יעל ברתנא

אמנית ישראלית
יש לעדכן ערך זה. הסיבה היא: אמנית פעילה והערך אינו מעודכן.
אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

יעל ברתנא (נולדה ב-22 בדצמבר 1970) היא אמנית מולטימדיה ישראלית, החיה בהולנד, בברלין ובתל אביבסרטיה, האינסטלציות, הצילומים, המיצגים והאנדרטאות שיצרה, חוקרת ברתנא סוגיות כמו זהות לאומית, טראומה ועקירה, הבאות לידי ביטוי בטקסים, אתרי זיכרון, פולחנים ציבוריים ואירועי התכנסות המונית.

יעל ברתנא
צילום משנת 2013
צילום משנת 2013
לידה 22 בדצמבר 1970 (בת 53)
כפר יחזקאל, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלית
מקום לימודים
תחום יצירה מולטימדיה
יצירות ידועות Wall and Tower עריכת הנתון בוויקינתונים
yaelbartana.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

ברתנא נולדה בכפר חסידים וגדלה בכפר יחזקאל לאב וטרינר ולאם מורה. לאחר שירותה הצבאי טיילה ברתנא באפריקה במשך שמונה חודשים. בשנים 19921996 למדה צילום בבצלאל, אקדמיה לאומנות ועיצוב ירושלים וכן למדה בקורסים באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים. פרויקט הגמר שלה, שכלל מיצג וידאו, זיכה אותה בפרס הצטיינות. לאחר סיום לימודיה נסעה לארצות הברית ושהתה שם שנתיים וחצי, בהם למדה לתואר שני באמנות בבית הספר לאמנויות חזותיות בניו יורק ויצרה סרטי פרסומת. בהמשך השתלמה בטורונטו, שם עסקה בתחום הקולנוע ויצרה סרטים. לאחר מכן עברה להולנד והמשיכה בלימודי אמנות באקדמיה המלכותית באמסטרדם. כיום, מתגוררת ועובדת באמסטרדם ובברלין.

בשנת 2021 קיבלה את אות יקיר בצלאל. בנימוקים לאות נכתב כי ברתנא מקבלת אותו "כהוקרה על יצירתה האמנותית והקולנועית החדשנית ופורצת הדרך, על עיסוקה הנחוש והאמיץ בנושאים שנויים במחלוקת המקדמים דיאלוג והתבוננות ביקורתית, ועל תרומתה הרבה לקידום האמנות הישראלית ועולם האמנות העכשווית הבינלאומי".[1]

פעילותה האמנותית עריכה

יצירותיה של ברתנא נוגעות לעיתים קרובות בהיבטים של ההווי הישראלי, תוך ביקורתיות על המימד הצבאי שלו, וכן בהיבטים הקשורים לעבר של יהודי אירופה.

במיצג "Mary Koszmary" (סיוטי לילה) משנת 2008 ידידה סלבומיר שראקובסקי, עיתונאי פולני, נראה כשהוא מוקף במשמר של ילדים במדים, נואם באצטדיון ריק בוורשה וקורא ל־3 מיליון יהודי פולין שחיו בה לשוב אליה כדי לגאול את המדינה ממה שנראה כהומוגניות משעממת וכקיפאון.[2][3]

בשנת 2000 הציגה תערוכה עם עבודות העוסקות בתרגיל מטווח של חיילות ישראליות.

ברתנא יצרה עבודות במדינות כגון פולין, הולנד, טורקיה, וארצות הברית. עבודותיה הוצגו בתערוכות בניו יורק, בסנט גאלן, בוורשה ובמוזיאון ואן אבה באיינדהובן שבגרמניה, במוזיאון טייט מודרן שבלונדון, בשוודיה, בדנמרק, בביינאלות של פראג ושל איסטנבול.

בשנת 2007 השתתפה ברתנא באירועי "דוקומנטה 12" בעיר קאסל שבגרמניה שם הציגה את יצירת האודיו־ויזואלית "מחנה קיץ". העבודה תיעדה בנייה מחדש, על ידי פעילים מארצות שונות, של בית בכפר הפלסטיני ענאתא, שנהרס בצו של השלטונות הישראליים.

בשנת 2011 השתתפה יעל ברתנא בפסטיבל ה־54 של הביאנלה של ונציה כנציגת פולין (אף על פי שאין לה אזרחות פולנית ושמעולם לא חיה במדינה זו). ברתנא הציגה בפסטיבל סרט וידאו בשלושה פרקים "ואירופה תוכה בתדהמה".[4] טרילוגיה זו מספרת על רעיון "התנועה לתחייה יהודית", ארגון דמיוני הדוגל בשיבתם של מיליוני יהודים אשכנזים לפולין והתיישבותם מחדש במדינה. בתפקיד מנהיג התנועה שיחק שוב סלבומיר שראקובסקי שאף השתתף בכתיבת התסריט לסרט. עבודתה זו התמקדה בשאלת הלאומיות במאה ה־20 ובתולדות היחסים בין הפולנים ליהודים ובהשפעתם אל אלה על זהותה של פולין העכשווית.

בשנת 2023 יצרה ברתנא תערוכה חדשה בשם "אור לגויים"[5], שמציגה את סיפור המסע האולטימטיבי והדימיוני של העם היהודי אל החלל החיצון. התערוכה הוצגה במוזיאון הטייט מודרן, ב-MoMA, בביאנלה בונציה ובמוזיאונים בישראל וכן בפסטיבלים כמו דוקאביב.

גלריה עריכה

פרסים עריכה

  • 1996 - פרס שמואל להצטיינות אקדמית, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
  • 2003 - מלגת קיפר לאמן ישראלי צעיר, קרן וולף
  • 2003 - פרס אנסלם קיפר
  • 2004 - פרס דורותיאה פון שטטן
  • 2005 - פרסי האמנות ע"ש דורותיאה ון שטטן, מוזיאון בון לאמנות
  • 2005 - מלגת רומא (פרס שני), האקדמיה המלכותית לאמנות, אמסטרדם
  • 2006 - פרס האמן הצעיר, משרד המדע, תרבות וספורט
  • 2007 - פרס קרן גוטסדינר לאמן ישראלי צעיר, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב.
  • 2009 - פרס דזיבאו (מונטריאול)
  • 2010 - הפרס הראשי של חבר השופטים הבינלאומי ופרס "חבר השופטים האקומני" בפסטיבל הסרט הקצר "ימי הסרט הקצר הבינלאומיים" באוברהאוזן, גרמניה
  • 2010 - פרס ARCO40 Häagen-Dazs (ספרד)
  • 2010 - פרס Artes mundi של המוזיאון הלאומי בקרדיף (ויילס)
  • 2019- הטרילוגיה And Europe will be stunned ("ואירופה תוכה בתדהמה") דורגה על ידי העיתון הבריטי גארדיאן במקום ה-9 בין יצירות האמנות החשובות של המאה ה-21
  • 2021 - אות יקיר בצלאל[1]

יצירות עריכה

  • Profil - 2000
  • Trembling Time - 2001 על רגעי הצפירה ביום הזיכרון לחללי צה"ל
  • Kings of the Hill - 2003
  • Low Relief II - 2004
  • Wild Seeds - 2005
  • Odds and Ends - 2005
  • A Declaration - 2006
  • Summer Camp - 2007
  • Entartete Kunst Lebt - 2010
  • The Recorder Player From Sheikh Jarrah - 2010
  • And Europe Will Be Stunned / Mary Koszmary [Nightmares] - 2007
  • And Europe Will Be Stunned / Mur i wieża [Wall and Tower] - 2009
  • And Europe Will Be Stunned / Zamach [Assassination] - 2011
  • Inferno - 2013
  • True Finn - 2014.
  • 2015 - Pardes
  • 2015 - Simone The Hermetic
  • 2021 - Kindertransporte-Denkmal - אנדרטה לזכר הטרנספורטים של ילדים - בפרנקפורט על נהר מיין

מבחר תערוכות יחיד עריכה

מבחר תערוכות קבצותיות עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה