יצחק דובנו

יצחק דובנו (5 בפברואר 1913 – 21 במאי 1948), שכינויו המחתרתי היה "יואב", היה לוחם פלמ"ח בדרגת סגן-אלוף (אז דרגה אחת מתחת לדרגת אלוף), ושימש קצין ההדרכה הראשי של הפלמ"ח. נהרג כשפיקד על נגבה במלחמת העצמאות.

יצחק דובנו

לידה	5 בפברואר 1913 ולוצלאבק, פולין
נהרג	21 במאי 1948 (בגיל 35) נגבה, ישראל
תאריך עלייה	1933
מדינה	ישראל
כינוי	יואב, יאצק
מספר צאצאים	3
השתייכות	פלמ"ח
דרגה	סגן-אלוף
תפקידים בשירות
קצין הדרכה ראשי בפלמ"ח, מפקד נגבה
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות
הנצחה
על שמו נקראים: מצודת יואב קיבוץ שדה יואב מועצה אזורית יואב מבצע יואב

מצבתו של יואב בנגבה

ביוגרפיה

יצחק דובנו נולד בכ"ח בשבט תרע"ג לרחל ומשה בוולוצלאבק שבפולין. בנעוריו הצטיין בספורט ושימש מדריך בתנועת השומר הצעיר. ביום הולדתו ה-20, בשנת 1933 עלה לארץ ישראל, והיה ממייסדי קיבוץ נגבה (אשר שכן תחילה בנחלת יהודה). שירת בהגנה והיה בין השאר מפקד קורס מ"מים וקצין הגדנ"ע הארצי שלה (1941–1942). היה מראשוני הפלמ"ח ושימש מדריך ראשי בו. עסק בתורת לחימה ובתכנון וכתב מאמרים במערכות (ההוצאה לאור של צה"ל).

בפרוץ מלחמת העצמאות היה דובנו מא"ז (מפקד אזור) קיבוץ נגבה. מפקד חטיבת גבעתי, שמעון אבידן, מינה אותו לקצין ביצורים של החטיבה. אבידן וחבורת הפיקוד שלו, לרבות דובנו, העריכו בטעות כי הכוחות המצריים ינועו לתל אביב בציר מג'דל-ג'וליס-רחובות, אף שציר החוף מעזה עד בית הספר החקלאי עיינות היה בשליטה ערבית כמעט מלאה. לכן בנה דובנו מערך ביצורים חזק ליד כפר ורבורג. אך המצרים התקדמו בכביש החוף, ובדרכם כבשו והרסו את קיבוץ ניצנים שלא היה מבוצר כמעט כלל. ב-21 במאי 1948, (י"ב באייר תש"ח), נהרג מהפגזה מצרית שהקדימה את המתקפה המצרית על נגבה. הוא נטמן בקיבוץ נגבה. הניח אישה ושלוש בנות.

חתונת יצחק וציפה דובנו בנגבה, 1940

על שמו נקראים קיבוץ שדה יואב, מצודת יואב (משטרת עיראק סווידאן), חמי יואב, בית הספר שדות יואב והמועצה האזורית יואב, וכן מבצע יואב במלחמת העצמאות.

לקריאה נוספת

• נחום בוגנר, מחשבה צבאית ב"הגנה" – יוחנן רטנר, יהושע גלוברמן, יצחק דובנו, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1998.

קישורים חיצוניים

• קורות החיים של יצחק דובנו, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
• יצחק דובנו, באתר הפלמ"ח
• יצחק דובנו (1913-1948), דף שער בספרייה הלאומית