יעקב קרייזר
גנרל יעקב קרייזר (4 בנובמבר 1905 - 29 בנובמבר 1969) (רוסית: Яков Григорьевич Крейзер) היה מצביא סובייטי במלחמת העולם השנייה, היהודי בעל הדרגה הבכירה ביותר בצבא הסובייטי (גנרל ארמייה, המקבילה לדרגה של גנרל בעל 4 כוכבים בצבא ארצות הברית).
 | |
| יעקב קרייזר | |
| לידה |
4 בנובמבר 1905 וורונז', האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
29 בנובמבר 1969 (בגיל 64) מוסקבה, ברית המועצות  |
| מקום קבורה |
בית הקברות נובודוויצ'יה  |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, ברית המועצות |
| השכלה |
|
| השתייכות |
 הצבא האדום |
| תקופת הפעילות | 1923–1969 (כ־46 שנים) |
| דרגה |
 גנרל ארמייה |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
 גיבור ברית המועצות 5 עיטורי לנין  4 עיטורי הדגל האדום  עיטור סובורוב מדרגה ראשונה  עיטור קוטוזוב מדרגה ראשונה  עיטור בוגדן חמלניצקי מדרגה ראשונה  עיטור סובורוב מדרגה שנייה | |
| תפקידים אזרחיים | |
| חבר בוועד היהודי האנטי-פשיסטי | |
  | |
קורות חיים עריכה
טרם המלחמה עריכה
יעקב קרייזר נולד ב-4 בנובמבר 1905 בעיר וורונז' שברוסיה למשפחה יהודית. לאחר סיום בית ספר מקצועי בעירו בשנת 1923 התנדב לצבא האדום. באותה שנה התקבל לבית ספר לקציני חיל רגלים במוסקבה. לאחר סיום בית ספר לקצינים שירת בתפקידי פיקוד שונים בדיוויזיית הרובאים המוסקבאית ה-1, בה הגיע לתפקיד של מפקד רגימנט. בשנת 1939 מונה למפקד דיוויזיית הרובאים ה-172. בשנת 1941, כמה חודשים לפני פלישת הגרמנים לברית המועצות מונה למפקד דיוויזיית הרובאים המוסקבאית הממונעת ה-1.
במלחמה עריכה
בתחילת יולי 1941 הצליחה הדיוויזיה הממונעת בפיקודו של קרייזר לעכב למשך 12 ימים את התקדמותה של ארמיית הפאנצר השנייה בפיקודו של הגנרל היינץ גודריאן באזור מינסק שבבלארוס. לחימתה העיקשת של הדיוויזיה איפשרה לצבא האדום להביא תגבורות מן העורף ולייצב קו הגנה על נהר הדנייפר.
בלחימה בפיקודו הנועז הצליחו חייליו להשתלט על מאה טנקים גרמנים, 12 מטוסי קרב, עשרות נגמ"שים וציוד צבאי רב. הגרמנים אשר ידעו שהעומד כנגדם הוא יהודי ניסו להמריד את חייליו, כשפיזרו מהאוויר עלונים שבהם נכתב: "מדוע אתם נשמעים ליהודי הזה, יענקל, קומו והשתחררו מהאיש ומבני עמו שהם אויבי האנושות".
על פעולה זו הוענק לקרייזר (אשר גם נפצע בקרב זה) עיטור הגבורה הגבוה מכולם בצבא הסובייטי: "גיבור ברית המועצות", והוא הועלה לדרגת גנרל-מיור.
באוגוסט 1941 מונה קרייזר לפקד על הארמייה ה-3, על אף שלא פיקד על קורפוס קודם לכן. הארמייה השתתפה בקרב סמולנסק ובקרבות להגנת מוסקבה. ב-1942 סיים קרייזר קורס מקוצר (בשל המלחמה) של האקדמיה הצבאית של המטה הכללי ומונה למפקד ארמיית העתודה ה-1, אשר לאחר מכן הפכה לארמיית המשמר השנייה, איתה השתתף בכיתור הכוחות הגרמנים בסטלינגרד. בפברואר 1943 הועלה יעקב קרייזר לדרגת גנרל-ליטננט. החל מאוגוסט 1943 ועד סוף המלחמה פיקד קרייזר על הארמייה ה-51, אשר השתתפה בשחרור אוקראינה המזרחית, חצי האי קרים, בלארוס והמדינות הבלטיות.
היה פעיל בוועד היהודי האנטי-פשיסטי.
לאחר המלחמה עריכה
בסיום המלחמה הועלה יעקב קרייזר לדרגת גנרל-קולונל.
לאחר המלחמה מילא תפקידי פיקוד ומטה שונים בצבא הסובייטי, היה מפקד מחוזות צבאיים (תפקיד הדומה לאלוף פיקוד בצה"ל) באזור סיביר ובמזרח הרחוק של ברית המועצות.
בשנת 1962 הועלה לדרגת גנרל של ארמייה והיה ליהודי הראשון והאחרון בצבא הסובייטי שהצליח להגיע לדרגה בכירה זו. בתחילת שנת 1969 פרש למעשה משירות צבאי פעיל ובסוף שנה זו ב-29 בנובמבר - נפטר. נקבר במוסקבה בבית העלמין נובודוויצ'יה.
לאחר מותו נקראו על שמו רחובות בערים: וורונז', סימפרופול וסבסטופול. כמו כן, בשנת 2021 נקרא רחוב על שמו בעיר לוד (מקור).
עיטורים עריכה
יעקב קרייזר עוטר בעיטורים הבאים: תואר גיבור ברית המועצות, 5 עיטורי לנין, 4 עיטורי הדגל האדום, עיטור סובורוב מדרגה ראשונה, עיטור קוטוזוב מדרגה ראשונה, עיטור בוגדן חמלניצקי מדרגה ראשונה, עיטור סובורוב מדרגה שנייה
