לגונת ונציה

לגונת ונציה
Laguna di Venezia
מידע כללי
מיקום	Venice and its Lagoon, הים האדריאטי
סוג	מפרץ
מידות
שטח	550 קילומטר רבוע
אורך	49 קילומטר
רוחב ממוצע	13 ק"מ
מידע נוסף
נהר מזין	Canale Osellino, Naviglio del Brenta, Dese River
מדינות באגן הניקוז	איטליה
קואורדינטות	45°24′47″N 12°17′50″E / 45.413055555556°N 12.297222222222°E
	(למפת ונטו רגילה) ונציה ורונה פדובה ויצ'נצה טרוויזו רוביגו קיוג'ה אוסטריה פריולי-ונציה; ג'וליה; אמיליה-רומאניה לומברדיה טרנטינו; אלטו אדיג'ה; הים; האדריאטי; לגונת ונציה

לגונת ונציה (באיטלקית: Laguna di Venezia או Laguna Veneta) היא לגונה בצפון הים האדריאטי. במרכז הלגונה נמצאת העיר ונציה, שעל שמה נקראת הלגונה.

גאוגרפיה עריכה

לגונת ונציה משתרעת על פני שטח של 550 קמ"ר, בין סילה בצפון לברנטה בדרום. מתוך שטחי הלגונה 8% הם שטחי יבשה, והיתרה שטחי מים. 11% משטחי הלגונה הם שטחי מים בפועל (תעלות) והיתרה, 80% משטחי הלגונה, הם שטחי ביצה מלוחה, המכוסים שכבה נמוכה של מי ים מלוחים. הלגונה היא הביצה הגדולה ביותר באגן הים התיכון. הלגונה מקושרת אל הים האדריאטי בשלוש תעלות העוברות בסמוך לאיונים לידו-סן ניקולו (Lido-San Nicolò), מאלאמוקו (Malamocco) וקיוג'ה (Chioggia). גובה פני הים בלגונה משתנה כתוצאה משינויי הגאות והשפל. במקרים מסוימים עולים מי הלגונה ומציפים את איי הלגונה, תופעה הנקראת "אקווה אלטה" (באיטלקית: "מים גבוהים"). לגונה זו היא שריד היסטורי לסדרה של לגונות שהיו קיימות בעבר לאורך חופי איטליה בין רוונה לטריאסטה.

היסטוריה עריכה

בשל ההגנה שסיפקו איי הלגונה לתושביה, החלה התיישבות קבע על האיים החל מהמאה השישית. תושבי האיים היבשים אגרו מי גשמים באמצעות מערכת של בארות, והתפרנסו בעיקר מדיג וממסחר. התיישבות זו התפתחה ולימים הפכה העיר ונציה שבמרכז הלגונה לבירתה של הרפובליקה של ונציה - אימפריה ימית ששלטה במזרח הים התיכון בשלהי ימי הביניים. כיום מהווה הלגונה מרכז תיירות ונכון לראשית המאה ה-21 מבקרים באזור הלגונה למעלה מ-20 מיליון תיירים מדי שנה.

היווצרות הלגונה ושינויים אקולוגיים עריכה

הלגונה נוצרה בשלהי עידן הקרח שהסתיים בשנת 3,000 לפנה"ס. עליית מי הים הציפה אזורים נמוכים ושטחים בצפון הים האדריאטי. נהרות האזור ובעיקר נהר הפו הביאו סחף מאזור הרי הדולומיטים. סחף זה הצטבר בסמוך לקו החוף ויצר איונים.

במהלך ימי הביניים גודרו איי הלגונה בלבנים על ידי תושביה, במטרה לאפשר אגירת מי שתייה במרכז האיים והגנה על מי תהום אלה מפני מליחות הלגונה. במהלך המאות ה-16 וה-17 נחפרו תעלות עמוקות כדי לאפשר הגעת אוניות לנמל ונציה ולנמלים סמוכים. תעלות אלה הביאו להעמקת מי הלגונה מחד, וליצירת איים מלאכותיים מאידך (בשפכים שהוצאו מהתעלות שנחפרו). אזורים רבים הסמוכים לעיירה מסטרה יובשו מהים בעת הקמת נמל העיר.