יעקב קופיל חסיד
רבי יעקב קופיל חסיד (-ט"ו באלול תקמ"ז, 1787) היה מתלמידיו של הבעש"ט, אביו של הרב מנחם מנדל מקוסוב, ה'אהבת שלום', אבי שושלת קוסוב, ממנה הסתעפה גם חסידות ויז'ניץ.
ביוגרפיה עריכה
נולד בקולמייא למשפחה שנקראה בשם "קאפילעטיס" [=דגל הזהב][1], לאביו נחמיה פייבל סוחר, נחמיה פייבל היה בנו של רבי יעקב קופיל קאמיאל מילידי וממגורשי שנייטאך (אנ') במדינת אשכנז, ואמו הייתה 'פרל' אחותו של התוספות יום טוב[2]. האב הגיע לקולמייא מעיר טשעכנאווצי ובנה שם בית הכנסת ובית המדרש ומרחץ.
יש אומרים שקיבל את שם משפחתו - הגר[3].
נשוי לחיה (נפטרה י"ג באייר תקל"ה בקולמייא) בת דודו, בתו של אחי אביו ר' זלמן, חתן בנו של הט"ז.
במשך שנות חייו רבי יעקב לא הנהיג עדה ולא כיהן ברבנות, אלא התפרנס מחנות קטנה, שאת תכולתו קנה משווקים. לא נודע כצדיק בקרב מכריו, אך החסידים מאמינים כי הבעל שם טוב ראה אותו כצדיק נסתר. התקרב לדרך החסידות בראשית דרכו, ונפגש עם הבעל שם טוב שמאוחר יותר נהיה מהמקורבים ותלמידו, ואף שימש כשליח ציבור קבוע בבית מדשו וזה כיוון שהיתה לו נעימה שערבה לבעל שם טוב[4]. על פי האגדה החסידית הבטיח הבעל שם טוב לתלמידו כי הקהילות היהודיות של מחוז מרמורש יהיו תחת הרבנות של צאצאיו[5].
לפי האגדה היה נקרא "שויתי'ניק" גם בפי הגויים בני עיירתו, כי דרכו היה להעביד ידיו על עיניו בכל פעם, אף בשעה שעסק במסחר, ולקרוא הפסוק (תהלים טז, ח) "שויתי ה' לנגדי תמיד".
בסוף ימיו גר בטיסמניץ שם הוא גרם לפריחה של התנועה ולהצטרפות לתנועת החסידות, כמו כן הגן בעד הרב משולם איגרא שלא יזלזלו בכבודו בעקבות מחלוקת שהתעורר בין תושבי המקום[6] ושם נפטר בט"ו באלול בשנת תקמ"ז.
נודע בעיקר בזכות צאצאיו אדמו"רי חסידות ויז'ניץ.
ילדיו עריכה
- רבי יצחק מקולמייא.
- בלומא אשת הרב יצחק אב"ד ויז'ניציה, ובזיווג שני הייתה אשת רבי אורי מסטרליסק.
- רבי מנחם מנדל מקוסוב (אהבת שלום) שהיה האדמו"ר הראשון בשושלת חסידות קוסוב שממנה המשיכה חסידות ויז'ניץ.
קישורים חיצוניים עריכה
- חיים צבי תאומים, זיכרון לראשונים, קולומיה, תרע"ד, באתר היברובוקס
- חיים כהנא, אבן שתייה החדש, באתר היברובוקס
- דוד הלחמי, רבי יעקב קופל חסיד מקולומיי, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' קס"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים עריכה
- ^ זיכרון לראשונים עמ' 31.
- ^ כן כתוב בזיכרון לראשונים עמ' 36, אבל באבן שתייה החדש עמ' יט הערה ב, כתב שאינו תואם את סדר הזמנים, והוא טעות, ואולי היה נכד מרת פערל.
- ^ על פי גרסה אחרת את השם הגר קיבל בנו מנחם מנדל.
- ^ כתר מלכות, נתן אליהו רוט, בני ברק, תשנ"ו, פרק א'
- ^ החסידות - סקירה כללית / ד"ר יצחק אלפסי, ראו החסידות ברומניה הגדולה
- ^ יקותיאל אריה קמלהאר, דור דעה, ארבע תקופות גאוני בתראי, פיעטרקוב, תרצ"ה, באתר היברובוקס