כריסטיאנו לוקארלי
כריסטיאנו לוקארלי (באיטלקית: Cristiano Lucarelli; נולד ב-4 באוקטובר 1975 בליבורנו) הוא כדורגלן עבר איטלקי ששיחק בעמדת החלוץ וכיום מאמן את קבוצת טרנאנה.
.jpg) | ||||
| לוקארלי במדי נאפולי, 2011 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
4 באוקטובר 1975 (בן 48) ליבורנו שבאיטליה | |||
| שם מלא | כריסטיאנו לוקארלי | |||
| גובה | 1.88 מטר | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
לוקארלי שיחק לאורך הקריירה ב-12 קבוצות שונות, מתוכן עשר קבוצות איטלקיות. בעוד באיטליה זכה בתואר משמעותי אחד בלבד (קופה איטליה עם נאפולי בעונת הפרישה שלו), בחוויותיו הקצרות מחוץ לאיטליה זכה לוקארלי בגביע המלך הספרדי ובדאבל באוקראינה. עונת השיא האישית שלו הייתה כחלוץ ליבורנו ב-2004/2005, אז זכה בתואר מלך השערים של הסרייה א'.
על אף שהיה חלוץ יעיל בעל יכולת כיבוש גבוהה (כבש במאזן דו-ספרתי בעשר מעונותיו כשחקן), הקריירה הבינלאומית של לוקארלי הייתה קצרה וכללה שש הופעות בלבד, בהן כבש שלושה שערים.
לאחר פרישתו החל לשמש כמאמן בליגות הנמוכות באיטליה, וכיום הוא מאמן את קטניה מהליגה השלישית.
אחיו של כריסטיאנו, אלסנדרו, הוא כדורגלן פעיל באיטליה, בעל מעל ל-300 הופעות ליגה במדי פארמה.
קריירת משחק עריכה
תחילת הקריירה בליגות המשנה עריכה
לוקארלי החל את הקריירה הבוגרת בעונת 1992/1993, בגיל 17, במדי קבוצת צ'ויופלי, ששיחקה אז בליגה הרביעית. הוא כבש חמישה שערים ב-28 הופעות ליגה בעונת הבכורה שלו, ואף זכה לזימון בכורה לנבחרת הלאומית עד גיל 18. בתום עונה אחת עבר לוקארלי לפרוג'ה מהליגה השלישית, שם יועד לשחק בקבוצת הנוער. לוקארלי הפגין יכולת מרשימה במדי הנוער, עם 55 שערים בשתי עונות. במדי הקבוצה הבוגרת זכה להזדמנויות ספורות, שכללו שתי הופעות בעונת הבכורה שלו, בה רשמה הקבוצה העפלה לסרייה ב', וחמש הופעות בליגה השנייה בעונה שאחריה. לוקארלי לא כבש שערי ליגה בשבע הופעותיו בקבוצה.
לוקארלי נותר בסרייה ב' ועבר לשחק במדיה של קוזנצה. הייתה זו עונת הפריצה של לוקארלי, שכבש 15 שערי ליגה ב-32 הופעות, וסייע לקבוצתו לסיים במקום ה-11 בטבלה. הצלחתו של לוקארלי לא נעלמה מעיניו של צ'זרה מלדיני, שזימן אותו בתום אותה העונה לסגל הנבחרת האולימפית לקראת משחקי אולימפיאדת אטלנטה (1996). לקראת עונת 1997/1998, ולאחר עונה אחת במדי קוזנצה, עבר לוקארלי לפדובה, אף היא מליגת המשנה. לוקארלי הצליח לבלוט גם בקבוצתו החדשה, עם 14 שערי ליגה ב-34 הופעות.
מעבר לסרייה א' ולספרד עריכה
לקראת עונת 1997/1998, בגיל 22, עשה לוקארלי את צעדיו הראשונים בסרייה א'. הוא נרכש על ידי אטאלנטה. לוקארלי פתח את דרכו בקבוצה עם שער במחזור הפתיחה בניצחון 2–4 על בולוניה, והוסיף צמד לרשתה של פארמה בשוויון 2-2 מחזור אחד אחר כך. עם זאת, לאחר מכן נקלע לתקופה חלשה, כמו קבוצתו כולה, ושב לכבוש רק במחזור ה-21. בסך הכל כבש לוקארלי חמישה שערי ליגה ב-26 הופעות, אך קבוצתו נשרה בתום העונה לסרייה ב'.
מאמנה האיטלקי של ולנסיה, קלאודיו ראניירי, החתים את בן ארצו לוקארלי בקבוצתו לקראת עונת 1998/1999. לוקארלי הצטרף לקבוצה מהליגה הספרדית ועזב לראשונה את איטליה, אך בקבוצתו החדשה הייתה תחרות קשה עבורו על המקומות בחוד ההתקפה, עליהם התחרה בין היתר מול קלאודיו לופס ואדריאן איליה. הפציעה הקשה עמה התמודד במהלך העונה הוסיפה למחסור בדקות אותו חווה לוקארלי בקבוצה, והוא סיים את העונה עם שער ליגה אחד בלבד ב-13 הופעות. ולנסיה רשמה עונה מוצלחת במקום הרביעי בטבלה, וסיימה את העונה עם זכייה בגביע הספרדי. לוקארלי לא נכלל בסגל קבוצתו למשחק הגמר, בו הביסה ולנסיה 0–3 את אתלטיקו מדריד.
בתום עונה אחת בספרד, העדיף לוקארלי לשוב לאיטליה, ושם חתם במדי לצ'ה מהסרייה א'. הוא שיחק בקבוצה במשך שתי עונות, בהן השתלט על עמדת החלוץ המוביל, היה למלך שערי הקבוצה בכל אחת מהעונות, ובסך הכל כבש 27 שערי ליגה ב-59 הופעות. לוקארלי היה לאחד מהגורמים המשמעותיים להישארותה של הקבוצה בליגה בשתי העונות במדיה. עונה אחת לאחר שעזב אותה, נשרה הקבוצה לליגת המשנה.
לקראת עונת 2001/2002 חתם לוקארלי בטורינו. בעונת הבכורה שלו בקבוצה כבש לוקארלי תשעה שערי ליגה בשלושים הופעות, והיה לסגן מלך השערים של הקבוצה. בין שעריו של לוקארלי באותה העונה נרשמו שערים משמעותיים, בהם השערים במכריעים בניצחונות 0–1 על מילאן ועל לאציו, והשער הראשון של קבוצתו בדרבי מול יובנטוס, בו חזרה טורינו מפיגור 0–3 לשוויון 3-3. לאחר העונה הראשונה שהסתיימה במרכז הטבלה, חוותה טורינו עונת נפל משמעותית. ארבעה מאמנים שונים הובילו את הקבוצה בעונת 2002/2003, ולוקארלי ערך תחתם 26 הופעות ליגה, בהן כבש שער אחד בלבד. בתום העונה נשרה הקבוצה לליגת המשנה מהמקום האחרון בטבלה.
ליבורנו והמעבר לאוקראינה עריכה
עוד בשלהי עונתו האחרונה בטורינו, עקב לוקארלי כאוהד אחר הקבוצה מעיר הולדתו, ליבורנו, בדרכה לליגת המשנה. הוא אף נכח כצופה במשחק ההעפלה של הקבוצה לסרייה ב', ופרץ לכר הדשא עם אוהדי הקבוצה בסיום המשחק כדי לחגוג את ההישג. לוקארלי החליט להצטרף לקבוצה בליגת המשנה בעונת 2003/2004, וכבר בעונת הבכורה שלו קבע שיא אישי של 29 שערי ליגה (שני באותה עונה רק ללוקה טוני מפלרמו שכבש שלושים שערים), שהובילו את קבוצתו לליגה הבכירה מהמקום השלישי בטבלה, לראשונה מזה 55 שנים.
בעונת 2004/2005 זכה לוקארלי בתואר מלך השערים של הסרייה א', לאחר שכבש 24 שערי ליגה. באותה העונה שיתף פעולה בקבוצה עם אחיו, אלסנדרו, והתברג עם קבוצתו במקום התשיעי בטבלה. לוקארלי זכה להצעות מקבוצות מובילות באיטליה ומחוצה לה, כולל הצעה בסך שלושה מיליון אירו מזניט סנקט פטרבורג, אך בצעד חריג החליט לוותר עליהן ולהמשיך במדיה של ליבורנו. עונה אחר כך הוביל את טבלת כובשי הקבוצה עם 19 שערי ליגה בדרך למקום השישי ולהופעה היסטורית בגביע אופ"א, לראשונה בתולדות הקבוצה.
לוקארלי כבש באותה העונה חמישה שערים במפעל (כולל בשוויון 1-1 הביתי מול מכבי חיפה בשלב הבתים), והוביל את קבוצתו עד לשלב הנוקאאוט הראשון, שם הודחה ליבורנו על ידי אספניול.
את העונה סיים בפעם הרביעית ברציפות כמלך שערי הקבוצה. עם זאת, לקראת סיום אותה העונה, פרץ סכסוך בין לוקארלי לבין נשיא המועדון, אלדו ספינלי, סביב פיטוריו של מאמן הקבוצה דניאלה אריגוני. לוקארלי הצהיר כי יעזוב בתום העונה, אך בהיעדרן של הצעות קוסמות הודיע על הישארותו לעונה חמישית במדי ליבורנו. ההחלטה השתנתה לאחר חודש בלבד, ב-13 ביולי 2007, אז חתם לוקארלי במדיה של שחטאר דונצק[1]. הקבוצה האוקראינית בהדרכתו של מירצ'ה לוצ'סקו, רכשה את לוקארלי בן ה-32 תמורת כשמונה מיליון אירו, והעניקה לחלוץ חוזה בסך כשלושה מיליון אירו לעונה. בכך היה לוקארלי לאיטלקי הראשון שמשחק בליגה האוקראינית. שחטאר זכתה באותה העונה בדאבל המקומי, אך לוקארלי היה שותף לחצי עונה בלבד, בה כבש ארבעה שערי ליגה ב-12 הופעות.
השיבה לאיטליה ושלהי הקריירה עריכה
בינואר 2008, לאחר חצי עונה בשחטאר, שב לוקארלי לאיטליה וחתם במדי פארמה. עד לסיום העונה תרם לוקארלי ארבעה שערי ליגה ב-16 הופעות, אך לא הצליח לסייע לפארמה לשרוד בליגה הבכירה.
לוקארלי החליט להישאר בקבוצה עונה נוספת, בה הצטרף אליו אחיו אלסנדרו שחתם בקבוצה. לוקארלי קיבל את סרט הקפטן, תפקיד אותו במשך חצי העונה הראשונה. עם זאת, ב-5 בפברואר 2009, במהלך אימון לקראת משחק חוץ מול אנקונה, נטש לוקארלי את האימון ללא אישור. בעקבות הוא הושעה מהסגל למשחק, ועד לסיום העונה לא שב לשחק בצורה סדירה. את העונה סיים עם 12 שערי ליגה ב-29 הופעות בלבד (מתוך 42), וקבוצתו שסיימה שנייה בטבלה שבה לליגה הבכירה.
לקראת עונת 2009/2010, עבר לוקארלי בהשאלה ללקדנציה שנייה במדי ליבורנו. לוקארלי הוביל את טבלת כובשי הקבוצה עם עשרה שערי ליגה ב-28 הופעות, אך קבוצתו נשרה מהמקום האחרון בטבלה לליגת המשנה. עונה אחר כך עבר בהשאלה פעם נוספת, הפעם לנאפולי. כבר בשלבי הפתיחה של עונת 2010/2011, במהלך משחק בליגה האירופית מול אוטרכט, נפצע באופן חמור בברכו השמאלית ונאלץ להיעדר ארבעה חודשים מהמגרשים. את שער הליגה היחיד שלו במדי נאפולי כבש לוקארלי במחזור הסיום של העונה מול יובנטוס.
לוקארלי המשיך לעונת השאלה נוספת, אך במהלכה זכה להזדמנויות ספורות בלבד. הוא ערך שלוש הופעות ליגה בהן לא השכיל לכבוש, ובסיום העונה זכה עם נאפולי בקופה איטליה, תוארו הראשון באיטליה, וזאת על אף שלא שותף בניצחון 0–2 על יובנטוס במשחק הגמר.
בתום העונה פרש לוקארלי ממשחק פעיל בגיל 36.
נבחרת איטליה עריכה
לוקארלי החל את דרכו בנבחרת איטליה עם תום עונת 2004/2005, אז היה למלך שערי הסרייה א', כשהיה בן 29. הוא זומן על ידי המאמן מרצ'לו ליפי לסגל הנבחרת לקראת טורניר ידידות שנערך בארצות הברית ובקנדה. את שער הבכורה שלו בנבחרת כבש כבר בהופעת הבכורה שלו, ב-8 ביוני 2005, כשאיטליה וסרביה ומונטנגרו נפרדו בשוויון 1-1. שלושה ימים אחר כך שיחק מול אקוודור באותו הטורניר, אך מאז נגרע מסגל האיטלקים ולא נכלל בו עד לסיומו של טורניר מונדיאל 2006.
לוקארלי שב לנבחרת תחת המאמן רוברטו דונאדוני, שהדריך אותו בליבורנו מספר שנים קודם לכן. הוא שותף בהפסד 0–2 לקרואטיה במשחק ידידות שנערך באצטדיון בליבורנו, עיר הולדתו. כשנה לאחר מכן שותף בשני משחקים במסגרת מוקדמות יורו 2008, ואת הופעתו השישית והאחרונה ערך בניצחון 0–2 על דרום אפריקה במשחק ידידות ב-17 באוקטובר 2007, בו כבש את שני שעריה של נבחרתו.
בסך הכל ערך לוקארלי שש הופעות בינלאומיות בלבד, בהן כבש שלושה שערים.
קריירת אימון עריכה
לוקארלי החל את קריירת האימון באחת מקבוצות הנוער של פארמה (גילאים 15–17) בעונת 2012/2013. בתום העונה, קיבל את הצעתה של פרוג'ה להתמנות לתפקיד מאמן הקבוצה בליגה השלישית. עם זאת, חילוקי דעות בין לוקארלי להנהלת הקבוצה הביאו לפיטורי המאמן עוד בטרם פתיחתה של העונה, ובתקופה זו הספיק להדריך את הקבוצה במשחק רשמי אחת בלבד, בו הפסידה והודחה מהגביע האיטלקי.
באוקטובר 2013, לאחר תשעה מחזורים בליגה השלישית, התמנה לתפקיד מאמן אספריה ויארג'ו, אותה הוביל למקום ה-13 בטבלה. בתום העונה עבר לאמן את פיסטוייסה, גם היא מהליגה השלישית, אך פוטר לאחר פחות מעונה אחת, בפברואר 2015, בעקבות רצף תוצאות שליליות.
לקראת עונת 2015/2016 נותר בליגה השלישית והחל לאמן את טוטוצ'ויו, אך שוב כשל לסיים את העונה בקבוצה וסיים את תפקידו באפריל 2016. באוקטובר 2016, לאחר חצי שנה מחוץ למגרשים, חזר כמאמנה של מסינה בליגה השלישית, והוביל אותה למקום ה-14. הוא לא חידש את חוזהו ולקראת עונת 2017/2018 נותר בליגה השלישית ועבר לאמן את קטניה. אימן את ליבורנו במהלך 2018. באוקטובר 2019 חזר לאמן את קטניה
תארים עריכה
- ולנסיה
- שחטאר דונצק
- נאפולי
- תארים אישיים
- מלך השערים של הסרייה א': 2004/2005
סטטיסטיקות עריכה
מועדונים עריכה
| עונה | קבוצה | ליגה | בליגה | בגביע | באירופה | סך הכול | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | |||
| 1992/1993 | צ'ויופלי |  הליגה האיטלקית הרביעית |
28 | 5 | 0 | 0 | 0 | 0 | 28 | 5 |
| 1993/1994 | פרוג'ה | הליגה האיטלקית השלישית |
2 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 2 | 0 |
| 1994/1995 | סרייה ב' |
5 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 5 | 0 | |
| 1995/1996 | קוזנצה | סרייה ב' |
32 | 15 | 0 | 0 | 0 | 0 | 32 | 15 |
| 1996/1997 | פדובה | סרייה ב' |
34 | 14 | 1 | 0 | 0 | 0 | 35 | 14 |
| 1997/1998 | אטאלנטה | סרייה א' |
26 | 5 | 4 | 1 | 0 | 0 | 30 | 6 |
| 1998/1999 | ולנסיה |  לה ליגה |
13 | 1 | 0 | 0 | 7 | 2 | 20 | 3 |
| 1999/2000 | לצ'ה | סרייה א' |
30 | 15 | 3 | 2 | 0 | 0 | 33 | 17 |
| 2000/2001 | 29 | 12 | 4 | 2 | 0 | 0 | 33 | 14 | ||
| 2001/2002 | טורינו | סרייה א' |
30 | 9 | 0 | 0 | 0 | 0 | 30 | 9 |
| 2002/2003 | 26 | 1 | 2 | 0 | 4 | 1 | 32 | 2 | ||
| 2003/2004 | ליבורנו | סרייה ב' |
41 | 29 | 1 | 0 | 0 | 0 | 42 | 29 |
| 2004/2005 | סרייה א' |
35 | 24 | 4 | 1 | 0 | 0 | 39 | 25 | |
| 2005/2006 | 36 | 19 | 3 | 3 | 0 | 0 | 39 | 22 | ||
| 2006/2007 | 34 | 20 | 1 | 0 | 7 | 5 | 42 | 25 | ||
| 2007/2008 | שחטאר דונצק |  ליגת העל האוקראינית |
12 | 4 | 0 | 0 | 9 | 4 | 21 | 8 |
| 2007/2008 | פארמה | סרייה א' |
16 | 4 | 0 | 0 | 0 | 0 | 16 | 4 |
| 2008/2009 | סרייה ב' |
29 | 12 | 0 | 0 | 0 | 0 | 29 | 12 | |
| 2009/2010 | ליבורנו | סרייה א' |
28 | 10 | 2 | 0 | 0 | 0 | 30 | 10 |
| 2010/2011 | נאפולי | סרייה א' |
9 | 1 | 1 | 0 | 1 | 0 | 11 | 1 |
| 2011/2012 | 3 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 3 | 0 | ||
| סך הכול בקריירה | 498 | 200 | 26 | 9 | 28 | 12 | 552 | 221 | ||
נבחרת לאומית עריכה
| נבחרת איטליה | ||
|---|---|---|
| שנה | הופעות | שערים |
| 2005 | 2 | 1 |
| 2006 | 1 | 0 |
| 2007 | 3 | 2 |
| סה"כ | 6 | 3 |
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של כריסטיאנו לוקארלי- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
הערות שוליים עריכה
- ^ איזי עין דור, כריסטיאנו לוקארלי - הקומוניסט שנכנע לכסף הגדול, באתר ynet, 14 ביולי 2007
| נבחרת איטליה – אולימפיאדת אטלנטה 1996 | ||
|---|---|---|
|
1 פליוקה • 2 פאנוצ'י • 3 נסטה • 4 קנבארו • 5 גלאנטה • 6 פרזי • 7 אמטראנו • 8 קריפה • 9 ברנקה • 10 בראמבייה • 11 דל וקיו • 12 בופון • 13 פיסטונה • 14 טומאסי • 15 פצ'ה • 16 מורפאו • 17 לוקארלי • 18 ברנרדיני • 19 סרטור • מאמן: מלדיני |
| |