ישראל בורוכוב

מוזיקאי ישראלי

ישראל בורוכוב (נולד בתל אביב בשנת 1950), הוא מוזיקאי, מלחין ומעבד ישראלי.

ישראל בורוכוב
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1950 (בן 74 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1968
שיתופי פעולה בולטים הברירה הטבעית
אנסמבל מזרח מערב
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

בורוכוב נולד בשכונת שפירא בתל אביב, להורים יוצאי בוכרה, בגיל חמש עברה המשפחה לטבריה ושם גדל עד גיל שמונה עשרה. בילדותו נחשף למוזיקה בוכרית, כורדית ואפגנית שניגנו באירועים משפחתיים ובשכונה בה גדל. בורוכוב הוא מוזיקאי אוטודידקט המנגן על גיטרה בס, קונטרבס, דולצימר, ג'ומבוש וכלי הקשה. החל את דרכו המוזיקלית בצעירותו שניגן גיטרה בס ב"להקות קצב". בצבא שירת בלהקת גייסות השריון[1].

השנים הראשונות עריכה

ב-1973 השתתף בורוכוב כנגן בס בהקלטת אלבום הסולו הראשון של גבי שושן, "נער שחור עיניים".

ב-1974 השתתף כנגן בס במופע של יונתן גפן "זה הכול בינתיים, בינתיים זה הכל", יחד עם דני ליטני ודני פאר. בהקלטת המופע באפריל 1974 בצוותא השתתפו גם מתי כספי (תופים, קונגס וחליל), שלום חנוך (קולות) ואריאל זילבר (קולות). המופע זכה להצלחה רבה ורץ כ-300 פעמים.

ב-1977 השתתף במופע ובאלבום "שיחות סלון" של יונתן גפן, להקה בשם "להקה טובה", שהורכבה מיעל לוי (שירה ודקלום), יצחק קלפטר (שירה וגיטרה), דני פאר (קלידים ופסנתר) ודון הרווי (תופים)[2]. לאחר הופעות ספורות עזב קלפטר במקומו נכנס ל"להקה טובה" דויד ברוזה והמופע רץ עוד כשנה. באותה שנה גם השתתף בהקלטת האלבום "קליידוסקופ" של צביקה פיק.

בסוף 1977 היה בורוכוב בין מייסדי להקת הברירה הטבעית יחד עם שלמה בר[3]. הוא ניגן ועיבד בשני האלבומים הראשונים שלה, "אלי שורשים" (1979) ו"מחכים לסמסון" (1980)[4], והשתתף בסיבוב ההופעות הראשון שלה מחוץ לשראל, בצרפת[5]. בסוף 1981 עזב את "הברירה הטבעית"[6], לאחר שהרגיש שהלהקה שינתה מתכונת והפכה להיות זמר ולהקת ליווי[1].

ב-1978 השתתף כנגן בס באופרת הרוק "בני בום", שכתב אהוד מנור והלחין קן גלובוס.

אנסמבל מזרח מערב עריכה

ב-1985 ייסד בורוכוב את "אנסמבל מזרח מערב", אותו הוא מוביל מאז[1]. "אנסמבל מזרח מערב" יוצר לחנים ועיבודים השואבים תוכן והשראה ממגוון מקורות מוזיקליים, ומתאפיינים בחציית גבולות בין-תרבותית. ההרכב הוזמן להשתתף בפסטיבל הג'אז הבינלאומי אילת הראשון בשנת 1987. במסגרת פסטיבל זכה האנסמבל בפרס היצירה המקורית, שהוענק לכבוד חגיגות שנת ה-40 למדינת ישראל[7]. שנה אחר כך הקליט האנסמבל את אלבום הבכורה שלו "זכרונות סיני"[8]. ההרכב הופיע בפסטיבל ישראל 1988[9], ואחר כך יצא לסיבוב הופעות בישראל, אירופה ויפן, שזכה להצלחה בעקבות העלייה בפופולריות של מוזיקת העידן החדש ומוזיקת עולם[10][11].

בפסטיבל ערד 1989, העלה לראשונה "אנסמבל מזרח מערב" מופע משותף שמיניית ווקאל[12].

בפסטיבל ישראל 1990 השתתף "אנסמבל מזרח מערב" במופע "נדודי השושן", מופע שכלל עיבודים חדשים לשירי לאדינו, בהשתתפות נתנאלה, מיכאל מלצר ו"אנסמבל הרנסאנס"[13]. בדצמבר 1990, זכה "אנסמבל מזרח מערב" בפרס מיוחד מטעם המחלקה לתרבות ואמנות של ההסתדרות, על ביטוי אמנותי לאינטגרציה חברתית-תרבותית בישראל[14].

בסוף שנות ה-90 ייסד בורוכוב את "בית מזרח מערב", מוסד ללא כוונת רווח של מוזיקת עולם בוילת משפחת דג'אני, במתחם בית החולים צהלון ביפו. המקום נתמך על ידי עיריית תל אביב-יפו ומשרד התרבות, ומארגן כ-30 אירועים ומופעים מדי שנה, מישראל ומהעולם.

בשנת 2003, העלה בורוכוב ו"אנסמבל מזרח מערב" את המופע "מוזיקה מעולמות עליונים", ובו עיבודים לפיוטים. ניגונים ושירה קבלית מסורת המזמורים של יהודי ספרד, אשכנז ואתיופיה. המופע הועלה לראשונה בפסטיבל ישראל 2003 וזכה לשבחים רבים[15]. אחר כך עלה שוב ב-2006, יחד עם אבטה בריהון[16].

בשנת 2008, העלה בורוכוב, יחד עם עומר אביטל, את המופע "דבקה פנטזיה". שכלל עיבודים חדשים לשירי בעברית משנות ה-20 וה-30, של מתתיהו שלם, עמנואל זמיר, ידידיה אדמון, נחום נרדי, עמנואל עמירן ואחרים[17]. בורוכוב ואביטל יצרו עיבודים חדשים מתוך רצון להדגיש את הגוונים הרבים המצויים בשירים, מהרמוניות קלאסיות ועד מנגינות בדואיות, מסולמות מזרח אירופיים ועד מקצבים תימניים. בנוסף לבורוכוב ואביטל, במופע השתתפו הזמרים חיה סמיר ורביד כחלני, נגן כלי ההקשה איתמר דוארי, החצוצרן איתמר בורוכוב והבסיסט אברי בורוכוב (בניו של ישראל), נגן כלי הנשיפה אייל סלע וחברות הרביעייה הישראלית העכשווית. המופע הוקלט ויצא כאלבום ב-2009[18].

מוזיקה למחול ותיאטרון עריכה

ב-1986, יצר בורוכוב את המוזיקה להצגה "ציפור הנפש" (על פי הספר באותו השם), שעובד לבמה על ידי דניאלה מיכאלי, רחל שיין ארגמן ומיכל ורד[19], הן גם הפיקו לאחר מכן קלטת וידאו של ההצגה, שיצאה ב-1991, שוב עם המוזיקה של בורוכוב[20].

ב-1990, היה בורוכוב המנהל המוזיקלי של חידוש המופע "איש חסיד היה" שכתב דן אלמגור, שעלה במקור ב-1968[21]. במופע השתתפו דני ליטני (שהיה גם בצוות המקורי של המופע), דן תורן, דפנה ארמוני, דני בסן. שילב קטעים חדשים במופע זה[22].

ב-1992 יצר בורוכוב מוזיקה לשתי יצירות של להקת ענבל[23].

ב-2001 כתב את המוזיקה למחזה "אהבת איתמר", על פי ספרה של דבורה עומר שעלה בתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער[24].

חיים אישיים עריכה

שני בניו, אברי בורוכוב, נגן קונטרבס, ואיתמר בורוכוב, נגן חצוצרה, הם מוזיקאים פעילים בסצנת הג'אז ניו יורק, באירופה ובישראל. בורוכוב נשוי לקרין קלוסטרמן, כתבת חדשות בנושאי איכות הסביבה. אשתו הראשונה דניאלה מיכאלי, היא שחקנית תיאטרון, כוריאוגרפית ומנהלת אמנותית.

דיסקוגרפיה עריכה

עם הברירה הטבעית:

  • "אלי שורשים" (1979)
  • "מחכים לסמסון" (1980)

עם אנסמבל מזרח מערב:

  • "זכרונות סיני" (1988)
  • "זורנה" (1992)
  • "טקס דמיוני בגבול אתיופיה-פרס" (1998)
  • "המזמורים הנסתרים" (2005)
  • "דבקה פנטזיה" (2009)

עם יונתן גפן:

  • "זה הכל בינתיים - בינתיים זה הכל" (1974)
  • "שיחות סלון", יונתן גפן ולהקה טובה (1978)

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 יוסי חרסונסקי, כל הג'אז הזה, מעריב, 15 בינואר 1988
  2. ^ שרית פוקס, צבר חמוד, מעריב, 27 בינואר 1978
  3. ^ יעקב בר-און, ז'וז'ו כבר לא הולך לאיבוד, מעריב, 30 באוגוסט 1979
  4. ^ יוסי חרסונסקי, יש חדש ב"הברירה הטבעית", מעריב, 12 בנובמבר 1980
  5. ^ הצלחה "לברירה הטבעית" בצרפת, דבר, 9 בפברואר 1981
  6. ^ מירי פז, 'מסר שנשחק, דבר, 24 בדצמבר 1981
  7. ^ ברוך בן חורין, אלטרנטיבה - אנסמבל מזרח מערב, מוצ״ש 21.00 צוותא ת״א, חדשות, 16 בדצמבר 1988
  8. ^ גיורא פרבר, מיוחד במינו - אנסמבל מזרח־מערב - ״זכרונות סיני״ - האוזן השלישית (על גבי קומפקט דיסק וקסטה בלבד), חדשות, 27 באוקטובר 1988
  9. ^ מוקי רון, פסטיבל ישראל מוסיקה קאמרית יפיפיה, חדשות, 17 במאי 1988
  10. ^ מזרח ומערב ביפן, חדשות, 9 באוקטובר 1990
  11. ^ ביקורות על המופע:
    יוסי חרסונסקי, מסע שאין להחמיצו, מעריב, 18 בדצמבר 1988
    בועז כהן, הופעה - ים השלווה האינסטרומנטלי, חדשות, 25 בפברואר 1990
  12. ^ רונן טל, ערד פסטיבל רוק לכל דבר, חדשות, 15 ביוני 1989
  13. ^ יוסי חרסונסקי, תפור למידות של נתנאלה, מעריב, 23 במאי 1990
  14. ^ עמית שהם, ההסתדרות מכבדת את בורוכוב, חדשות, 25 בדצמבר 1990
    פרס ההסתדרות לאמנויות, מעריב, 27 בדצמבר 1990
  15. ^ מרב יודילוביץ', ישראל בורכוב מציג: "מוזיקה מעולמות עליונים", באתר ynet, 16 בספטמבר 2003
  16. ^ ארז שוייצר, הפיוט של המקובלים התקבל, באתר הארץ, 24 במאי 2006
  17. ^ בן שלו, המלצות לסוף השבוע - "דבקה פנטסיה" - פנטסיה מוסיקלית חדשה למוסיקה אתנית ישראלית מתקופת ראשית ההתיישבות, באתר הארץ, 17 ביולי 2008
  18. ^ ארז שוייצר, דבקה פנטזיה: חיה סמיר בנעלי שושנה דמארי, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2009
  19. ^ יוסי עוזרד, הצגה - ציפורה נחמדת, חדשות, 30 בדצמבר 1986
    רחל שיין ארגמן, הצגת ה־200 - ציפור הנפש, גם אמריקה רוצה, חדשות, 25 בדצמבר 1988
  20. ^ חגי לוי, "ציפור הנפש" מכה שלישית, חדשות, 12 באוגוסט 1991
  21. ^ יונתן שטרן, -איש חסיד היה׳ חוזר, חדשות, 30 בינואר 1990
  22. ^ שוש אביגל, תיאטרון, חדשות, 16 במרץ 1990
  23. ^ להקת ענבל מציגה ערב שכולו בכורות, חדשות, 24 ביולי 1992
  24. ^ יהודה ביטון, הפקה נעימה ומרגשת, באתר הארץ, 16 בפברואר 2002