כתובת עקרון
כתובת עקרון היא כתובת פלשתית שנחשפה בשנת 1996, במהלך חפירות ארכאולוגיות, בתל מקנה, המזוהה עם עקרון המקראית. הכתובת פורסמה בשנת 1997 והיא מוצגת כיום במוזיאון ישראל בירושלים.
זוהי הכתובת הפלשתית הגדולה והשלמה ביותר שיש בידינו.[1]
תיאור הכתובת והרקע להקמתה עריכה
הכתובת היא כתובת הקדשה למקדש העיר. היא חרוטה בחמש שורות על לוח אבן גיר שמידותיו 38X61 ס"מ ומשקלו 105 ק"ג. הכתובת כתובה בווריאנט פלשתי של הכתב הפיניקי שהיה בשימוש בתקופת הברזל, תקופה החופפת לימי בית ראשון, והיא מתוארכת לסוף המאה ה-8 לפנה"ס[דרוש מקור] או למאה ה-7 לפנה"ס.
כתובת ההקדשה מזכירה חמישה ממלכי העיר עקרון: אכיש, פדי, יסיד, עדה ויער. פדי הוא מלך המוכר לנו ממנסרת סנחריב: "ופקידי, אצילי ואנשי עקרון, אשר הדיחו את מלכם, הכבול בשבועה ובקללה לאשור, מסרו אותו בידי חזקיהו היהודאי. והוא שם אותו במעצר כמו אויב..." (עמודה שנייה, שורות 73-78).
הכתובת מעידה על אלה פלשתית לא מוכרת - "פתגיה". פירוש שמה לא ברור. יש שהציעו ששמה מורכב מהרכיב πυθο- (כמו בשם פיתיה) ומשם האלוהות גאיה. הנוסע היווני פאוסניאס (המאה ה-2 לספירה) העיד על קשר בין גאיה לאורקל מדלפי (בו כיהנה פיתיה מפורסמת).[2] אחרים הציעו לקרוא כ"פתניה", שכן ה-ג' בכתובת אינה ברורה, ולזהות את המילה עם תואר מוכר של כמה אלוהויות מינואיות, מיקניות ויווניות קדומות: ποτνια.[2] ביוונית-עתיקה πενταγαĩα (חמש ארצות) מתאים לחמישה ממלכי עקרון, לעיל.[דרוש מקור]
עדויות נוספות לפולחן במקדש נמצאו באזור המחסנים של המנחות. בחפירות נמצאו ידיות של קנקני אגירה ועליהן טביעות חותם עם הכתובת: "לבעל ולפאדי"[דרוש מקור], ככל הנראה קשורות הכתובות למס ולמנחות שהועלו למקדש, בדומה למס מחצית השקל והמעשרות של בית המקדש בירושלים.[דרוש מקור]
מבין חמשת שמות המלכים הנזכרים בכתובת ארבעה הם שמות שמיים מוכרים: פדי, יסד, אדא ויער. שם אחד הוא שם בעל אופי יווני: אכיש, שם המופיע גם במקרא כשמו של אכיש מלך גת הפלישתית (שמואל א', כ"א, י"א), ובכך חיזוק לדעה הרווחת שמוצא הפלשתים בכרתים או באזור הים האיגאי.
הכתובת שופכת אור על הימים האחרונים של עקרון הפלשתית בתקופה הקודמת לכיבוש הבבלי. לפי הכרוניקות האשוריות, העיר נכבשה לראשונה בידי סרגון השני בשנת 712 לפנה"ס.[דרוש מקור] בשנת 705 נפלה עקרון בידי חזקיה מלך יהודה כחלק ממסעו נגד פלשת, כפי המתואר בספר מלכים ב': "וַיִּמְרֹד [חזקיה] בְּמֶלֶךְ-אַשּׁוּר וְלֹא עֲבָדוֹ: הוּא-הִכָּה אֶת-פְּלִשְׁתִּים עַד-עַזָּה וְאֶת-גְּבוּלֶיהָ, מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים עַד-עִיר מִבְצָר" (פרק י"ח, פסוקים ז'–ח'). בשנת 701 שוחררה בידי סנחריב כחלק ממסע הענישה שלו נגד יהודה. דווקא בימים קשים אלו בתולדותיה הוקדש מקדש חדש לאלוהי העיר.
הכתובת עריכה
| הכתובת | תעתיק הכתובת | עברית מודרנית |
|---|---|---|
|
|
|
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- סימור גיטין, טרודה דותן ויוסף נווה, כתובת הקדשה מלכותית מעקרון, קדמוניות 113, תשנ"ז, 1997, עמ' 38-43
- יוסף נווה, "בשולי הכתובות מדן ומעקרון", ארץ-ישראל כו (תשנט), 1999, עמ' 119-122
- טרודה דותן, "הערה קצרה לעניין הכתובת המלכותית מעקרון", בית מקרא 49, א, 2003 (תשסד), עמ' 47-49
- Gitin, S., Dothan, T. and Naveh, J., A royal dedicatory inscription from Ekron, Israel Exploration Journal 47, 1997, pp. 1–16
- Gitin, S., Dothan, T. and Naveh, J., Ekron identity confirmed, Archaeology 51:1, 1998, pp. 30–31
- James, P., The date of the Ekron inscription — a note, Israel Exploration Journal 55:1, 2005, pp. 90–93.
- Joseph Naveh, Studies in West-Semitic Epigraphy, Jerusalem, (2009), pp. 359-374
קישורים חיצוניים עריכה
 |
- Special Report: Ekron Identity Confirmed פרסום הכתובת לראשונה ודיון בה.
- תמונת הכתובת ממוזיאון ישראל. The Ekron Inscription
הערות שוליים עריכה
- ^ מבוא לארכיאולוגיה של ארץ ישראל, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, פרק 10: כתב וכתובות (כתב: חגי משגב), עמ' 458.
- ^ 1 2 שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 330