יעקב גלאטשטיין

סופר ומשורר

יעקב גלַאטְשטיין (גם גלטשטיין; ברוסית: Яков Глатштейн; באנגלית: Yankev Glatshteyn;‏ 20 באוגוסט 1896, לובלין19 בנובמבר 1971, ניו יורק) היה סופר ומשורר יידיש יהודי-אמריקאי יליד פולין.

יעקב גלאטשטיין
Яков Глатштейн
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 20 באוגוסט 1896
לובלין, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בנובמבר 1971 (בגיל 75)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יהודים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה יידיש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

גלאטשטיין נולד בלובלין שבפולין, אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית. אמו הייתה בת לשושלת רבנים ואביו היה ממשפחה דתית מודרנית. גלאטשטיין קיבל חינוך דתי עד גיל 16 וחינוך חילוני על ידי מורים פרטיים. אביו החדיר בו אהבה לספרות היידיש, ובמהרה החל גלאטשטיין לכתוב בעצמו. בשנת 1909 נסע לוורשה, שם נפגש עם י"ל פרץ, הירש דוד נומברג ונח פרילוצקי.

גלאטשטיין היגר מפולין לארצות הברית בשנת 1914, בהיותו נער צעיר. שיריו הראשונים נדפסו בעיתוני היידיש בניו יורק בשנת 1919 בשם העט "קלרה בלום". באותה שנה ייסד גלאטשטיין יחד עם אהרון גלאנץ-ליילס ואחרים את החבורה הספרותית "אינזיך", והיה מראשי דובריה. שירתו המודרנית והחדשנית הייתה שירה אינטרוספקטיבית, שהעלתה על ראש מעייניה את ההסתכלות פנימה, אל תוך נפשו של המשורר. אולם עם התחזקות הנאצים באירופה ועם התגברות רדיפת היהודים שם, חל שינוי מעמיק בשירתו, ובשנות מלחמת העולם השנייה הוא פרסם שירה לירית המזדהה לחלוטין עם סבלם של היהודים הנרדפים באירופה. שיריו בעת ההיא יצרו זהות יהודית חדשה-ישנה, עם יסודות מיסטיים השאובים מהמסורת היהודית. באמצע שנות החמישים מונה לעורך ביטאון הקונגרס היהודי העולמי.

יעקב גלאטשטיין פרסם ביידיש למעלה משלושים ספרים, ובהם שירה, סיפורים, ביקורת ספרותית ורומנים. לעברית תורגמה רק מקצת מיצירתו, ואף על פי כן הוא השפיע על השירה העברית המודרנית, דרך שיריו של נתן זך ודרך תרגומיו של בנימין הרשב.

למרות שהיה פעיל תרבותי יידי, סירב להקנות לילדיו ידע כלשהו בשפה או לשלוח אותם לבית-ספר שהתנהל בה (באזור מגוריו בניו יורק היו ארבעה). בנו העיד כי גלאטשיין אמר ש"רק על גופתו המתה" ילמדו ילדיו את תרבות היידיש.[1]

גלאטשטיין נפטר ב-19 בנובמבר 1971 בניו יורק, בעת חגיגות יום הולדתו ה-75.

בשנת 2006 ג'פרי שנדלר תרגם את ספרו של יעקב גלאטשטיין "אמיל וקרל" לאנגלית.

ספריו בתרגום עברי עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • בנימין הרשב, "יעקב גלאטשטיין (1896–1971)", בספרו משורר בניו יורק, הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, 1990.
  • אריאלה קרסני, "בין אוניברסליות ליהדות בעולמו של המשורר היידי יעקב גלאטשטיין", עיון ומחקר בהכשרת מורים, 5, תשנ"ח-1998.
  • בנימין הרשב, "'המודרניזם של גלאטשטיין", מאזנים, ס"א, 1988.
  • בנימין הרשב, "יעקב גלאטשטיין כמשורר צעיר", סימן קריאה, 8, 1978.
  • מרדכי קוסובר, "שירתו של גלאטשטיין", הדאר, מ"ז, תשכ"ח-1968.
  • דן מירון, "הקילוף עד לגלעין הרך: על רומני 'יאש' מאת יעקב גלאטשטיין", בספרו הצד האפל בצחוקו של שלום עליכם: מסות על חשיבותה של הרצינות ביחס ליידיש ולספרותה, עם עובד, 2004, עמ' 229–249.
  • Yankev Glatshteyn, Janet Hadda, Twayne Publishers, 1980.
  • Yankev Glatshteyn: Mourning the Yiddish Language, Janet R. Hadda.
  • Imagining lives: autobiographical fiction of Yiddish writers, Jan Schwarz, Univ of Wisconsin Press, 2005

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ David G. Roskies, Raising Secular Jews: Yiddish Schools and Their Periodicals for American Children, 1917–1950. הוצאת אוניברסיטת ברנדייס, 2016. עמ' xvii.
  2. ^   אלון רג'ואן, מחוות זיכרון בעלת ערך אדיר, באתר הארץ, 27 בפברואר 2024