ישראל מאיר פריימן
הרב ישראל מאיר פריימן (לעיתים נכתב: פרייאמאן ופריימאן; ח' בתשרי ה'תקצ"ג, 2 באוקטובר 1832[1] - ב' באלול ה'תרמ"ד, 23 באוגוסט 1884[2]) היה רבן של פילנה ואוסטרובו. מהדיר ומפרש ספר "והזהיר" מספרות הגאונים.
 | |
| לידה |
1830 קרקוב, העיר החופשית קרקוב  |
|---|---|
| פטירה |
1884 (בגיל 54 בערך) אוסטרוב ויילקופולסקי, רפובליקת פולין |
| מדינה |
גרמניה |
| השכלה |
אוניברסיטת פרידריך שילר |
| תקופת הפעילות |
?–1884 |
| צאצאים |
אהרן פריימאן |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולד בקראקא לרב יהודה פריימן, למד בישיבות גליציה ובבחרותו נסע ללמוד בישיבות הונגריה. הוא נסמך לרבנות בגיל שמונה עשרה ונסע ללייפציג לשם רכישת השכלה כללית, הוא למד בגימנסיה ואחר כך התקבל לאוניברסיטת לייפציג שבה השלים את לימודיו ואת הדוקטורט שלו. נשא את בתו של הרב יעקב עטטלינגער, רבה של המבורג ומחבר סדרת ספרי "ערוך לנר".
עם תום לימודיו התקבל כרבה של פילנה, לאחר עשר שנות רבנות, התמנה כרבה של אוסטרובו, משרה שבה החזיק שתים עשרה שנה עד פטירתו בב' באלול ה'תרמ"ד, 23 באוגוסט 1884.
הוא ההדיר את הספר "והזהיר" בשני חלקים (לייפציג תרל"ג, ורשה תר"ם) והוסיף לו מבוא רחב שבו הוכיח כי מחבר הספר הוא מר חפץ אלוף בן סוף תקופת הגאונים ופירוש בשם "ענפי יהודה". ארכיון מכתביו שמור בספריה הלאומית.[3]
משפחתו עריכה
אחד מבניו היה אהרן פריימן, ספרן וביבליוגרף יהודי. אחיינו וחתנו היה הרב יעקב פריימן, שכחמיו עסק בההדרת ספרות תורנית והיה רב בהלישוי, פוזנא וברלין.
נכדו, בנו של הרב יעקב פריימן, היה אברהם חיים פריימן, חוקר המשפט העברי ובפרט כתבי הרא"ש, ומחללי שיירת הדסה.
קישורים חיצוניים עריכה
- שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר ישראל מאיר ב"ר יהודה דר. פריימאן", בתוך: כנסת ישראל עמ' 701, באתר היברובוקס
- איזידור זינגר, פריימן, ישראל מאיר, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ תאריך הלידה לפי רשומה זמנית של מפעל הביבליוגרפיה העברית (רשומה מס. 0317869), אך נאמר שם כי לפי האמור בקריית ספר, ט, משנים תרצב-תרצג, עמ' 504, הוא נפטר בגיל 53. לפי ערכו ב-Jewish Encyclopedia, להלן "קישורים חיצוניים", תאריך הלידה הוא 27 בספטמבר 1830 - יום הכיפורים ה'תקצ"א.
- ^ תאריך הלידה ע"פ ערכו בכנסת ישראל לש"י פין, להלן "קישורים חיצוניים", אך במפעל הביבליוגרפיה הקדימו את תאריך פטירתו ביום אחד.
- ^ ארכיון פרימן, בספרייה הלאומית