יצחק ברקוביץ

רב יהודי אורתודוקסי ישראלי

יצחק שמואל הלוי ברקוביץ (נולד ב-1953) הוא רב יהודי אורתודוקסי ישראלי יליד ארצות הברית, ראש ישיבה, ראש כולל ופוסק. הוא שימש כמשגיח בישיבת אש התורה ופוסק ב-EYAHT (אנ'), המכללה ללימודי יהדות של אש התורה לנשים. הוא בנה לעצמו מוניטין של נואם במשפט העברי ובנושאים פילוסופיים, ומורה דרך למאות צעירים וצעירות בעלי תשובה דוברי אנגלית. בשנת 2001 הקים את כולל ירושלים (אנ'), תוכנית הסמכה והכשרה לרבנות המכינה את התלמידים לתפקידי תנועת קירוב (אנ') ברחבי העולם. בשנת 2019 מונה לראש ישיבת אש התורה בירושלים. כמו כן, הוא משמש כראש כולל של רשת כוללי ערב בינלאומית המנוהלת על ידי לינת הצדק: המרכז לערכי היהדות בישראל ובארצות הברית, המפיץ את המודעות להלכות מצוות שבין אדם לחברו.

יצחק ברקוביץ
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1953 (בן 71 בערך)
ברוקלין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת מיר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ברקוביץ' נחשב ל"פוסק הלא רשמי" של עולם הקירוב.[1] הוא מוכר לקהל בינלאומי בזכות השיעורים שהוא מוסר בטלפון וספרי שמירת הלשון שהוציא עבור הקרן למורשת חפץ חיים (אנ').

ראשית חיים וחינוך עריכה

יצחק שמואל הלוי ברקוביץ[1] הוא בנם היחיד של אריה לייב הלוי וחנה ברקוביץ, שניהם ניצולי שואה.[2] אבותיו הן מצד אביו והן מצד אמו היו חסידים, ובהם סבא רבא מצד אביו, רבי פנחס צימטבוים, אב בית דין אוראדיה.[1]

הוא גדל בשכונת בורו פארק בברוקלין, ניו יורק, שבה היו אז מיעוט ישיבות חסידיות, ובשל כך נרשם ברקוביץ לישיבות תורת אמת-קמינץ בעלת אוריינטציה ליטאית. בגיל 20 יצא לארץ ישראל ללמוד בישיבת מיר בירושלים, שם למד אצל רבי נחום פרצוביץ. הוא יצר קשרים עם הפוסקים הירושלמיים רבי יוסף שלום אלישיב ורבי ישראל יעקב פישר. הוא התחתן בגיל 28.[1]

קריירה עריכה

לאחר עשר שנים במיר, בשנת 1983, התבקש ברקוביץ על ידי הרבנית דנה וינברג (אנ') ללמד הלכה בסמינר החדש שלה, EYAHT (אנ'), מכללת אש התורה למדעי היהדות לנשים. בעלה של וינברג, הרב נח וינברג, מינה אותו לתפקיד משגיח בישיבת אש התורה בהעיר העתיקה. במהלך 16 שנות עבודתו באש התורה, פיתח ברקוביץ את תוכנית ההסמכה לרבנות של הישיבה, אותה סיימו בהצלחה מאות תלמידים.[1]

בשנת 2001 עזב ברקוביץ' את אש התורה כדי לייסד את כולל ירושלים (אנ'), תוכנית הסמכה והכשרה לרבנות הנמשכת שלוש שנים ומכינה רבנים ומדריכי קירוב (אנ') לשרת קהילות בפזורה היהודית. ברקוביץ הוא ראש הכולל. מאות מתלמידיו ממלאים תפקידים בולטים ברחבי העולם. בערבים הופך הכולל לבית מדרש לתלמידים מבוגרים מישיבות מיר ובריסק הרואים בברקוביץ סמכות הלכתית.[1]

בשנת 2017 חזר ברקוביץ לאש התורה ושימש כסמכות הלכתית בישיבה.[3] באוגוסט 2019 הוא מונה לראש הישיבה, תפקיד שהיה פנוי מאז פטירתו של המייסד הרב נח וינברג ב-2009.[4] בשנת 2019 היו בישיבה למעלה מ-600 תלמידים, ומבקרים בהיקף של קרוב ל-200,000 בשנה.[4] ברקוביץ מעביר שיעורי תורה (אנ') יומיים לכל הרמות ועוסק בשינוי מבנה תוכנית הלימודים בישיבה.[1]

תפקידים אחרים עריכה

בשנת 2001 החל ברקוביץ לשמש כראש כולל לינת הצדק, כולל המוקדש ללימוד הלכות בין אדם לחבירו. התלמידים שסיימו תוכנית הדו-שנתית בכולל הקימו כולל ערב בנושא. הכולל, שהוקם והובל על ידי הרבנים פסח פרידמן וצבי מילר, המשיך להתרחב והתפתח ל"לינת הצדק: המרכז לערכים יהודיים", המפיץ חומרי לימוד שונים בנושא עבור כוללים, בתי ספר, בתי כנסת, ארגוני הסברה ויחידים ברחבי הארץ והעולם. ברקוביץ משמש נשיא וראש הכוללים של רשת הכוללים הבינלאומית של לינת הצדק ושאר תוכניות הלימוד שלה.[5] בנוסף, הארגון פרסם תשעה כרכים מכתביו של ברקוביץ על הלכות בין אדם לחבירו.[1]

בשנת 2009 הפך ברקוביץ לנשיא ארגון הצדקה 'תורה לייב' (אנ') שבסיסו בבריטניה. הוא גם הנשיא של הארגון הבינלאומי Jewish Futures (אנ'), פלטפורמה שנוצרה כדי לאחד ארגונים ויוזמות חינוכיות מגוונות, כדי להבטיח עתיד יהודי והמשכיות יהודית.

מומחיות הלכתית עריכה

ברקוביץ הוא סמכות מובילה בהלכות בין אדם לחברו. ידוע במומחיותו בהלכות איסור לשון הרע והיה שותף לכתיבת "חפץ חיים: שיעור יומי" (כרך ב').[6] הוא הקליט אלפי הרצאות מוקלטות במגוון עצום של נושאים הלכתיים ותלמודיים. הוא עונה בקביעות לשאלות הלכתיות מרחבי העולם, ומתייחס לנושאים "מכשרות ועד גיור הלכתיות הנובעות מבעיות אורח חיים אלטרנטיבי (אנ')".[7]

ברקוביץ הוא המרא דאתרא של שכונת סנהדריה המורחבת בירושלים, בה הוא מתגורר.[4]

ועדת פיקוח על שכר דירה עריכה

בשנת 2007 הקים ברקוביץ ועדת פיקוח על שכר דירה (אנ') בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים בתגובה להפקעת מחירים מצד בעלי דירות המשכירים למשפחות חרדיות שאינן תושבות המקום. שכונות נוספות הלכו בעקבותיו,[8] ומדיניות זו ננקטה על ידי רבי אהרן יהודה ליב שטינמן ורבי ישכר דב רוקח. מאמץ זה שימש לשמירה על מחירי שכירות סבירים לזרים המתגוררים בירושלים.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Cindy Scarr, Share the Light, Mishpacha Magazine, ‏2019-08-21 (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ Feldman, Rabbi Binyamin (11 באוגוסט 2012). "A Jewish Mother's Wisdom". Aish.com. נבדק ב-17 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Simmons, Shraga (14 באוגוסט 2019). "Rabbi Yitzchak Berkovits to be Inaugurated as Rosh Yeshiva of Aish HaTorah". Aish.com. נבדק ב-17 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 3 "A New Rosh Yeshivat at Aish", Ami, August 7, 2019, p. 62.
  5. ^ Rosenblum, Jonathan (11 במרץ 2004). "New learning framework for the frum baalebos". Jewish Tribune. נבדק ב-17 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל, 12.4.2022)
  6. ^ Finkelman, Rabbi Shimon; Berkowitz, Rabbi Yitzchak (1995). Chofetz Chaim, a Lesson a Day: The Concepts and Laws of Proper Speech Arranged for Daily Study. Mesorah Publications, Ltd. ISBN 0-89906-321-7.
  7. ^ Guttentag, Gedalia (21 באוגוסט 2019). "Share the Light". Mishpacha: 48–57. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ "Time For Rent Control in Sorotzkin Neighborhood?". Yeshiva World News. 10 ביולי 2007. נבדק ב-17 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)