לדי סיאדאו
| ערך מחפש מקורות | |
לֵדִי סַיַדַאוֹ (1 בדצמבר 1846 - 27 ביוני 1923) היה נזיר בודהיסטי רב השפעה, מזרם הטהרוואדה. פרסם ספרים רבים אשר עסקו בדהרמה בשפה הבורמזית, והיה אחראי לחידוש והפצת מסורת הויפאסאנה בבורמה (היום: מיאנמאר) וכן בעולם המערבי.
 | |
| לידה |
1 בדצמבר 1846  |
|---|---|
| פטירה |
27 ביוני 1923 (בגיל 76) לדי סיאדאו, מיאנמר |
| השקפה דתית |
בודהיזם |
  | |
ביוגרפיה עריכה
הנזיר שיזכר בשם לדי סיאדאו, נולד בכפר קטן, במרחק של כשמונים קילומטרים מהעיר מנדליי. כבר בהיותו נזיר צעיר, בלט בזכות יכולותיו האינטלקטואליות. על כן, עבר, בתחילת שנות העשרים לחייו, לעיר מנדליי והצטרף למנזר תַאנְגַ'אוְן, אשר היווה מוסד לימוד יוקרתי בתקופה זו. בשנת 1883, לאחר שרפה רחבת היקף בעיר מנדליי, אשר הרסה את ביתו ואת כתביו, חזר לכפר הולדתו. לאחר מספר שנים בהם לימד בכפר, עבר ליער לֶדי במטרה להתבודד ולעסוק במדיטציה ולמידה. ביער לדי, הקים מנזר אשר בהמשך נקרא לדי על שמו: "המורה המוערך של יער לדי", ומכאן בבורמזית: לדי סיאדאו. בשנת 1900 עזב לדי את המנזר שהקים ועבר להתבודד במערות לצורך עיסוק במדיטציה באזור נהר צ'ינדווין.
במהלך חייו, חיבר לדי ספרים רבים אשר סייעו בהחייאת מסורת הוויפאסאנה. ספריו נכתבו בפאלי וכן בשפות בורמזיות, על מנת להנגישם ללאנשי דת והדיוטות. לאחר עזיבת המנזר ותקופת התבודדות ארוכה, החל לדי לסייר ברחבי בורמה על מנת להפיץ את תורת הבודהה וללמד את פרקטיקת המדיטציה להמונים, פרקטיקה אשר הייתה נפוצה אז רק בקרב בודדים מבין אנשי הדת. לאור חדירת הקולוניאליזם הבריטי לבורמה, חשש לדי מהיכחדות המסורות העתיקות. על כן פעל להפיצם להמונים ולא רק לאנשי הדת. הוא ארגן עשרות קבוצות לימוד ברחבי בורמה ותוך כך הפך לדמות מוכרת ברמה לאומית.
מורשתו עריכה
לדי מוכר עד היום כאחת הדמויות הבודהיסטיות הנודעות של זמנו. זאת בעיקר בזכות העובדה שהצליח להחיות את מסורת הוויפאסאנה ולהפוך אותה לנגישה בפני אנשי דת וכן בפני הדיוטות. מקובל לראות בלדי כעומד בראש שושלת של תלמידים ומורים אשר סייעו בהפצת המדיטציה והפיכתה לנפוצה במזרח וכן במערב. בין שושלת תלמידיו ניתן למצוא את ס.נ גואנקה שהפיץ את תורתו ברחבי העולם על ידי פתיחתם של עשרות מרכזי מדיטציה. תמיכתו בגישה הגורסת כי כל אדם יכול להתקרב להארה, וכי אינו חייב להתבודד במשך חודשים ושנים, נשארה מקובלת עד היום.
