כוח השיטור המלכותי של אלסטר
כוח השיטור המלכותי של אלסטר (באנגלית: Royal Ulster Constabulary - RUC; באירית: Constáblacht Ríoga Uladh) היה כוח השיטור החמוש של צפון אירלנד בין השנים 1922 ו-2001. עיקר עיסוקו של כוח השיטור היה הפרדה בין שני הציבורים הניצים בטריטוריה: היוניוניסטים-פרוטסטנטים (המצדדים באיחוד עם הממלכה המאוחדת ובמלוכנות) והרפובליקנים-קתולים (המצדדים בשילוב צפון אירלנד עם הרפובליקה של אירלנד), שמירה על הסדר הציבורי, פיזור הפגנות וסיכול טרור. בשיא כוחו עמד הכוח על 8,500 אנשי משרתי קבע ועוד כ-4,500 איש במילואים[1] (יחס של 722 אנשי משטרה ל-100,000 אזרחים, מה שהפך אותה לכוח השיטור הגדול בעולם ביחס לכמות אוכלוסין[2]). רק כ-8% מתוכם קתולים (בקרב אוכלוסייה שכ-40% ממנה קתולים). בעת "הצרות" ספג הכוח אבדות כבדות, 300 מאנשיו נהרגו ועוד כ-9,000 נפגעו, בעיקר עקב פעולות טרור של הצבא האירי הרפובליקני (ה-IRA), מה שהפך את השירות בו לשירות המסוכן העולם בכוח שיטור. במקביל נחשב לאחד מכוחות השיטור המקצועיים בעולם[3]. כוח השיטור הוא גם אחד מכוחות הביטחון השנויים ביותר במחלוקת בעולם. ארגונים קתולים, אירים-רפובליקנים וארגוני זכויות האדם ציינו לא אחת הפרות של זכויות אדם שבוצעו על ידי אנשי הכוח בפעילותם. התלונות הובילו לעשרות ועדות חקירה ובדיקה, אולם איש מאנשי כוח השיטור לא הועמד מעולם לדין פלילי עקב חקירות אלה[3].
היסטוריה עריכה
הכוח נוצר ב-1 ביוני 1922 מתוך כוח השיטור המלכותי של אירלנד (Royal Irish Constabulary) שחלש על האי האירי לפני עצמאות אירלנד ויצירת צפון אירלנד. רוב מוחלט של אנשי הכוח היו פרוטסטנטים ומהקמתו ועד 1970 שירתו בו ככוח עזר של מתנדבים אנשי המיליציה הפרוטסטנטית "כוח המתנדבים מאלסטר" (כוח שהוקם עבור התגייסות אירים למלחמה לצד הכתר הבריטי במלחמת העולם הראשונה). מתנדבים אלה שירתו ביחידות שכינויין היה B-Specials, ונודעו ביד הקשה אותה הפגינו נגד קתולים.
לקראת סוף שנות השישים ביקש ראש ממשלת צפון אירלנד היוניוניסט המתון טרנס או'ניל לפתח גישה שוויונית יותר מול המיעוט הקתולי. כוח השיטור נאלץ להגן על הפגנות של קבוצות קתוליות מפני פרוטסטנטים והדבר גרר התמרמרות מצד יוניוניסטים קיצונים ("לויאליסטים"). הכוח התקשה לעמוד במשימותיו המתרבות באווירה הקשה וב-1969 הוזמן צבא בריטניה לתגבר אותו. ברפורמה מ-1970 פורקו ה-B-Specials. אולם, הצבא כשל אף הוא במשימות השיטור ולאחר יום ראשון העקוב מדם ב-1972, בו ירו צנחנים בריטים למוות ב-14 קתולים בלתי חמושים, פרצו 30 שנות טרור ואלימות, שהופנו בחלקן הגדול נגד השוטרים, שהגיבו אף הם בצעדים רדיקליים שאלימותם הלכה וגברה.
הסכם יום שישי הטוב משנת 1998, שסיים את שנות "הצרות", קבע כי בכוח דרושה רפורמה מקיפה שעיקרה הוא שילוב קתולים בכוח ביחס מתאים ליחסם באוכלוסייה ופיקוח על הכוח ופעולותיו על ידי מועצת מנהלים שחבריה ימונו על ידי הממשלה הבריטית. באוקטובר 2001 פורק כוח השיטור על מנת להקים את משטרת צפון אירלנד (Police Service of Northern Ireland - PSNI).
בשנת 2000 העניקה אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת לכוח את עיטור צלב ג'ורג' הקדוש על האומץ שהפגינו אנשיו במלחמה מול הטרור[4].
קישורים חיצוניים עריכה
- פרופיל באתר להבנת הסכסוך, BBC
- קרן ה-RUC
- אתר חללי כוח השיטור
- מקורות לקריאה נוספת באתר אוניברסיטת אלסטר
- כוח השיטור המלכותי של אלסטר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ היסטוריה של הכוח באתרו
- ^ [1] יחס שוטרים/אוכלוסייה במדינות העולם להשוואה
- ^ 1 2 The RUC: Lauded and condemned, BBC 31 באוקטובר 2001
- ^ 2000: Queen honours NI police, BBC, 12 באפריל 2000