כתלית יהודה

מין של צמח

כותלית יהודה (שם מדעי: Parietaria judaica) היא צמח רב-שנתי בן קיימא, שאינו צורב ממשפחת הסרפדיים[1]. על אף שחלקו התחתון של הצמח נוקשה ואף מעוצה הוא אינו נחשב לשיח או בן שיח אלא לצמח רב-שנתי מאריך חיים, שגדל בצידי דרכים ובין סדקים בחומות וכתלים (ומכאן שמה). הכותלית נפוצה במיוחד במקומות מיושבים ואף על פי שמקורה במזרח התיכון היא נפוצה גם באזורי החוף של בריטניה, ואף חדרה לאוסטרליה, לצפון אמריקה ולדרומה[1].

קריאת טבלת מיוןכתלית יהודה
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים קדומים
סדרה: Urticales
משפחה: סרפדיים
סוג: כתלית
מין: כתלית יהודה
שם מדעי
Parietaria judaica
ליניאוס, 1756
פרחים של כותלית יהודה

לכותלית גבעול ורוד/אדום ועליו פרחים לבנים/ורודים קטנים. הגבעול והעלים שעירים ובעלי הרגשה דביקה, וניתן להדבקה על בגד. בניגוד למיני סרפד היא איננה צורבת, אך אלרגנית.

בישראל גדלים עוד שני מינים, שניהם חד-שנתיים שעליהם קטנים מאוד לעומת כותלית יהודה ובית גידולם על סלעים או חומות מוצלים: האחת כותלית פורטוגלית (Parietaria lusitanica) שטיפוס תפוצתה ים-תיכונית והשנייה כותלית זעירה (Parietaria alsinefolia), שטיפוס תפוצתה סהרו-ערבי ונפוצה יותר במדבריות ישראל.

מורפולוגיה עריכה

 
כותלית יהודה בין חומת אבן למדרכה בירושלים
 
כותלית יהודה על חומת אבן בירושלים
 
פרחים של כותלית יהודה

כותלית יהודה הוא צמח עשבוני רב־שנתי בן קיימא, גובהו 10 עד 50 ס"מ, גבעוליו שבירים, לעיתים אדמדמים, יוצאים מבסיס מעוצה[2], השערות על הגבעולים והעלים אינן צורבות, הן רכות וגמישות וחסרות בסיס כדורי או גלילי, חלקן פשוטות וארוכות, והאחרות קצרות ומאונקלות (למשל, נאחזות בבגד)[2].

הגבעולים, פשוטים או מסתעפים, זקופים לאחר התחלה אלכסונית, זקופים או משתפלים, שעירים בשערות רכות שאינן צורבות[3].

הפטוטרות קצרות מהטרפים. הלוואים חסרים.

העלים פשוטים, מסורגים וערוכים בצורה לוליינית לאורך הגבעול ואורכם מעל 3 ס"מ (אורכם 1.3 עד 9 ורוחבם 0.8 עד 4.5 ס"מ). הטרפים דמויי ביצה או דמויי אזמל, תמימים וירוקים משני צדדיהם.

התפרחות חיקיות (בחיק העלים) בעלי חפיות ירוקות. בכל תפרחת שלושה מיני פרחים: דו-מיניים, זכריים או נקביים (הצמח פוליגמי).

הפרחים זעירים וצבורים בתִּפְרַחַת מְסֻיֶּמֶת. חפי הפרחים באורך 1.5 עד 2.5 מ"מ וקטנים מעלי העטיף.

הפרחים הדו-מיניים מורכבים מעטיף בן 4 אונות, שמאוחות ושוות כמעט זו לזו, שגדל לאחר הפריחה, מארבעה אבקנים שבולטים מפתח העטיף ואורכם 4 מ"מ ומשחלה אחת ללא עמוד שחלה. הצלקת דמוית מברשת יושבת על השחלה.

הפרחים הזכריים בנויה מעטיף בן 4 אונות ירוקות או לבנות מאוחות ושוות כמעט בממדיהן, משחלה מנוונת ומארבעה אבקנים, כמספר אונות העטיף. האבקנים קבועים מול אונות העטיף. הזירים מפורדים, כפופים כעין סליל קפוץ בפקעית הפרח והם מתיישרים במהירות עם פתיחת הפרח. המאבק מתחבר מבסיסו אל הזיר והוא נפתח בסדק אורך דרכו האבקה משתחררת בעצימות רבה.

הפרחים הנקביים דמוי צינור ובעלי 4 שיניים שצבען ירקרק או אדמדם. העטיף משתייר ובלתי משתנה אחרי הפריחה. השחלה עילית, עלה שחלה אחד, מגורה אחת. השיליה בסיסית וביצית אחת.

הפרי הוא אגוזית שחורה מבריקה, סימטרית, שקודקודה חד. אגוזית היא פרי יבש, לא נפתח, שנוצר מעלה שחלה אחד של שחלה עילית ומכיל זרע אחד. הזרע חופשי או מחובר בצורה רופפת או הדוקה לעטיף הפרח אשר משתייר ומתפרה (גדל עם הפרי) רק בפרחים הדו-מיניים)[4].

טקסונומיה ותפוצה בעולם ובישראל עריכה

כותלית יהודה, כצמח שטיפוס תפוצתו ים-תיכוני ואירנו-טורני (הקיץ חם ויבש והחורף קר מאוד ומושלג), נפוץ כמעט בכל האזורים של ישראל פרט למדבר הקיצוני. הוא חובב צל ושונא קרקעות מלוחות. הוא גדל בעיקר בקרבת בני אדם, אבל בעיקר בבתי-גידול טבעיים. הוא גדל בסדקי סלעים מוצלים, בקירות ובחומות, בסדקי מדרגות ומדרכות.

שמו הנרדף: Parietaria diffusa.

כותלית יהודה מונה 4 תת-מינים[1][5]:

  1. תת-מין (Parietaria judaica subsp. judaica) שתפוצתו רחבה ומשתרעת ממקרונזיה, צפון אפריקה אירופה עד מרכז אסיה ומרכז הרי ההימלאיה. ואף חדרה לאוסטרליה, לצפון אמריקה ולדרומה[1]. בישראל הוא נפוץ באזורים הים-תיכוניים וכמעט בכל האזורים פרט למדבר הקיצוני.
  2. תת-מין (Parietaria judaica subsp. judaica) שתפוצתו רחבה ומשתרעת ממקרונזיה, צפון אפריקה ואירופה עד מרכז אסיה ומרכז הרי ההימלאיה. בישראל הוא נפוץ באזורים הים-תיכוניים וכמעט בכל האזורים פרט למדבר הקיצוני.
  3. תת-מין (Parietaria judaica subsp. persica) שהוגדר למדע בשנת 1976 ותפוצתו מצומצמת לאזורים החמים מאיראן עד אפגניסטן.
  4. תת-מין (Parietaria judaica subsp. afghanica ) שהוגדר למדע בשנת 1979 ותפוצתו מצומצמת לאזורים החמים באפגניסטן.
  5. תת-מין (Parietaria judaica subsp. speluncarum) שהוגדר למדע בשנת 1996 ותפוצתו מצומצמת לאזורים החמים בסוריה.

גורם אלרגיה עריכה

אבקני הכותלית הם גורם אלרגיה נפוץ ועל כן היא נקראת גם לעיתים "עשב האסתמה" ויש להרחיקה ממקום המגורים של הסובל ממנה. ניתן לזהותה כגורם אלרגיה בבדיקה לאלרגנים נשאפים כדוגמת RAST ספציפי.

שימושים מיוחדים עריכה

אחד משימושיה של הכותלית הוא בבתי גידול לפרפרים בשל היותה צמח המאכל של זחלי נימפית הסרפד.

תמונות עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא כתלית יהודה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 .Parietaria judaica L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  2. ^ 1 2 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, כנה ירושלים 1998: כנה, 1998, עמ' 100-102
  3. ^ מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 92-94
  4. ^ Urticaceae, Flora of North America, ‏14-1-2021
  5. ^ Parietaria judaica L, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏18-07-2023