לאונרדו דה לורנזו

חלילן איטלקי ומחנך מוזיקלי

לאונרדו דה לורנזואנגלית: Leonardo De Lorenzo;‏ 29 באוגוסט 1875 - 29 ביולי 1962) היה חלילן איטלקי ומחנך מוזיקלי.

לאונרדו דה לורנזו
לאונרדו דה לורנזו (1962)
לאונרדו דה לורנזו (1962)
לידה 29 באוגוסט 1875
בזיליקטה, ויג'אנו.
פטירה 29 ביולי 1962 (בגיל 86)
קליפורניה, סנטה ברברה.
מוקד פעילות רוצ'סטר עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 18751962 (כ־87 שנים)
עיסוק חלילן, פרופסור.
סוגה מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה חליל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד בויג'אנו(אנ'), במחוז פוטנצה (נפה), דה לורנזו התחיל לנגן בחליל בגיל 8 ונסע לנאפולי להשתתף ב"קונסרבטוריון למוזיקה סן פייטרו אה מאיילה". בגיל 16 הוא היגר לארצות הברית, עבד במלון קרולין, קנטקי, אך בשנת 1896 הוא חזר לאיטליה כדי לעשות את שירותו הצבאי באלסנדריה, והיה בלהקה צבאית. הוא הצטרף לתזמורת בקייפטאון בגיל 25. ב-1907, הוא חזר לנאפולי כדי להשלים את לימודיו, ואז הוא נסע לאמריקה שוב, והפך לחלילן הראשון של התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק בבימויו של גוסטב מאהלר, וניגן בהתזמורת הסימפונית של ניו יורק, הוא היה גם חלילן בתזמורת מינסוטה, התזמורת הפילהרמונית של לוס אנג'לס וגם התזמורת הפילהרמונית של רוצ'סטר. ב-1914 הוא פגש את מוד פיטרסון בתזמורת מינסוטה, פסנתרנית שליוותה אותו בתדירות גבוהה והפכה לאשתו. ב-1917 מועדון החלילית של לוס אנג'לס הציג מחזמר לכבודו ודה לורנזו נתמנה לחבר הכבוד הראשון של האגודה. בין השנים 1923-1935 לאונרדו היה פרופסור לחליל בבית הספר איסטמן למוזיקה, לאחר פרישתו הוא התמקד בהלחנה וכתיבת פרסומים תאורטיים. כל החומר המחקרי שלו נתרם לאוניברסיטת דרום קליפורניה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא לאונרדו דה לורנזו בוויקישיתוף