לב (סמל)
הלב (בתו מחשב: ♥; אמוג'י: ❤️) משמש כסמל המתייחס אל הלב הרוחני, הרגשי, המוסרי ובעבר גם האינטלקטואלי של בן אנוש. בעבר האמונה הנפוצה הייתה שהלב הוא מקום משכנה של הדעת האנושית, ומסיבה זו המילה לב משמשת באופן פיוטי לציון הנשמה, ותיאורים מעוצבים של לבבות הם סמלים נפוצים ביותר המייצגים אהבה. לעומת זאת, תיאורים מציאותיים יותר של לבבות אדם נוטים לעורר קונוטציות הקשורות לנושאים מחרידים של מוות ושל אלימות, בשונה מהתפיסות המתקשרות ללב הפואטי והסמלי. סתירה זו היא מקור נפוץ להומור שחור.
במיתולוגיה, ברוחניות ובדת עריכה
בכתבים בעלי אופי דתי, ללב מיוחסת מבחינה היסטורית משמעות מיסטית, כמטפורה או כאיבר שניחן בתכונות רוחניות או שמימיות.
הרעיון מופיע בתנ"ך כבר בפרקיו הראשונים; בספר בראשית, פרק ו', פסוק ה' מוצב מקור רוע האדם בלבבו, ובספר שמות פרקים ה'-י"ב חוזר הצירוף בו האל "מכביד את לב פרעה". בהכבדת הלב, המשמש כמקור הרצון, הדעת והמחשבה, אלוהים גורם לו לסרב לדרישת השחרור של העבדים העבריים:
...בֹּא אֶל-פּרְעֹה כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ
בספר ירמיהו, פרק י"ז, פסוק ט' כתוב:
"עָקֹב הַלֵּב מִכֹּל וְאָנֻשׁ הוּא."
כמו כן, מצוין שהאל הוא השופט אשר "חוקר" את לב האדם.
באותו אופן, במיתולוגיה המצרית, הלב נשקל במאזניים מול הנוצה של מאאת, שמסמלת את האמת במשפט המתים בספר המתים המצרי. אם הלב יימצא כבד מן הנוצה, האיש הנשפט יידון לסבל בגיהנום, משום שליבו כבד מרוב חטאים. מצד שני, אם הלב נמצא קל מן הנוצה, בעל הלב נכנס לגן עדן.
במדע המוקדם ובפילוסופיה עריכה
פילוסופים ומדענים קלאסיים ומתקופת ימי הביניים, ובכללם אריסטו, החשיבו את הלב כמשכנם של החשיבה, ההיגיון והרגש, ובכך דחקו את ערכו של המוח.
הרופא הרומאי גלנוס מיקם את משכן התאוות בכבד, את משכן ההיגיון במוח והחשיב את הלב כמשכן הרגשות. בעוד זיהויו של גלנוס את הלב עם הרגשות הוצע כחלק מתאוריית מחזור הדם, הלב המשיך להיות מקור סמלי לרגשות האדם אפילו לאחר שהשערות אלו נדחו.
כצלמית (אייקון) עריכה
באומנות ובפולקלור האירופאי המסורתי, סמל הלב מצויר בצורה מעוצבת. צורה זו בדרך כלל צבועה אדום, המסמל דם או תשוקה ורגש חזק. צורת הלב (♥) וצורת היהלום (♦) הן שתי הצורות האדומות השולטות ברוב חפיסות הקלפים. הצורה מתקשרת במיוחד לשירה רומנטית; ניתן לראותה בדרך כלל על כרטיסי ברכה, על קופסאות ממתקים ועל מלאכות יד ביום ולנטיין ובט"ו באב כחלק מן התרבות הפופולרית כסמל לאהבה.
מושא התיאור של צורת ה"לב" המסורתית הוא נושא לוויכוח. דמיונה ללב האדם הוא מטושטש. יש הטוענים שהיא בעצם מתארת את לבה של הפרה, מראה מיידי ונגיש יותר לרוב האנשים במאות הקודמות מאשר לב אמיתי של בן אדם. מכל מקום, למרות שלבבות של בקר יותר דומים לצורת הלב המופיעה בצלמית, הדמיון הוא זעום. הצורה אכן דומה ללב בעל שלושת החדרים של הצב, ולבלוטת הערמונית של האדם הזכר, אך הסבירות שהסמל צויר כשבלונה של אחד מאיברים אלו היא נמוכה מאוד.
מקור אפשרי נוסף יכול להיות המטבעות של העיר היוונית הקדומה קירנה, חלקם מתארים את הזרעים או הפרי של הצמח סילפיום. צורת הזרעים היא באופן מפורש צורת לב. עקב שימושו של הצמח כאמצעי מניעה צמחי עתיק או כסם הגורם להפלה, צורה זו נקשרת למיניות ולאהבה.
הרגשון השכיח ביותר לציון לב הוא 3>. ביוניקוד, סמל הלב הוא U+2665, ולכן ניתן ליצור אותו ב-HTML על ידי הקלדת ♥ או ♥, או על ידי קיום הישות ♥ ב-HTML. במספר גרסאות של מערכת ההפעלה חלונות, החזקת Alt ולחיצה על 3 הנמצא במקלדת המספרית הקטנה ייצרו ♥ . מבחינה מתמטית, ספרה דמוית לב, המכונה קרדיואיד, מוצגת על ידי שירטוט גרף של או, בצורה קוטבית, .[1]
אמוג'י לב אדום עריכה
ערך מורחב – אמוג'י לב אדום
אמוג'י לב אדום הוא אמוג'י אדום בצורת סמל הלב ומהווה אחד האמוג'ים הנפוצים ביותר באתרי מדיה חברתית.
אני ♥ עריכה
- ערך מורחב – I ♥ NY
אני ♥ (נהגה "אני אוהב/ת" או "אני לב") הוא ביטוי סלנג המשמש לציון אהבה או חיבה, לעיתים הצירוף בעל קונוטציה לכך שההרגשה היא שטחית או ילדותית. זהו משחק שנבנה על הלוגו הקלאסי של מילטון גלייזר, I ♥ NY (נהגה "אני אוהב/ת את ניו יורק"). בארצות הברית, הוא נכתב לעיתים על ידי תלמידי בתי ספר ומציין התאהבות.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- לב באנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- בלדד השוחי, למה הסמל של הלב מצויר כמו שהוא מצויר?, באתר כלכליסט, 28 בספטמבר 2010
דורון פישלר, הלב, פרק בפודקאסט "המובן מאליו" באתר תאגיד השידור הישראלי
