לאון בן זקן

פוליטיקאי מרוקאי

לאון בן זקןערבית: ليون بن زاكين; 31 בדצמבר 1928, טנג'יר[1][2] - מאי 1977‏[3]), היה רופא יהודי ידוע במרוקו שהפך לרופאו האישי של המלך מוחמד החמישי (סבו של המלך הנוכחי) ולשר היהודי הראשון בממלכה והממשלה הראשונה שלאחר קבלת העצמאות ב-1956‏[4][5][6]. מונה תחילה כשר הדואר ולאחר מכן לשר הבריאות[7], תפקיד בו כיהן עד שנת 1958‏[8].

לאון בן זקן
ليون بن زاكين
ד"ר לאון בן זקן
ד"ר לאון בן זקן
לידה 31 בדצמבר 1928
טנג'יר, האזור הבין-לאומי של טנג'יר עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה מאי 1977 (בגיל 48)
קזבלנקה, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ב-1956, כאשר מרוקו קיבלה עצמאות, תפסו היהודים כמה תפקידים פוליטיים, כולל שלושה מושבים בפרלמנט ושר אחד בקבינט כשר הדואר והטלגרף[9][6]. עם קבלת העצמאות, הסולטאן התעקש על מינויו של ליאון בן זקן, כשהקהילה היהודית לא הגיעה לידי הסכמה את מי לשלוח כנציג בקבינט. בד בבד עם מינויו הביע תמיכה בזכות היהודים להגירה, בתנאי שזה לא יכלול לחץ או פרופגנדה. הבעיה באותה עת הייתה ההתנגדות של גורמים שונים במרוקו להגירה המונית של היהודים שתשחק לידי הסוכנות היהודית, אך זכות ההגירה, לפחות על בסיס אינדבדואלי הוכרה. כמו כן, טען כי מרוקו ותוניסיה יוכלו להיות בעמדה של מתווך להסדר בין מדינות ערב לישראל, וכי אף על פי שלא יוכלו להביע זאת פומבית, המנהגים במרוקו לא חשים כל סימפתיה לנאצר או דיקטטורים אחרים במזרח התיכון[7].

הדעה הרווחת היא כי בזמן המאבק על העצמאות של מרוקו, נשאר נייטרלי, בשל המאבק הפנים קהילתי של היהודים, בין המודרניסטים, בוגרי "כל ישראל חברים" (AIU, אליאנס), הציונים והמסורתיים (סירב ב-1944, לחתום על מנשר העצמאות של מפלגת החרות "איסתיקלאל", שהתנגדה לכיבוש אך גם לבית המלוכה)[5].

למרות מינויי זה, כצעד של רצון טוב כלפי היהודים, ליאון בן זקן לא שרד בתפקידו, כאשר בוצעו חלופי ממשלה, בפעם הראשונה במרוקו העצמאית ויהודים לא מונו יותר למשרות מיניסטריאליות[9][7] (עד שנות ה-80)[6].

הערות שוליים עריכה

  1. ^ צאצאים-לאון בן זקן-אבות, אתר www.mygenealogy.ch
  2. ^ בעל, אישה, ילדים, אתר www.mygenealogy.ch
  3. ^ יגאל בן-נון, המאבק בגילויים אנטי יהודיים בעיתונות המרוקאית בשנים 1962-1963, אתר וואי.בי.אן פאבלקיישן
  4. ^ שמואל שגב חושף לראשונה חטאי הציונים כלפי יהדות מרוקו, בספרו החדש "הקשר המרוקני", גלובאל ריפורט, 8 במרץ 2008
  5. ^ 1 2 עצמאות ישראל ותנועת העצמאות המרוקנית, אתר rickgold.home.mindspring.com - אתר באנגלית על יהדות מרוקו
  6. ^ 1 2 3 אחמד אל אמרואי, אישה יהודייה במרוקו בריב על הסקרים, אתר אלג'זירה, 7 בספטמבר 2007
  7. ^ 1 2 3 אמריקן ג'ואיש קומיטי - ראיונותיו של אירווינג אם. אנגל עם ד"ר לאון בן זקן הנציג ממרוקו ורה"מ בורגיבה מתוניסיה, מזכר AJC (מסמך PDF), תאריך: 4 בדצמבר 1956 (גרסת HTML [1])
  8. ^ אנדרי גולדברג, "יהודי מרוקו" ('Les juifs du Maroc', פריז, 1992), עמודים 88, 90-91 [2]
  9. ^ 1 2 נורמן סטילמן, "יהודי מדינות ערב בזמנים המודרניים" (2003), עמודים 172–173, ISBN 0-8276-0370-3