ישראל יעקב פישר

רב ישראלי

הרב ישראל יעקב פישר (192527 בפברואר 2003) היה פוסק הלכה אשכנזי ואב בית הדין של העדה החרדית בירושלים בין השנים 1996–2003.

הרב ישראל יעקב פישר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1925
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 בפברואר 2003 (בגיל 78 בערך)
כ"ה באדר א' ה'תשס"ג
ירושלים, ישראל
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 28 בפברואר 2003 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק רב שכונת זיכרון משה וראב"ד העדה החרדית
חיבוריו אבן ישראל
ראב"ד העדה החרדית ה־10
כ' באלול ה'תשנ"וכ"ה באדר א' ה'תשס"ג
תחת גאב"ד העדה החרדית הרב ישראל משה דושינסקי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד בירושלים לדבורה ואהרן פישר. סבו הרב שלמה פישר, היה רבה של אלבה יוליה. אביו היה מאנשי ה"פרושים" בירושלים. לאחר פטירת האב נפוצו שמועות שהוא ירה במנהיג ההמון הערבי שבא לפרוע ביהודים במאורעות תרפ"ט, אך יש המפקפקים בשמועות אלה[1]. אביו היה בן למשפחה רבנית, הסב רבי שלמה פישר היה רב קהילת הסטטוס קוו אנטה של קרלסבורג ותלמידם של הכתב סופר ורבי יצחק דב במברגר. הסבתא שרה גיטל פישר הייתה נינתו של רבי צבי הירש הלר מגדולי רבני הונגריה.

אביו היה מקורב ליעקב ישראל דה-האן וקרא לבנו על שמו[2]. בשנת ה'תש"ב, בהיותו כבן 17, נפטר אביו. בגידול בני המשפחה, סייע ידיד האב, הרב יחיאל מתתיהו דייוויס. ישראל יעקב נישא למלכה בת הרב ישראל אשר ולס, חתנו של הרב בן ציון ידלר. כאברך בישיבת עץ חיים, זכה בפרס משרד הדתות לבני ישיבות מצטיינים לשנת תשי"ג[3].

בשנת ה'תש"ך (1960 לערך) התמנה על ידי הרב פנחס אפשטיין לרב שכונת בתי הורודנא הקטנה מטעם העדה החרדית[4] . בשנת ה'תשכ"ג (1963 לערך) החל לכהן כרב שכונת זיכרון משה בירושלים מטעם העדה החרדית למשך כאבעים שנה, וכדיין בבד"צ העדה חרדית. בסוף ימיו נתמנה לראב"ד של הבד"צ. נחשב לאחד מחשובי הפוסקים בירושלים. פסיקותיו נאספו בתשעת כרכי שו"ת "אבן ישראל". מפסיקותיו הידועות: אישה בחודש התשיעי להריונה פטורה מלצום ביום הכיפורים[5] והיתר לפתוח בשבת פקקים של בקבוקי פלסטיק וזכוכית.

הרב פישר נהג להמליץ לאנשים המצויים במצוקה להתפלל בכותל המערבי. ידועה הנחייתו להתפלל 40 יום ברציפות בכותל.

נפטר בכ"ה באדר א' ה'תשס"ג (27 בפברואר 2003) ונקבר בהר המנוחות בירושלים.

ספריו עריכה

חיבר סדרת ספרים בשם אבן ישראל חלקם שו"ת וחלקם חידושים על הרמב"ם.

לאחר פטירתו יצאו מספר ספרים מתורתו:

  • משנה ברורה עם פסקי אבן ישראל.
  • הגדה של פסח "אבן ישראל" עם פסקיו וחידושיו.
  • הליכות אבן ישראל על המועדים (שני כרכים).
  • אבן ישראל - חידושי אגדה (מועדים, מהדורה ראשונה יצאה בחייו, מהדורה חדשה מתוקנת ירושלים תשס"ז).
  • דרשות אבן ישראל (דרשות שנמסרו בציבור והספדים, תשע"א).

משפחתו עריכה

אחיו:

ילדיו:

לקריאה נוספת עריכה

  • אהרן פישר, רועה ישראל, שני חלקים.
  • רבותינו שבירושלים: עובדות תולדות והנהגות, הוצאת שלהבת, ירושלים ה'תשס"ג.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הסיפור מופיע אצל שלמה זלמן זוננפלד, האיש על החומה, כרך ג' עמ' 315–316. וראה דיון בשמועה זו ובשמועות סותרות בספרו של הלל כהן, תרפ"ט - שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי, ירושלים: הוצאת כתר, 2013.[דרושה הבהרה] בניו מאשרים את נכונות השמועות[דרוש מקור].
  2. ^ אב"ד הרב פישר - "שולחן ערוך החמישי" - הלך לעולמו, באתר ערוץ 7
  3. ^ טקס חלוקת פרסים לבני ישיבות נערך אתמול ע"י משרד הדתות, שערים, 16 בפברואר 1953.
  4. ^ "העדה" 1193, םרשת פקודי תשס"ג, עמ' יא
  5. ^ למי אסור לצום