כף-מזלג
כף-מזלג (באנגלית: Spork, הלחם של המילים Spoon (כף) ו-Fork (מזלג); ידוע בעברית גם כ-כַּפְלֵג, כַּזְלֵג ו-מַזְכַּף) הוא כינוי לכלי אכילה הכולל הן את צורתה המעוגלת של הכף והן את זו של המזלג, ועל כן יכלול 2–4 שיניים. נעשה בו שימוש בקרב מסעדות מזון מהיר, בתי כלא, צבאות שונים וארוחות טיסה.
היסטוריה עריכה
כלי הדומה לזה המודרני ניתן למצוא במאה ה-19, כשהוא הומצא על ידי סמואל ו. פרנציס בשנת 1874.
במאה ה-20 נכתבו בארה״ב ובבריטניה מספר פטנטים דומים, דוגמת פטנט ל״כף חותכת״ בשנת 1908[1], השייך להארי ל. מק׳וי. אך הכינוי לכלי זה, שנוצר בתחילת המאה העשרים, טרם הומצא לפני חלק מהמצאות אלו, ורק בשנת 1951 הוגשה בקשה לרשום אותו כסימן מסחרי עבור כלי כזה. בהגדרתו, המונח Spork מתאר שילוב של כף ומזלג העשוי מפלדת אל-חלד.
ייצור עריכה
הכלי יכול להיווצר מפלדת אל-חלד, כסף, אלומיניום, טיטניום ופוליקרבונט. כמו כן, צורתה המעוגלת של הכף והשיניים המחודדות של המזלג יכולות להיות אחת בכל צד של הכלי, אך לרוב הצורה המעוגלת של הכף תופיע יחד עם שיני המזלג.
כלי שבו המזלג והכף נמצאים ב2 צידי הכלי נקרא בתלמוד בשם "זוהמא ליסטרא[2]" או "זוהמא ליסטרון[3]". רש"י[4] מסביר את השם זוהמא ליסטרון: זוהמא ליסטרון - אותו כף שבוחשין את הקדרה קרי להו הכי על שם שמעבירין הזוהמא לצדדין [על שני צדיו תרגום על תרין סטרוהי]: כלומר הביטוי ליסטרון נובע מהמילה הארמית סטרוהי שפירושה - צד.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ פטנט ל״כף חותכת״, 1908. מתוך Google Patents
- ^ רבי יהודה הנשיא - עורך, ששה סדרי משנה, עמ' מסכת כלים פי"ב משנה ב ופכ"ה משנה ג
- ^ תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף לג עמוד א: "אמר רבא כגון רב סחורה דאסברן זוהמא ליסטרון "
- ^ רש"י מסכת הוריות דף י״ג עמ' ב'.
