829	26,059
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית	רפובליקה

בין מדינת ישראל לרפובליקת ליטא קיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים. ישראל הכירה בעצמאותה של ליטא בשנת 1991, והיחסים הדיפלומטים בין השתיים החלו כשנה לאחר מכן, ב-1992. במהלך ינואר 2015 נפתחה שגרירות ישראל מחדש בבירה וילנה. שגרירת ישראל הנוכחית היא הדס ויטנברג זילברשטיין (8)

לליטא יש שגרירות רשמית בתל אביב, ושלוש קונסוליות כבוד בהרצליה, ברמת גן ובנתניה.

היסטוריה עריכה

ב-1995 ביקר בישראל נשיא ליטא, אלגירדס ברזאוסקאס, וביקש מעל בימת הכנסת סליחה מהעם היהודי על מעשיהם של אותם ליטאים אשר הרגו באכזריות, ירו, גירשו ושדדו יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה.^[1]

בשנת 2007 זומן יצחק ארד, לשעבר יושב ראש הנהלת יד ושם, אשר לחם במחתרת כנגד הנאצים, לחקירה בליטא על פעולותיו כפרטיזן והריגת ליטאים לא-יהודים, בזמן מלחמת העולם השנייה. ליטא חשדה בארד שהשתתף במעשי טבח כנגד ליטאים במלחמה. עם זאת, ישראל סירבה לבקשת ליטא.

במהלך חודש אפריל 2012, מינתה ליטא לראשונה נספח מסחרי רשמי במדינת ישראל, זאת במטרה לקדם את יחסי הסחר בין ליטא וישראל, ובנוסף, לקידום השקעות ישראליות בליטא.^[2]

בחודש יולי 2013, נשיא מדינת ישראל שמעון פרס, קיים ביקור רשמי בליטא, אשר במהלכו קיים פגישה עם נשיאת ליטא, דליה גריבאוסקאיטה. במהלך הביקור, הדגישה הנשיאה כי "היחסים עם מדינת ישראל חשובים ביותר לליטא ולאיחוד האירופי", וכן אמרה כי "לישראל ולליטא יחסים בילטרליים חזקים מזה 20 שנה, אנו רואים בישראל מודל של חדשנות ונפעל לחיזוק היחסים בין המדינות".^[3]

ב-2016 רכש צבא ליטא מרפאל - מערכות לחימה מתקדמות נשק בעסקה בסכום של 400 מיליון אירו שכוללת טילי ספייק. בהמשך האשימה ליטא את רפאל בטיפול לקוי בתקלות.^[4]

ב-23 באוגוסט 2018 נסע ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לביקור מדיני בליטא. הביקור נערך במטרה לאתגר את הקונצנזוס באיחוד האירופי בנוגע לסוגיה הפלסטינית והאיראנית, ובנוסף, לצבור תמיכה למהלכים שמקדמת ממשלתו באיחוד ובאומות המאוחדות, כמו עידוד העברת השגרירויות הזרות לירושלים.^[5] במסגרת הביקור השתתף נתניהו בפסגת המדינות הבלטיות.^[6] בווילנה נועד עם ראש ממשלת ליטא סאוליוס סקוורניאליס, נשיאת ליטא דליה גריבאוסקאיטה, ראש ממשלת לטביה מאריס קוצ'ינסקיס וראש ממשלת אסטוניה יורי רטס.

ב-26 בנובמבר 2020 אישרה הממשלה הסכם לשיתוף פעולה עם ממשלת ליטא בנושאי ביטחון הציבור ומאבק בפשיעה.^[7]

בפברואר 2022 נפתחה קונסוליית הכבוד של ליטא בנתניה.^[8]

ביוני 2023 ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם ראש ממשלת ליטא אינגרידה שימוניטה. שני המנהיגים דנו בסוגיות אזוריות ובייחוד בסוגיית האיום האיראני. נתניהו ציין כי איראן גרעינית תפגע ביציבות האזורית ותהווה איום על העולם כולו. כמו כן, דנו השניים בהרחבת שיתוף הפעולה במגוון תחומים, בין היתר בתחומי החדשנות, סייבר ובינה מלאכותית.