כנסיית שמעון סטיליטס

כנסיית שמעון סטיליטס (ערבית كنيسة مار سمعان العمودي - "כניסת מר סמעאן אל-עמודי") היא כנסייה ביזנטית הרוסה בחלקה, אשר הוקדשה לקדוש הנוצרי שמעון סטיליטס (אנ'). שרידי הכנסייה שוכנים בקלעאת סמעאן (قلعة سمعان - מצודת שמעון), אחד מהכפרים המתים בצפון-מערב סוריה, כ-30 ק"מ צפונית-מערבית לחלב. הכנסייה הוקמה באתר בו לפי המסורת ניצב העמוד שעליו התגורר הקדוש שמעון סטיליטס משך 33 שנים. המבנה נחשב לכנסייה הביזנטית העתיקה ביותר ששרדה, והוא השפיע על האדריכל אנטוניו ברלוצי עת תכנן את כנסיית ההשתנות על הר תבור.

כנסיית שמעון סטיליטס
كنيسة مار سمعان العمودي
מראה האתר מכיוון צפון-מזרח - בתמונה נראות שלוש מהבזיליקות והמבנה המתומן שביניהן
מראה האתר מכיוון צפון-מזרח - בתמונה נראות שלוש מהבזיליקות והמבנה המתומן שביניהן
מראה האתר מכיוון צפון-מזרח - בתמונה נראות שלוש מהבזיליקות והמבנה המתומן שביניהן
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2011, לפי קריטריונים 3, 4, 5
שטח האתר 3,700 הקטאר (אתר מורשת עולמית) עריכת הנתון בוויקינתונים
חלק מתוך הכפרים העתיקים בצפון סוריה
הערות אתר מורשת עולמית בסיכון מאז 2013
מידע כללי
סוג חורבות, כנסייה, martyrium עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם שמעון סטיליטס עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מחוז חלב עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה סוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ? – המאה ה־5
תאריך פתיחה רשמי המאה ה־5 עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות ביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
שטח 3,700 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 36°20′03″N 36°50′39″E / 36.334166666667°N 36.844166666667°E / 36.334166666667; 36.844166666667
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רקע היסטורי עריכה

שמעון סטיליטס נולד בשנת 386 בהרי נור (טורקית Nur Dağları - "הרי האור") שבנפת האטיי בטורקיה (ההרים כונו ביוונית בשם אמאנוס (Ἁμανός)). הוא היה לנזיר מתבודד, אך במקום לחיות במערה, קבע את מגוריו על משטח מוקף מעקה בשטח של פחות מארבעה מ"ר, ואשר ניצב על עמוד בגובה של יותר מ-13 מטרים. הוא זכה לפרסום, ונהג להטיף בפני קהל מאמיניו פעמיים ביום. הוא מת בשנת 459 לאחר שחי על העמוד משך 37 שנים, ונקבר במערה באנטיוכיה (כיום אנטקיה). האתר בו ניצב העמוד כמו גם המערה בה נקבר הנזיר, היו לאתרי עלייה לרגל. בשנת 475 לערך, הורה זנון, קיסר האימפריה הביזנטית, על הקמת כנסייה לזכרו של הקדוש, וזו הושלמה בשנת 491. במאה ה-9 בוצר המתחם, וזכה לכינוי "קלעאת סמעאן", היינו "מצודת שמעון".

האתר עריכה

הכנסייה הענקית משתרעת על-פני שטח של 5,000 מ"ר, והיא הוקמה על גבעה צחיחה סביב העמוד שעליו חי הנזיר. למבנה צורת מתומן שממנו קורנות ארבע בזיליקות הפונות אל ארבע רוחות השמיים. אורכה של כל אחת מהבזיליקות הוא 37 מטרים ורוחבה 24 מטרים. במרכז המתומן ניצב העמוד, אך כיום נותר ממנו בסיס וחלקו התחתון שהתבלה במהלך מאות שנות שימוש. גובה הבסיס ושארית העמוד הוא כשני מטרים בלבד. הבזיליקה הפונה מזרחה הייתה החשובה בין הארבע, והיא ארוכה מעט משלוש האחרות. בצידה המזרחי נקבע אפסיס. הכניסה אל המתחם הייתה דרך שלוש קשתות נושאות גמלונים בבזיליקה הדרומית, ומאחוריהן השתרע הנרתקס.

הכנסייה נחשבה לאחד המבנים הנוצרים המונומנטליים החשובים בזמנה. סביב הכנסייה קמו מנזר, שתי קפלות ומספר בתי הארחה לצליינים, והמתחם כולו הוקף בחומה במאה ה-9. המנזר ואחת הקפלות צמודים לבזיליקה המזרחית בצידה הדרומי. מאוחר יותר הוקמו בפטיסטריום וקפלה נוספת במרחק של כ-200 מטרים מדרום לכנסייה, ודרך תהלוכות באורך של כקילומטר אשר נסללה מפינתה המערבית, הוליכה אל הכפר הסמוך דיר סמעאן.

גלריה עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

 
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב