כנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון

כנסייה נוצרית אורתודוקסית בלוד

כנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקוןערבית: ديرالقديس جوارجيوس או كنيسة مار جريس - "כניסת מאר ג'ריס") היא כנסייה נוצרית אורתודוקסית בלוד. הכנסייה נבנתה לראשונה בתקופה הביזנטית, נהרסה מספר פעמים והוקמה לאחרונה במאה ה-19. הכנסייה שוכנת במתחם "משולש הדתות" בעיר העתיקה של לוד, ליד מסגד אל-עומרי ובית הכנסת "שערי שמיים". לכנסייה נודעת חשיבות רבה, בעיקר בקרב נוצרים אורתודוקסים וארמנים.

כנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון
מידע כללי
סוג כנסייה עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם גאורגיוס הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת רח' אליהו גולומב, העיר העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום לוד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1872
תאריך פתיחה רשמי 1872 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°57′11″N 34°53′58″E / 31.953086°N 34.899471°E / 31.953086; 34.899471
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הכנסייה בתחילת המאה ה-20
תרשים הכנסייה והמסגד
דלת הכניסה לכנסייה ומעליה תבליט האבן המתאר את הקדוש בהורגו את הדרקון

המסורת עריכה

  ערך מורחב – גאורגיוס הקדוש

לפי המסורת שהתפתחה בתקופה הביזנטית נולד גאורגיוס הקדוש בלוד. גאורגיוס היה חייל בצבא הרומי שקיבל על עצמו את הנצרות. בשנת 302 פרסם דיוקלטיאנוס צו כנגד הנוצרים. גאורגיוס נצטווה ליטול חלק בדיכוי הנוצרים, אך תחת זאת התוודה כי הוא נוצרי וביקר את החלטת הקיסר. דיוקלטיאנוס ניסה להמיר את גאורגיוס על דתו, אך הוא סירב והקיסר ציווה על המתתו בעינויים כבוגד. לאחר עינויים קשים נערף ראשו של גאורגיוס על חומת ניקומדיה ב-23 באפריל 303. במסורת הנוצרית הפך הקדוש ל"גאורגיוס הורג הדרקון", המסמל את האמונה הפגאנית. לאחר מותו נקבר גאורגיוס בקפדוקיה, ובמאה ה-5 הובא ראשו ללוד ונקבר בה. העיר הפכה ליעד לצליינים, ושמה הוסב מ"דיוספוליס" ל"גיאורגופוליס".

היסטוריה עריכה

בתקופת הקיסר קונסטנטינוס הראשון (306-337) נבנתה באתר כנסייה שלא הוקדשה עדיין לגאורגיוס הקדוש, שכן המסורת הקושרת אותו אל העיר התפתחה רק במאה ה-5 או ה-6. על פי ההיסטוריון אוסביוס מקיסריה, שם הקדוש לו הוקדשה הכנסייה לא פורסם בתחילה מחשש לרדיפות. בהיות גאורגיוס למגן הדת הנכונה, סימלה הכנסייה המוקדשת לו את ניצחון הנצרות על אויביה, ולכן הפכה ליעד לכל מי שביקש לפגוע בנצרות ובנוצרים. הכנסייה נהרסה בשנת 614 בידי הסאסאנים. היא הוקמה שנית ונהרסה בשנת 1010 בפקודתו של השליט הפאטמי אל-חאכם. הצלבנים שייסדו בלוד את הבישופות הלטינית הראשונה בארץ ישראל הקימו את הכנסייה השלישית במקום באמצע המאה ה-12 וזו בוצרה. ב-25 בנובמבר 1177 צרו כוחותיו של צלאח א-דין על לוד והצלבנים גברו עליהם והניסו אותם; אולם ב-24 בספטמבר 1191, במהלך מסע הצלב השלישי, הצליח צלאח א-דין להרוס את הכנסייה. בתקופת הממלכה הצלבנית השנייה, נבנתה הכנסייה שוב, אך עם הכיבוש הממלוכי של לוד בשנת 1260 החריב אותה ביברס, והותיר חלק קטן ממנה בהריסותיה, ככל הנראה כדי לבזותה ברבים. בשטח הכנסייה שהרס ציווה ביברס להקים מסגד, ובהקמתו עשו הממלוכים שימוש באבני הגזית, בעמודי הגרניט והשיש ובכותרות הכנסייה ההרוסה. בשטח המסגד שוכנים שרידים של הכנסייה הביזנטית, ובהם גם עמוד ועליו כתובת ביוונית.

במחצית השנייה של המאה ה-19, כאשר העות'מאנים החלו מעבירים שטחים בארץ ישראל לידי מעצמות אירופה, השטח שלא נכלל במסגד הועבר לממשלת יוון, וזו העבירה אותו לפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית אשר קוממה את הכנסייה ב-1872 בעזרת משפחות מונייר וחבש בנות העיר. לצד הכנסייה הוקם גם מנזר.

האתר עריכה

מאחר שבחלק משטחה של הכנסייה הצלבנית שכן המסגד, שוקמו רק הספינה המרכזית ומעבר האורך הצפוני, ושני האפסיסים שבקצותיהם. בשל מגבלות המקום נוצר בית רוחב, שבו רק שני מעברים: המעברים המרכזי והצפוני של הכנסייה ההיסטורית. רק שני האפסיסים, חלק מהקיר הצפוני ושני העמודים נותרו מהמבנים הקדומים, וכתוצאה מכך חלק מהקירות המודרניים מודבקים אל הקירות המקוריים, ורק על אלה המקוריים נראית פטינה.

מעל הכניסה אל הכנסייה קבוע תבליט אבן המתאר את הקדוש קוטל את הדרקון, ועל דלת הכניסה מופיעה המילה היוונית "NIKA" (ניצחון) בשל כך שהכנסייה מסמלת את ניצחון הנצרות. איקונוסטאזיס מפואר חוצץ בין אולם התפילה לאזור המקודש ובו נראים, בין היתר, דמויותיהם של גאורגיוס הקדוש קוטל את הדרקון, מרים, אם ישו אוחזת בישו הילד, ישו המורה, יוחנן המטביל ואיקונין המתאר את הקמת הכנסייה. במרכז האולם תלויה נברשת זהב גדולה שנתרמה על ידי קהילה יוונית, והיא זהה לזו הנמצאת בכנסיית הקבר. שני גרמי מדרגות במעבר המרכזי מוליכים אל הקריפטה שבה שוכנת מצבת שיש מהמאה ה-19. לפי המסורת קבור ראשו של הקדוש מתחת למצבה, ועליה תבליט של הקדוש במרכזו של אגן שמן לצד הכיתוב ביוונית ”ὁ Ἅγιος Γεώργιος ὁ τροπαιο φόρος”. ("גאורגיוס הקדוש, מגדלור מאיר").

חגיגות גאורגיוס הקדוש עריכה

בכל שנה ב-16 בנובמבר נערכות בלוד חגיגות גאורגיוס הקדוש, או "חג סנט ג'ורג'", שכונו אצל ההיסטוריון מוקדסי בשם "עיד ליד" (חג לוד).[1] בחגיגות משתתפים חניכים מכל שבטי הצופים הערבים האורתודוקסים.[2] ביום זה נהוג לציין את העברת ראשו של הקדוש מביתיניה ללוד. האירוע מתחיל בערב שלפני יום החג, ולעיתים זובחים החוגגים כבש.[3] ביום האירוע עצמו בשעה 9:00, מתקיימת בכנסייה מיסה חגיגית בנוכחות הפטריארך היווני-אורתודוקסי וכל הבישופים בארץ.

גלריה עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • מדריך לאתרים הנוצריים בארץ-ישראל, אריאל 85–87, הוצאת אריאל אפריל 1992, עמ' 241
  • "הכנסיות היפות בישראל", דוד רפ, הוצאת מפה, 2011, ISBN 9789655211221, עמ' 94
  • לוי איריס (2020), "איקונות מוזהבות: פטרונות וקהילה בכנסיית גיאורגיוס הקדוש ברמלה". הוצאת רסלינג

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ארנון שמשוני, גשם, גשם בוא: החג של לוֹד, בבלוג "עונג שבת", 2 בדצמבר 2014
  2. ^ חג לוד - סמל לדו קיום ולשלום, מתוך אתר עיריית לוד, ‏16 בנובמבר 2008 (ארכיון).
  3. ^ דנצ'ו ארנון, מי אתה, בעצם, ג'ורג' הקדוש?, פורסם ב"מסע אחר" גליון נובמבר 2013, ‏נובמבר 2015.