להט"ב ואסלאם

יחס האסלאם ללהט"ב הוא תוצאה של מספר גורמים בהם ההיסטוריה התרבותית-חוקית של המדינות בהן יש רוב מוסלמי, פרשנויות לפסקאות ספציפיות בקוראן וציטוטים המיוחסים לנביא מוחמד. הפרשנות הרווחת לפסוקי הקוראן מגנה את ההומוסקסואליות ולבוש בבגדי המגדר ההפוך ("קרוס-דרסינג"). פרשנות זו דומה לפרשנויות של דתות אברהמיות כמו היהדות והנצרות. לפי חדית' משכב זכור שקול לניאוף של הגבר האקטיבי והפאסיבי כאחד.[1]

מפגינים מארגון הלהט"ב המוסלמי, אל-פתיחה מוחאים למען זכויות להט"ב בטורקיה במצעד הגאווה בסן פרנסיסקו, ארצות הברית בשנת 2008

הקוראן מספר את הסיפור של "אנשי לוט" (תושבי סדום ועמורה), שנמחו בזעמו של אללה כי עסקו ב-"תאוות בשרים" בין גברים.

מלומדים גדולים באסלאם, כמו שייח' אלאסלאם אימאם מאליכ ואימאם שאפי, קבעו שהאסלאם אוסר על הומוסקסואליות והכריזו על עונש מוות לכל אדם שיורשע בכך.[1] פעילות הומוסקסואלית נחשבת לפשע והיא אסורה ברוב המדינות המוסלמיות. במשטרים האסלאמיים באיראן, מאוריטניה, ערב הסעודית, סודאן ותימן, דינה של פעילות הומוסקסואלית הוא מוות. בניגריה ובסומליה עונש המוות קיים רק בחלק מהאזורים.[2]

מפגינים מוסלמים מוחאים על זכויות להט"ב במדינות ערב במהלך מצעד הגאווה בלונדון, 2011
נער מוסלמי מפגין במהלך מצעד הגאווה בלונדון, הממלכה המאוחדת עם כאפייה ושלט עם הכיתוב, "אני מוסלמי ואני גאה ושמח עכשיו" בשנת 2012

העונש החוקי ל"מעשה סדום" משתנה בין אסכולות משפטיות: חלק קובעות עונש מוות וחלק קובעות עונשים פחותים יותר כמו כליאה. במדינות מוסלמיות חילוניות יותר כמו אינדונזיה,[3] ירדן וטורקיה, זהו אינו המקרה. בניגוד למקורות וביטויי יחס שלילי אלו, נושאים הומוארוטיים הופיעו גם בשירה ובספרות מוסלמית מתקופת ימי הביניים ואילך. מקורות אלו דווקא העלו על נס את האהבה בין גברים, ולמעשה ביטויי אהבה אלו היו שכיחים יותר במקורות מביטויי אהבה לנשים.

החוק האסלאמי עריכה

הקוראן עריכה

השריעה, החוק האסלאמי המסורתי, מבוסס על הקוראן, ההתגלות של אללה לאנושות, ועל החדית', אמירות המיוחסות לנביא מוחמד, על פי המסורת. גם הקוראן וגם החדית' פורשו כמגנים יחסים מיניים בין אנשים בני אותו המין.[4]

הקוראן הוא הטקסט המרכזי של האסלאם והמוסלמים מאמינים כי זוהי התגלות האלוהים.[5] הוא מכיל שבעה אזכורים ל"אנשי לוּט" (בערבית: قَوْمِ لوط), כשהכוונה היא לתושבי הערים סדום ועמורה. השמדתם בידי אללה מיוחסת באופן גלוי למנהגיהם המיניים:

ו[שלחנו ]את לוט כשאמר לאנשיו: "האם אתם מבצעים [מעשה] לא מוסרי כזה, שלא עשו לפניכם מעולם? שהרי אתם פונים לגברים בתשוקה, במקום לנשים. אתם עם של חורגים". אבל התשובה של אנשיו הייתה רק שאמרו: "הוציאו אותם מעירכם! אכן, אלה אנשים ששומרים עצמם טהורים!". והצלנו אותו ואת משפחתו, מלבד אשתו, שנשארה עם העבריינים. והמטרנו עליהם מטר [של אבנים]. ראו מה סופם של הפושעים.

סורה 7, פסוקים 80–84

החטאים של אנשי לוט הפכו למושג, והמילה הערבית (ב) להתנהגות הומוסקסואלית (ליואט, لواط) ולאדם הומוסקסואל (לוטי, لوطي) נגזרים משמו של לוט ומשמשות כמילות גנאי[6] עם זאת, ישנו קטע בקוראן שיכול להתפרש כחוק במקרה של התנהגות הומוסקסואלית.ֿ[7]

ואלה מבין נשותיכן שמקיימות (מעשה) לא מוסרי, הביאו נגדן ארבעה עדים מביניכם, ואם יעידו, נעלו את הנשים האשמות בבית עד שתמצאנה את מותן או עד שאללה יקבע דרך אחרת. והשניים מביניכם שביצעו זאת, הענישו את שניהם. אך אם הם מתחרטים ומתקנים עצמם, הניחו להם, כי אללה סלחן ובעל רחמים

סורה 4, פסוקים 15–16

החדית' והאח'באר עריכה

 
דגל הגאווה מתנוסס בביירות, לבנון בשנת 2017
 
יום הגאווה האיראני הראשון במדינה, 2010

בעקבות העמימות של הקוראן בנוגע לעונש על "ליואט", משפטנים אסלאמיים פנו אל אוספי החדית' (אמירות של מוחמד) והאח'באר (תיאורים של חייו). בניגוד לקוראן, כתבים אלה מאוד ברורים וחריפים במיוחד.[8] אבן אלג'וזי מספר שמוחמד קילל את אנשי סדום במספר חדית'ים, והמליץ על עונש מוות לשני הצדדים ביחסי המין, גם לאקטיבי ולפסיבי.[9]

באוסף "ג'אמע אלתרמד'י" שוב מדווחים כי מוחמד קבע עונש מוות לשני הצדדים ביחסי המין: ”מי אשר תמצאו שמבצע את החטאים של אנשי לוט, הרגו אותם, גם את מי שעושה זאת וגם את מי שזה נעשה לו”.[1] מוסר ההשכל הכללי, או העיקרון התאולוגי פה הוא שאדם שמבצע מעשים אלה (לוטי) משנה את ההרמוניה של יצירתו של האל, ובכך מורד נגד האל.[10]

ההיסטוריון אלנוירי, בדיווחיו המכונים "אלנהאיה", מספר כי הנביא אמר כביכול כי הדבר ממנו הוא הכי מפחד בקהילתו הוא ממעשיהם של אנשי לוט (אך נראה שהוא הביע זאת גם כלפי יין ופיתוי נשים).[8] למרות כל אלה, חלק מהחדית'ים מראים שאף על פי שהדבר לא כל כך נפוץ בחברה הבדואית, הומוסקסואליות לא הייתה זרה לחלוטין בחצי האי ערב בתקופת שקדמה לאסלאם.[8]

תורת המשפט עריכה

האסכולות המסורתיות השונות של השריעה (החוק האסלאמי) אינן מסכימות ביניהם על העונש הראוי ל"ליואט". האסכולה החנפית טוענת שמעשה זה אינו ראוי לעונש גופני, על סמך החדית' שאומר ש"דם מוסלמי יכול להשפך רק בעבור ניאוף, כפירה ורצח". זאת, בניגוד לאסכולה החנבלית, שמזהה את מעשי הסדום עם בגידה,[10] וקובעת כי יש להשית עונש מוות.

אבו בכר שפט הומוסקסואל להיקבר תחת הריסות קיר, וקבע שרפה בחיים כעונש לכל מי שיואשם במעשה דומה.[11] במובן זה, עבדאללה בן אל-זביר והישאם אבן עבד אלמלכ היו ממשיכי דרכו. גם עלי בן אבי טאלב הורה על סקילה של לוטי והורה להשליך אחר מראש צריח מסגד. אבן אל-עבאס קבע שהעונש האחרון חייב להיות מלווה בסקילה. עבדאללה בן עמר הלך צעד נוסף מעבר לגינוי של הנביא, וטען כי האנשים האלה יקומו לתחיה כקופים וכחזירים.[8]

פסיקות של הוגי דעות מודרניים באסלאם עריכה

על פי העקרונות של הקוראן ושל החדית', מספר הוגי דעות בולטים באסלאם כמו אימאם מליכ, אימאם שאפי, אחמד ואסחאק, קבעו שאדם שמואשם בהומוסקסואליות צריך להיסקל בלי קשר למצבו המשפחתי (נשוי או לא).[1]

אבן ח'טיר פירש את דברי הקוראן על הומוסקסואליות:[12][13]

דבריו של אללה, "ואת שני האנשים (גברים ונשים) ביניכם שמקיימים יחסי מין לא חוקיים, פגעו בשניהם" משמעותם, שאלה שמבצעים מעשים לא מוסריים, יש להעניש את שניהם. אבן עבאס (שאללה יהיה מרוצה ממנו), סעיד אבן ג'ביר ואחרים אמרו: בכך שאנחנו מגנים אותם, מביישים אותם ומכים אותם עם נעליים. זו הייתה הפסיקה עד שאללה הפך אותה והחליף אותה בהלקאה בשוט ובסקילה. עכרמה, עטאא', אלחסן ועבדאללה אבן ח'טיר אמרו: זה התגלה בנוגע לגברים ונשים שביצעו ניאוף. אלסעדי אמר, זה התגלה בנוגע לאנשים צעירים לפני נישואיהם. מג'אהד אמר: זה התגלה בנוגע לשני גברים שמודים בכך בגלוי; רמז אינו מספיק - כאילו התכוון להומוסקסואליות. ואללה יודע הכי טוב.

מספרים כי אבן אלקים אמר,[14]

שניהם - ניאוף והומוסקסואליות - מערבים חוסר מוסריות שפועלת כנגד החוכמה ביצירתו של אללה ובציוויו. הומוסקסואליות כוללת כל כך הרבה רשע ונזק, והאדם שבו מבוצע המעשה, עדיף שיומת מאשר שדבר זה יעשה לו, כי לאחר מכן, הוא יהפוך כה רשע וכה מושחת, שאין כל תקווה שהוא יתקן את דרכיו, וכל הטוב שבו יאבד, והוא לא יוכל להרגיש כל אשמה מול אללה או אל מול יצירתו. הזרע של אותו אחד שעשה לו את זה ישמש כרעל בגופו ובנשמתו. הוגי הדעות חלוקים באשר לשאלה, האם האדם שלו נעשה המעשה יוכל אי פעם להיכנס לגן-עדן.

אחמד קוטי, מרצה בכיר והוגה דעות אסלאמי במכון האסלאמי בטורונטו, קנדה, הביע בהרצאותיו בנושא את העמדה כי מוסלמי שמקיים אורח חיים הומוסקסואלי צריך לוותר עליו כי זה נחשב ל"אחד מהחטאים המתועבים באסלאם".[15] מוסלמים כמו ד"ר נאדיה אל-עוואדי, עורכת מדור הבריאות והמדע ב-IslamOnline, ניסתה לעורר דיון ולהבין את ההומוסקסואליות באור מוסלמי,[16] כמו גם באור מדעי,[17] וציטטה את השפעותיה הרעות על החברה המוסלמית והמוסרית.[18]

הקבוצה האסלאמית היושבת בבריטניה, "בית המשפט השרעי של בריטניה", הוציאה פתווה שגוזרת גזר דין מוות על המחזאי טרנס מק'נלי, על כך שהציג את ישו ומאמיניו כקבוצה של הומוסקסואלים.[19]

הוגי דעות רבים של השריעה, מפרשים הומוסקסואליות כעבירה, כמו גם כחטא. אין עונש ספציפי נגד העבירה, והדבר נתון להחלטתה של הרשויות האסלאמיות המקומיות.[20]

עם זאת, ישנם מספר חילוקי דעות בקרב העלמאא'. מוחמד אלמוח'תאר אלשנקיטי, הוגה דעות מאוריטני בן זמננו, טוען ש”(אף על פי ש)הומוסקסואליות היא חטא חמור... א', אין ציון של עונש חוקי בקוראן להומוסקסואליות... ב', אין דיווחים שהנביא מוחמד העניש מישהו על ביצוע הומוסקסואליות... ג', אין חדית' אותנטי שמדווח כי הנביא קבע עונש להומוסקסואלים...”. הוא טוען ששני החדית'ים על סקילה והרג של הומוסקסואלים הם "חלשים": מלומדים אסלאמיים בתחום החדית' כמו אלבוכרי, יחיא אבן מעין, אנ-נסעי, אבן חזם, אלתרמד'י ואחרים מפקפקים בשני החדית'ים הללו.[21]

אבו בכר אלג'סאס (שמת בשנת 981) טוען כי החדית'ים על הרג הומוסקסואלים ”הם לא אמינים בשום אופן, ושום עונש חוקי לא יכול להיגזר מהם.”[22]

ההיסטוריה של ההומוסקסואליות בחברה המוסלמית עריכה

ימי הביניים עריכה

השגשוג כתוצאה מהכיבושים המוסלמים במאות השנים לאחר מותו של מוחמד, לווה בדבר שאותו כינו המוסלמים בכעס "שחיתות ערכית" בשתי הערים הקדושות לאסלאם, מכה ואל-מדינה. הצבירה של הון וכוח בידי בעלי-זכויות מעטים, בשילוב עם המשך קיומן של תופעות כמו פוליגמיה ופילגשים והסדרתן, הגבילה מאוד את האפשרויות לגברים צעירים. האפשרויות היחידות שנותרו להם הם ג'יהאד או צורה כלשהי של יחסי מין לא חוקיים.

לכן, למרות הגינוי של הרשויות הדתיות, ההומוסקסואליות המשיכה להתקיים בחשאי. נראה כי היא גם הפכה לפחות נדירה כאשר ההטמעה של תרבויות אחרות הואצה. מידע בנוגע להתפתחות של מוזיקה ושל שירים חושפת את קיומם של ה"מוח'נת'ון" (مخنثون, גברים נשיים, או, גברים הדומים לנשים). הם היו לרוב, ככל הנראה, ממוצא לא-ערבי.

הגעתו של הצבא העבאסי לחצי האי ערב במאה ה-8 איפשר לסובלנות כלפי הפרקטיקה ההומוסקסואלית להתפרש יותר תחת השושלת החדשה. על השליט אל-אמין, למשל, מסופר כי הוא דרש מהשפחות להתלבש בבגדים גבריים בתקווה שהוא יאמץ חוקי מוסר קונבנציונליים יותר.[8]

האמיר האע'לבי, אבראהים השני מאיפריקיה, ששלט בין השנים 875–902, מסופר כי היה מוקף בכ-60 קטמיטים (ילדים שהוחזקו לשם קיום יחסי מין הומוסקסואלים), ומסופר כי הוא התייחס אליהם בצורה איומה. הח'ליף אל-מעתצם במאה ה-9, וגם כמה מיורשיו, הואשמו בהומוסקסואליות. הסיפורים הנפוצים מספרים כי השליט של ח'ליפות קורדובה, עבד א-רחמן השלישי, הוציא להורג גבר לאוני צעיר אותו החזיק כבן ערובה, כי הוא סירב לחיזוריו.[8]

מהמט השני, הסולטאן העות'מאני שחי במאה ה-15, תואר במקורות אירופאים כ"ידוע כבעל טעמים מיניים אמביוולנטיים, שלח סריס לבית נוטאראס, הדוכס הגדול של האימפריה הביזנטית, ודרש כי הוא ייתן את בנו יפה התואר בן ה-14 להנאתו של הסולטאן. כאשר הוא סרב, הסולטאן הורה מיד לערוף את ראשו של נוטאראס, יחד עם בנו וחתנו. שלושת הראשים... הונחו על שולחן הנשפים בפניו".[23] נער נוסף שמהמט מצא מושך, ונענה כנראה יותר ברצון, היה אחיו של ולאד המשפד, "ראדו, בן ערובה באיסטנבול שמראהו הנאה שבה את לבו של הסולטאן, ולכן הוא בודד כדי לשרת כאחד ממשרתיו האישיים". אחרי שולאד הובס, הציב את ראדו בכיסא השליט של ולאכיה כשליט וסאלי. עם זאת, מקורות טורקיים מכחישים את הסיפור.[24]

ספרות עריכה

על פי האנציקלופדיה של האסלאם ושל העולם המוסלמי,[25]

יהיו ההגבלות החוקיות על פעילות מינית אשר יהיו, הביטויים החיוביים של רגש הומו-אירוטי גברי בספרות היה מקובל וטופח בשקדנות, מסוף המאה ה-8 ועד לזמן המודרני. ראשית בערבית, אך מאוחר יותר גם בפרסית, טורקית ואורדו, שירת אהבה של גברים לנערים יותר מהתחרתה ב[שירת אהבה של גברים ל]נשים - היא הכריעה אותה. ספרות אנקדוטלית מחזקת את הרושם של קבלה חברתית כללית של הפגנה ציבורית של אהבה בין גברים (שקריקטורות מערביות עוינות של חברות אסלאמיות בימי הביניים ובראשית העת המודרנית פשוט הגזימו)...

האנציקלופדיה של האסלאם ושל העולם המוסלמי

במסורת מתוך "אלף לילה ולילה", נאמר כי מוחמד הזהיר את מאמיניו מבהיה בצעירים בגלל יופיים:

”אל תישירו מבט אל נער חסר-זקן, כי יש להם עיניים מפתות יותר משל החור-עין.[26]

מעבר לכך, למרות האיסור על הומוסקסואליות בזרם המרכזי של האסלאם, מעשים הומוסקסואלים היו מקובלים, אף על פי שהוסוו, בחלקים נרחבים של העולם המוסלמי והערבי, עד לתחילת העת המודרנית. אז, עלייתה של אליטה מערבית גרמה לשינוי ולכך שהעניין הפך ללא מקובל. יש שמשווים את מצב ההומוסקסואליות בעולם המוסלמי הפרה-מודרני למצבו ביוון העתיקה, אף על פי שההקבלה לא מדויקת.

 
מצעד הגאווה באינסטנבול בשנת 2013 אשר במהלכו, השתתפו מעל 100,000 צועדים

העת המודרנית עריכה

בגלל העובדה שהיחס ל"ליואט" הוא כאל פיתוי, יחסי מין אנאליים לא נחשבים כדוחים או לא-טבעיים, אלא דווקא למושכים באופן מסוכן: ”יש להיזהר מלהיחדר בדיוק בשביל לא לפתח טעם לעניין ולהתמכר”.[27] בפועל, ההפרדה מנשים והדגש החזק על גבריות יכול להוביל לכך שמתבגרים ובחורים צעירים ולא נשואים יחפשו מפלט מיני עם גברים צעירים מהם עצמם - על פי מחקר אחד במרוקו, עם בנים בטווח הגילאים 7 עד 13.[28] עם זאת, בושה גדולה מתלווה לפרטנר הפסיבי.[27] התנהגויות מיניות דומות דווחו גם בחברות מוסלמיות אחרות מצפון אפריקה ועד פקיסטן והמזרח הרחוק.[29] ב-2009 נאלץ הצבא הבריטי לפרסם דו"ח הבודק את המיניות של הגברים המקומיים במהלך מלחמת אפגניסטן, לאחר שחייליו דיווחו כי הם חשו אי נוחות כשהם ראו גברים מבוגרים מקיימים יחסי מין עם נערים. הדו"ח ציין כי אף על פי שהדבר אינו חוקי, ישנה מסורת של מערכות יחסים כאלה במדינה, הידועות כ"באצ'ה באזי" (بچه بازی, "משחק ילדים"), והיו נפוצות מאוד באזור קנדהאר.[30]

רפאל פטאי, ב"המחשבה הערבית", טען שאצל חלק מהערבים והטורקים הומוסקסואליות יכולה להיות מוצדקת כהבעה של עמדת כוח. לדבריו, ”האקט ההומוסקסואלי האקטיבי נחשב להכרזה על עליונותו הגברית האגרסיבית של אדם, כאשר קבלה של תפקיד ההומוסקסואל הפסיבי נחשב מבזה ולמביש מכיוון שהוא שם את הגבר או הצעיר בתפקיד כנוע ונשי”.[31]

המעמד החוקי של הומוסקסואליות במדינות המוסלמיות עריכה

 
מפגין במצעד הגאווה באוסלו, נורווגיה מחזיק את דגל איראן יחד עם דגל הגאווה והכיתוב "עצרו את הוצאתם להורג באיראן של הומואים", 2018

יחסים הומוסקסואלים הם עבירה ודינם עונש בכמה מדינות מוסלמיות כמו ערב הסעודית או ברפובליקות אסלאמיות כמו איראן. עונש המוות קיים כרגע בערב הסעודית, איראן, מאוריטניה, צפון ניגריה, סודאן ותימן.[32][33] בעבר, עבירה זו דינה היה עונש מוות גם באפגאניסטאן תחת שלטון הטאליבאן, אבל הפך מעבירה שדינה מוות לעבירה שדינה קנס ומאסר.

בשנת 2005 הוציאה איראן להורג בתלייה את הנערים מחמוד עסגרי ועיאז מרהוני בן ה-18, להאחר שהואשמו על ידי בית המשפט העליון באיראן בקיום יחסי מין.

המצב החוקי באיחוד האמירויות אינו ברור. במדינות מוסלמיות רבות כמו בחריין, קטר, אלג'יריה והאיים המאלדיביים, הומוסקסואליות היא עבירה שדינה מאסר, קנס או ענישה גופנית. דבר זה הוביל למחלוקת בנוגע לקטר, שתארח את משחקי גביע העולם בכדורגל בשנת 2022. ארגוני זכויות אדם הטילו ספק בזכות לארח את המשחקים, שניתנה ב-2010, לאור האפשרות שאוהדי כדורגל להט"בים ייכלאו. בתגובה התבדח ג'וזף בלאטר, נשיא פיפ"א ואמר שהם יצטרכו "להימנע מפעילות מינית" בזמן שהותם בקטר. הוא משך הערה זו מאוחר יותר לאחר גינויים מארגוני זכויות אדם.[34]

בערב הסעודית, בה העונש המקסימלי על מעשים הומוסקסואליים היא הוצאה להורג פומבית, הממשלה תשתמש לרוב בעונשים פחותים כמו קנסות, מאסר והלקאה בשוט, אלא אם היא מרגישה שיחידים מנסים לערער את סמכותה של המדינה על ידי יצירתן של תנועות להט"ב.[35] איראן היא כנראה המדינה שמוציאה להורג את המספר הגדול ביותר של אזרחים בעקבות יחסים הומוסקסואלים. מאז המהפכה האסלאמית ב-1979, הממשלה האיראנית הוציאה להורג מעל 4,000 איש באשמה זו.[36]

 
מפגיני זכויות אדם בקנדה מוחים על התאבדותה של פעילת הלהט"ב המצרית, שרה חג'אזי, 2020

במצרים, גברים הומוסקסואלים מחוץ לארון נשפטו תחת חוקי המוסר הציבורי הכלליים. מצד שני, הומוסקסואליות, אף על פי שאינה חוקית, מקובלת עד גבול מסוים בלבנון.

במדינות אחרות בעלות רוב מוסלמי, כמו אלבניה, טורקיהֿ, ירדן, ומאלי, יחסי מין בין שני אנשים בני אותו מין אינם אסורים בחוק. בשטחי איו"ש ורצועת עזה החקיקה לא קבעה חוקים בעד או נגד זכויות להט"ב ברשות הפלסטינית, אלא הרשות ירשה חוקים קודמים שחלו בשטחיה. כך ישנן מספר מערכות חוקים הסותרות זו את זו וקיים חוק תקף האוסר על קיום יחסי מין בין גברים (אך לא בין נשים).

רוב ארגוני זכויות האדם הבינלאומיים, כמו משמר זכויות האדם ואמנסטי אינטרנשיונל, מגנים את החוקים שהופכים יחסים הומוסקסואלים בהסכמה בין בגירים לעבירה. מאז 1994, ועדת מועצת זכויות האדם של האו"ם קבע כי חוקים אלה מפרים את הזכות לפרטיות שמובטחת בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם והאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות. עם זאת, רוב המדינות המוסלמיות (מלבד טורקיה), מתעקשות כי חוקים אלה הם הכרחיים כדי לשמר את המוסר והמידות המוסלמיות. למרות זאת, בלבנון קיים מאמץ פנימי להפוך הומוסקסואליות לחוקית.[37]

קבלה תרבותית או עוינות עריכה

רוב המדינות בהן יש רוב מוסלמי הן לא מדינות ליברליות בכל הנוגע לסובלנות כלפי זכויות להט"ב. בחלק מהמדינות, כמו איראן, ערב הסעודית, פאקיסטן, סודאן, תימן, אפגאניסטאן, עיראק ומלזיה, ישנה עוינות מאוד גדולה בעקבות השפעה של הפוליטיקה והדת. מבין המדינות האלה, איראן נחשבת בעיני רבים לפחות סובלנית מהשאר. במקרה אחד שיצר מחלוקת בינלאומית, איראן הוציאה להורג את מחמוד אסגארי ועיאז מרהוני ב-19 ביולי 2005, לאחר שהם הורשעו באונס של נער בן 13. קצת לאחר מכן, קבוצה בריטית טענה שהנערים הוצאו להורג על יחסים הומוסקסואלים בהסכמה ולא על אונס.

בעוד איראן הוציאה את ההומוסקסואליות מחוץ לחוק, ההוגים השיעים באיראן כדוגמת האייתוללה ח'ומייני, התירו לטרנסקסואלים לשנות את מינם כדי שיוכלו להיות במערכות יחסים הטרוסקסואליות. עמדה זו אושרה על ידי המנהיג העליון באיראן, אייתוללה עלי ח'אמנאי, והיא גם נתמכת על ידי כהני דת איראניים נוספים. המדינה מממנת חלק גדול מעלותם של ניתוחים לשינוי מין. למרות התמיכה שהם מקבלים ממנהיגים דתיים, החברה האיראנית סובלנית פחות לטרנסקסואלים.

בהודו, מדינה בעלת מיעוט מוסלמי גדול, הסמינר האסלאמי הגדול ביותר, דאר אלעלום דיובאנד, התנגד בנחישות למהלכים של הממשלה[38] לבטל ולהקל חוקים ארכאיים מתקופת הראג' הבריטי שאסרו על הומוסקסואליות.[39]

בכמה מדינות מוסלמיות חילוניות כמו אלבניה, אינדונזיה, טורקיה, קזחסטן, לבנון וכו', ישנן גישות יותר ליברליות.

בבריטניה, סקר של חברת גאלופ מצא שכמעט אף אחד מהמוסלמים במדינה אינו חושב שהומוסקסואליות היא "מקובלת מוסרית", בהשוואה ל-35% מהמוסלמים בצרפת. [40]

טרנסג'נדריות עריכה

  ערך מורחב – טרנסקסואליות באיראן

באסלאם, המונח "מוח'נת'ון" (مخنثون) שימש כדי לתאר אנשים בעלי שונות מגדרית, לרוב טרנסקסואליות מזכר לנקבה. המונח הזה, כמו גם המונח "סריס", אינם מופיעים בקוראן, אך מופיעים בחדית', דבריו של מוחמד, שהם בעלי מעמד שניוני לטקסט המרכזי. יתר על כן, באסלאם, ישנה מסורת של פיתוח ועידון של דוקטרינות דתיות מורחבות באמצעות למידה. הדוקטרינה הזאת מכילה, באופן מפתיע, פסקה חיובית כלפי טרנסג'נדרים, מפי הוגה הדעות ואוסף החדית'ים אלנוואווי:

 
טרנסג'נדרית מוסלמית בהולנד, 2010

"מוח'נת'" הוא אדם ("זכר") שנושא בתנועותיו, במראהו ובשפתו מאפיינים של אישה. ישנם שני סוגים: הראשון הוא זה שמאפיינים אלו אצלו מולדים, הוא לא השית אותם על עצמו, ולכן אין בו אשמה, אשם או בושה, כל עוד הוא לא מבצע מעשים (מגונים) או מנצל זאת לבצע כסף (זנות וכו'). הסוג השני מתנהג כמו אישה מתוך מטרות לא מוסריות והוא חוטא ונושא באשמה.

באיראן מתבצעים יותר ניתוחים לשינוי מין מבכל מדינה אחרת מלבד תאילנד. דבר זה נחשב ל"ריפוי" להומוסקסואליות, שדינה מוות בחוק האיראני. הממשלה אפילו מממנת עד חצי מעלות התהליך לאלה שזקוקים לסיוע כספי, והמין החדש מצוין גם בתעודת הלידה.[41]

תנועות להט"ב מוסלמיות עריכה

אף על פי שמדובר בדעת מיעוט, חלק מהמוסלמים, כמו הסופרת הלסבית ארשאד מאנג'י,[42] והעורך האקדמי סקוט קוגל טוענים שהאסלאם לא מגנה הומוסקסואליות.[43] קוגל, יחד עם הוגת הדעות והסופרת ההודית רות ואניטה והסופר סלים קידאווי אפילו מציינים שלאסלאם הקדום יש היסטוריה עשירה של ספרות הומואירוטית.[44]

 
ארגון הלהט"ב המוסלמי, "אל-פתיחה" במהלך מצעד הגאווה בסן פרנסיסקו, ארצות הברית, 2008

ארגונים לשעבר עריכה

קרן "אל-פתיחה" הוא ארגון אשר קידם מטרותיהן של הומואים, לסביות, ביסקסואלים/ות וטרנסג'נדרים/ות מוסלמים. הוא הוקם בשנת 1997 על ידי פייסל עלם, אמריקני ממוצא פקיסטני, והיה רשום כארגון ללא מטרות רווח בארצות הברית עד שנת 2011. הארגון היה זרוע של רשימת תפוצה בליסטסרב שקיבצה הומואים, לסביות ומתלבטים מוסלמים ממדינות שונות.[45] הארגון צמח מתוך רשימות אינטרנט של מוסלמים מ-25 מדינות, ובאוקטובר 1998 החל לפתוח סניפים מקומות שונים. בשיאו, הגיע לכ-14 סניפים בארצות הברית, כמו גם משרדים באנגליה, קנדה, ספרד, טורקיה ודרום אפריקה והפך לארגון הגדול ביותר לזכויות להט"ב מוסלמים בעולם.[46] פירוש השם "אל-פתיחה" פירושו "הפתיחה", זהו גם שמו של הפרק הראשון של הקוראן. בתחילת אותו פרק ('סורה'), מתואר אלוהים כחמול ורחום, מקימי הארגון סבורים כי תכונות אלה מאפיינות את דת האסלאם, ולא שנאה והומופוביה.[47]

מדי שנה אירח הארגון כנסים בחברות בינלאומית בהם כנסים מוקדמים אשר התקיימו בבוסטון, ניו יורק ולונדון בסוף שנות התשעים וראשית שנות האלפיים, אשר התמקדו בנושאים כגון פיוס בין דת ונטייה מינית.[46][48] ועידת אל-פטיחה האחרונה נערכה בשנת 2005 באטלנטה, ג'ורג'יה.

בשנת 2001, אל-מוחג'ירון, ארגון בינלאומי המבקש להקים ח'ליפות אסלאמית עולמית אשר הוגדר כנקשר לטרור בינלאומי, הומופוביה ואנטישמיות, הוציא פתווה בה הכריז כי כל חברי אל-פתיחה הם מטרד, או כופרים, וגינו אותם לעונש מוות. בגלל האיום שהגיע מקהילות שמרניות, רבים מחברי האתר של הקרן העדיפו להישאר אנונימיים כדי להגן על זהותם תוך כדי שהם ממשיכים במסורת של סודיות. לאחר שמייסד הארגון, פייסל עלם, התפטר, המנהיגים הבאים לא הצליחו להמשיך את קיימו של הארגון. והוא החל בתהליך פירוק משפטי בשנת 2011.[49]

 
כרזה במצעד גאווה בלונדון בשנת 2011 עם הכיתוב "ישנם מוסלמים הומוסקסואלים"

ארגונים פעילים עריכה

 
המסגד הליברלי אבן רושד-גתה בברלין, גרמניה אשר הוקם בשנת 2017 המהווה מקום תפילה לכלל סוגי המוסלמים, בו גברים ונשים מתפללים יחד ואנשי קהילת הלהט"ב מתקבלים בברכה.[50]
 
דגל גאווה מתנוסס על רקע מסגד חסן בק בשבוע הגאווה של תל אביב, יוני 2014
 
מצעד הגאווה באמסטרדם בשנת 2017 אשר במהלכו, משתתפים צועדים בלבוש מרוקאי מסורתי ומניפים את דגל מרוקו

קרן "אל-פיטרה", שבעבר נקראה "המעגל הפנימי" הייתה לאחד הארגונים המוסלמים הקווירים הראשונים שנוסדו בשנת 1996, כאשר מייסדה האימאם מוחסין הנדריקס חשף בפומבי את נטייתו המינית. הנדריקס נחשב גם לאימאם הקווירי הראשון בעולם. האקטיביזם של הארגון גדל מאז והארגון הפך לציבורי בשנת 1998. עד מהרה הוא צמח לארגון בינלאומי עם נציגות בינלאומיות שנתיות של עד 120 נציגים בינלאומיים שנפגשים מדי שנה בקייפטאון כדי לדון בסוגיות הנוגעות למוסלמים להט"ב. בשנת 2018 לאחר ששימש את הארגון במשך 20 שנה התפטרההנדריקז לאחר שגילה סוגיות שחיתות בארגון והואשם בזדון ובניהול כושל של כספים. הוא, יחד עם מוסלמים קווירים אחרים שעזבו את קרן אל-פיטרה, הקימו בשנת 2018 ארגון חדש בשם קרן "אל-גורבאח". הנדריקס מנהל גם כן את הרשת האיסלאמית (CCI Network) אשר מהווה רשת עולמית המבקשת להתחבר וליצור קול חזק יותר עבור מוסלמים קווירים בקרב פעילים, אקדמאים, חוקרים אסלאמיים ומנהיגים דתיים (אימאמים). נכון לעכשיו, המוקד העיקרי של הארגון הוא לעבוד עם מנהיגים דתיים (אימאמים) תוך שירות לצורכי הקהילה המוסלמית הקווירית בעולם. קרן אל-גורבאח מפעילה בנוסף מסגד בשם "Masjidul Ghurbaah", הפתוח לכל מי שרוצה להתחבר רוחנית ללא קשר לנטייה מינית, זהות מגדרית, דת או אמונה לאללה.

  • בנובמבר 2012 הוקם בפריז חדר תפילה על ידי חוקר האסלאם ההומוסקסואלי ומייסד הקבוצה "מוסלמים הומוסקסואליים בצרפת" לודוביק-מוחמד זאהד. הוא תואר על ידי העיתונות כמסגד ידידותי ללהט"בים מוסלמים באירופה. התגובה של שאר הקהילה המוסלמית בצרפת הייתה מעורבת. המסגד הגדול של פריז גינה את פתיחתו.[51]
  • בספטמבר 2019, קבוצה של מוסלמים המכונה "אימאאן" התומכת בקהילת הלהט"ב בני דת האסלאם ניסתה לממן קהל של 5,000 לירות לאירוח פסטיבל להט"בי למוסלמים. מאחר שהומוסקסואליות מנוגדת לחוק בחלק ממדינות המזרח התיכון, הקבוצה נוקטת עמדה גדולה כנגד חוקים אלה ומנסה לשנות את האופן בו מדינות המזרח התיכון מסתכלות על אנשי קהילת הלהט"ב המוסלמית. רבים מהקהילה נאלצים לבחור בין מיניותם לבין דתם, ולעיתים קרובות מוכרחים לא להביע את נטייתם בפומבי ובכלל.[52]
  • המסגד אבן רושד-גתה בברלין אשר הוקם ביוני שנת 2017 המהווה מקום תפילה לכלל סוגי המוסלמים, בו גברים ונשים מתפללים יחד ואנשי קהילת הלהט"ב מתקבלים בברכה.[50]
  • קבוצת התמיכה החברתית, "אימאן" (בערבית: ايمان, אמונה) ללהט"בים מוסלמים ומשפחותיהם מתקיימת בממלכה המאוחדת אשר בדומה לקרן אל-פתיחה נוסדה על ידי מייסד פקיסטני.[53]
  • בשנת 2012 נוסד הארגון "יוזמת המסגד הכלול" (IMI), בלונדון, הממלכה המאוחדת על ידי שתי פעילות פמיניסטיות. הארגון שוכן בלונדון ומקיים מדי פעם אירועים בערים אחרות במדינה. מטרתו היא לפעול למען "הצעת חללי פולחן אלטרנטיביים, וקידום האסלאם באופן שכולל במיוחד קהילות שוליות". בשנת 2015 נרשם כעמותה רשמית במדינה ובין מסעות הצדק החברתי שלו, עוסק בגלוי בזכויות ובבטיחותה של קהילת הלהט"ב המוסלמית ברחבי העולם.[54]
  • נור ורסמה הוא תומך ידוע בקהילת הלהט"ב המוסלמית אשר הקים את קבוצת התמיכה למוסלמים קווירים, "Marhaba", במלבורן, אוסטרליה. במאי 2016 הצהיר ורסמה כי הוא הומוסקסואל בראיון ובכך הפך לאימאם ההומוסקסואלי הגלוי הראשון באוסטרליה.[55]
  • הברית המוסלמית לגיוון מיני ומגדר (MASGD) בארצות הברית החלה ב-23 בינואר 2013. היא תומכת, מעצימה ומחברת בין מוסלמים להט"בים. מטרתה היא "להגביר את קבלת המגוון והמגדר המיני בקהילות מוסלמיות".[56] ב-20 ביוני 2016 פורסם ראיון עם מירנה היידר (חברת ועדת ההיגוי של הברית) בעיתון הוושינגטון פוסט. אשר תיארה הברית כתומכת ב-"מוסלמים להט"בים שרוצים או צריכים לאמץ את זהותם המינית והדתית יחד". היידר אמרה כי ישנו צורך בתמיכה שמסעד הארגון מכיוון שאדם "מוסלמי וקווירי" מתמודד עם "שתי מערכות דיכוי שונות", אסלאמופוביה והומופוביה.[57]
  • באוקטובר 2001 הוקם על ידי מספר נשים פרויקט "ספרא" לנשים להט"ביות מוסלמיות הממלכה המאוחדת. הוא תומך ועובד בנושאים הקשורים לדעות קדומות כלפי הקהילה הגאה והמוסלמית בפרט. אתוס הפרויקט הוא "הכללה וגיוון".[58]
  • בנורווגיה מתקיים הארגון ההתנדבותי "סלאם" המקדם סביבה כוללת ובטוחה עבור לסביות, הומוסקסואלים, דו-מיניים, טרנסג'נדרים או אזרחים בעלי רקעים מוסלמים אחרים שאינם בינאריים במדינה.[59]
  • ארגון נוסף באותו השם, "סלאם" הוא הקבוצה המוסלמית ההומוסקסואלית הראשונה בקנדה והשנייה בעולם. סלאם הוקם בשנת 1993 על ידי העורך דין ופעיל זכויות הלהט"ב הטנזני-קנדי, אל-פארוק חאקי, שארגן את הכנס הבינלאומי של ארגוני הלהט"ב סלאם ואל-פאטחה בשנת 2003.
  • סרייבסקי אוטבורני סנטר (המרכז הפתוח של סרייבו), המכונה בקיצור "SOC", הוא ארגון חברתי אזרחי פמיניסטי וקבוצת תמיכה המפעילה זכויות לסביות, הומואים, ביסקסואלים, טרנסים ואינטרסקסים (LGBTI) וזכויות נשים מוסלמיות בבוסניה והרצגובינה.[60][61] הארגון מעניק גם כן מקלט ותמיכה פסיכולוגית לנפגעי אפליה ואלימות.[62] "הדו"ח הוורוד" הוא דו"ח שנתי שנערך על ידי הארגון על מצב זכויות האדם של אנשי הלהט"ב במדינה והוא נתמך על ידי שגרירות נורווגיה.
  • במאי 2009 הוקם מסגד אחדות טורונטו על ידי לורי סילברס, חוקרת לימודי דת באוניברסיטת טורונטו, לצד פעילי זכויות הומוסלמים בהם אל-פארוק חאקי וטרוי ג'קסון. מסגד האחדות הוא מסגד שווה מגדרי וידידותי כלפי קהילת הלהט"ב אשר מטרתו "חיסול ההפרדה המגדרית על ידי הסרת קוד לבוש לנשים".[63][64][65][66] אמנם היה לאחד המסגדים היחידים מסוגו כשנפתח לראשונה, אך יותר ויותר קהילות ומסגדים נעשו מקובלים יותר בפני קהילת הלהט"ב. אל-פארוק חאקי צוטט באומרו כי "מתגבשים יותר ויותר קבוצות, קהילות ומסגדים החוגגים קבלה ומגוון רחב".[67]
  • האימאם דאיי עבדאללה, המוגדר כאחד האימאמים ההומוסקסואלים המוצהרים הראשונים באמריקה, טוען כי התפיסה הקיימת כלפי הומוסקסואליות בקרב מוסלמים מבוססת על מסורת ולא על פרשנות של כתבי הקודש. בשנת 2011, עבדאללה יצר מסגדים עבור להט"בים, המכונים "אור המסגד הרפורמי", כדי לספק לחברי הקהילה טקסי נישואים. עבדאללה פתח גם כן את "מכון מכה" בניסיון לפתוח לפחות כ-50+ מסגדים ידידותיים ללהט"בים עד שנת 2030.[67]

ישנם גם מספר מוסלמים קבוצות של הומואים-לשעבר (כלומר, אנשים שטוענים שהפכו מהומוסקסואלים באופן מוחלט להטרוסקסואלים באופן מוחלט[68]) שמטרתן לנסות להדריך הומוסקסואלים להטרוסקסואליות. קרן "StraightWay" בבריטניה היא ארגון של הומואים לשעבר שעובד עם הומואים שרוצים לחסל את משיכתם לבני מינם.[69] "אל-תובה" (التوبة, הכפרה) הוא ארגון אינטרנטי של הומואים לשעבר.[70]

תנועות להט"ב ערביות בישראל והרשות הפלסטינית עריכה

 
זוג גאה של פלסטיני וישראלי צועדים במהלך מצעד הגאווה בהוליווד, לוס אנג'לס בשנת 2013

בראשית שנות האלפיים הוקמו שתי קבוצות מבוססות המספקות תמיכה לעם פלסטיני לסבי, הומוסקסואלי, דו מיני, טרנסי, קווירי ומחקרי להטב"ים המתגוררים בגבולות ישראל, רצועת עזה והגדה המערבית. אלקאוס (القوس, "קשת" בעברית), ארגון הלהט"ב הפלסטיני הראשון, נוסד בשנת 2001 כפרויקט קהילתי של הבית הפתוח בירושלים לגאווה וסובלנות במטרה לענות באופן ספציפי על צורכיהם של הלהט"בים הפלסטינים החיים בירושלים.[71] אלקאוס התרחב מאז הקמתו וכיום הוא מארח פעילויות חברתיות בירושלים, חיפה, יפו והגדה המערבית כזירת תמיכה לחברי הקהילה הפלסטינית הלהט"ב. אלקאוסמעניק גם קו תמיכה טלפוני.[72]

בשנת 2002 הוקם ארגון שני במטרה לענות באופן ספציפי על צרכיהן של נשים לסביות פלסטיניות, אסוואת ("קולות" בערבית) הוקם כפרויקט של הארגון הפמיניסטי הפלסטיני קייאן, במרכז הפמיניסטי בחיפה.[73] אסוואת התחיל כרשימת דוא"ל אנונימית המשרתת תמיכה לנשים הומוסקסואליות פלסטיניות, והתפתח לקבוצת עבודה המארחת מפגשים חודשיים עבור כ-60 מחבריה ומארגנת הרצאות, אירועים והזדמנויות חינוכיות בתחום. אסוואט מתרגם ומפרסם טקסטים מקוריים הקשורים למיניות וזהות מגדרית שלא היה זמין בעבר בשפה הערבית, ומארח באתר האינטרנט את האוסף הגדול ביותר של טקסטים בשפה הערבית הקשורים להומוסקסואליות. אסוואט פועל להעלאת המודעות הקהילתית לזהותם המינית של פלסטינים.[74] באוגוסט 2019 פורסם כי התקיים בשכם אירוע גאווה שאורגן על ידי הארגון אלקאוס, לאחר סיום האירוע איימה המשטרה הפלסטינית לרדוף ואף לעצור כל מי שהשתתף באירועים של הקהילה בשטחי הרשות בטענה כי האירוע עודד לפעול בצורה שמתנגדת לערכים ולמסורת הפלסטינית. בעקבות הודעת האיום של המשטרה נאלץ הארגון לבטל אירוע נוסף מסוג זה ברמאללה. בעקבות האירוע פורסמו ברשתות החברתיות מספר פוסטים של צעירים פלסטיניים שתמכו בקהילה ובארגון ומחו על רדיפתם על ידי המשטרה. באותו החודש אסרה הרשות הפלסטינית על ארגוני קהילת הלהט"ב לפעול בגדה המערבית בתגובה לאירוע המתוכנן של אלקאוס. האיסור בוטל בסוף החודש בעקבות תגובות שליליות.[75][76]

פעילי זכויות להט"ב מוסלמים עריכה

 
חאמד סינו, זמר ופזמונאי הומוסקסואל לבנוני

ישנם פעילי להט"ב מוסלמים ממקומות ותפקידים שונים בעולם כיום ובעבר, בהם:

גלריה עריכה

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא להט"ב ואסלאם בוויקישיתוף

ארגונים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 Homosexuality and Lesbianism: Sexual Perversions Fatwa on Homosexuality from IslamOnline.net
  2. ^ ILGA: Lesbian and Gay Rights in the World (2009).
  3. ^ Rough Guide to South East Asia: Third Edition. Rough Guides Ltd. באוגוסט 2005. p. 74. ISBN 1843534371. {{cite book}}: (עזרה)
  4. ^ Jim Wafer, "Muhammad and Male Homosexuality" (in Stephen O. Murray, Will Roscoe, Islamic Homosexualities: Culture, History and Literature," New York University Press, 1997). Books.google.com.au. p. 87. נבדק ב-2010-07-24.
  5. ^ Seyyed Hossein Nasr, Qur'an, Encyclopedia Britannica Online
  6. ^ ויקימילון האנגלי
  7. ^ Jim Wafer, "Muhammad and Male Homosexuality" (in Stephen O. Murray, Will Roscoe, Islamic Homosexualities: Culture, History and Literature," New York University Press, 1997)p.88. Books.google.com.au. נבדק ב-2010-07-24.
  8. ^ 1 2 3 4 5 6 Ed. C. Bosworth, E. van Donzel, The Encyclopaedia of Islam, Leiden, 1983
  9. ^ Jim Wafer, "Muhammad and Male Homosexuality" (in Stephen O. Murray, Will Roscoe, Islamic Homosexualities: Culture, History and Literature," New York University Press, 1997)p.89. Books.google.com.au. נבדק ב-2010-07-24.
  10. ^ 1 2 Wayne Dynes, Encyclopaedia of Homosexuality, New York, 1990
  11. ^ Jim Wafer, "Muhammad and Male Homosexuality" (in Stephen O. Murray, Will Roscoe, Islamic Homosexualities: Culture, History and Literature," New York University Press, 1997)p.89-90. Books.google.com.au. נבדק ב-2010-07-24.
  12. ^ Tafseer Ibn Katheer, 1/463
  13. ^ Why does Islam forbid lesbianism and homosexuality?, Fatwa No. 10050, IslamQA
  14. ^ Ibn al-Qayyim. al-Jawaab al-Kaafi. p. 115.
  15. ^ How to Give Up Homosexuality by Ahmad Kutty
  16. ^ Nadia El-Awady, Islamic Stance on Homosexuality, originally from IslamOnline.
  17. ^ Nadia El-Awady, Diseases Related To Homosexuality, originally from IslamOnline.
  18. ^ Nadia El-Awady, Homosexuality in a Changing World: Are We Being Misinformed?, originally from IslamOnline.
  19. ^ UK Fatwa for 'gay Jesus' writer October 29, 1999, BBC News
  20. ^ Duran, K. (1993) "Homosexuality in Islam" p. 184. Cited in: Kligerman (2007) p. 54
  21. ^ Threats to Behead Homosexuals: Shari`ah or Politics? by Mohamed El-Moctar El-Shinqiti, IslamOnline.net
  22. ^ Ibid.
  23. ^ Kinross, The Ottoman Centuries, pp. 115-16
  24. ^ History of the Ottoman Empire - Mohamed Farid Bey
  25. ^ Encyclopedia of Islam and the Muslim World, MacMillan Reference USA, 2004, p.316
  26. ^ Murray and Roscoe, 1997, p. 90
  27. ^ 1 2 Arno Schmitt, Jehoeda Sofer, "Sexuality and Eroticism among Males in Muslim Societies" (The Haworth Press, 1992) p.8. Books.google.com.au. נבדק ב-2010-07-24.
  28. ^ Andreas Eppink, "Moroccan Boys and Sex," in Arno Schmitt, Jehoeda Sofer, "Sexuality and Eroticism among Males in Muslim Societies" (The Haworth Press, 1992) p.36
  29. ^ See Stephen O. Murray, Will Roscoe, Islamic Homosexualities: Culture, History and Literature" (New York University Press, 1997). Books.google.com.au. נבדק ב-2010-07-24.
  30. ^   Ben Farmer, ‏Paedophilia 'culturally accepted in south Afghanistan', The Telegraph, 13 January 2011
  31. ^ Patai, The Arab Mind, p. 33
  32. ^ "7 countries still put people to death for same-sex acts". ILGA. נבדק ב-2010-07-24.
  33. ^ "Homosexuality and Islam". ReligionFacts. 2005-07-19. אורכב מ-המקור ב-2015-04-15. נבדק ב-2010-07-24.
  34. ^ Fifa boss Sepp Blatter sorry for Qatar 'gay' remarks, BBC
  35. ^ "Is Beheading Really the Punishment for Homosexuality in Saudi Arabia?". Sodomylaws.org. אורכב מ-המקור ב-2003-02-07. נבדק ב-2010-07-24.
  36. ^ "Homosexuality and Religion".
  37. ^ "Helem". Helem. נבדק ב-2010-07-24.
  38. ^ India to repeal anti-gay law as second Gay Pride is held, The Times
  39. ^ After Deoband, other Muslim leaders condemn homosexuality, Times of India
  40. ^ Muslims in Britain have zero tolerance of homosexuality, says poll | UK news | theguardian.com
  41. ^ Barford, Vanessa (2008-02-25). "Iran's 'diagnosed transsexuals'". BBC News. נבדק ב-2010-07-24.
  42. ^ Irshad Manji blog and official website » "Do homosexual Muslims deserve happiness?"
  43. ^ Progressive Scottish Muslims: Scott Kugle: Homosexuality in Islam Critical Reflection on Gay, Lesbian, and Transgender Muslims
  44. ^ Queer India: Gay historians: Ruth Vanita and Saleem Kidwai
  45. ^ "Cyber Mecca," The Advocate, March 14, 2000
  46. ^ 1 2 Here Publishing, The Advocate, Here Publishing, 2000-03-14. (באנגלית)
  47. ^ Joe L. Kincheloe, Shirley R. Steinberg, Christopher Darius Stonebanks, Teaching Against Islamophobia, Peter Lang, 2010, ISBN 978-1-4331-0336-0. (באנגלית)
  48. ^ Here Publishing, Out, Here Publishing, 1999-11. (באנגלית)
  49. ^ Muslim Alliance for Sexual and Gender Diversity, web.archive.org, ‏2014-08-05
  50. ^ 1 2 Breyton, Ricarda (2017-06-23). "Ibn-Rushd-Goethe-Moschee: Seyran Ates sieht liberale Muslime bedroht". DIE WELT. נבדק ב-2021-06-27.
  51. ^ "Gay-friendly 'mosque' opens in Paris". BBC News (באנגלית בריטית). 2012-11-30. נבדק ב-2021-06-27.
  52. ^ "LGBT Muslim festival: 'We don't just have one identity'". BBC News (באנגלית בריטית). 2019-09-23. נבדק ב-2021-06-27.
  53. ^ "Home". Imaan.org.uk. נבדק ב-2010-07-24.
  54. ^ ETJC In the News: Muslims Talking About Queer Sexuality | El-Tawhid J…, archive.is, ‏2013-06-20
  55. ^ Being gay and muslim: 'death is your repentance', Star Observer, ‏2016-05-03 (באנגלית אמריקאית)
  56. ^ About MASGD, web.archive.org, ‏2017-03-26
  57. ^ The MASGD, MASGD (באנגלית אמריקאית)
  58. ^ The Safra Project, rabble.ca, ‏2014-04-11 (באנגלית)
  59. ^ سلام-Salam, www.facebook.com (באנגלית)
  60. ^ About us, Sarajevski Otvoreni Centar, ‏2013-06-21 (באנגלית אמריקאית)
  61. ^ Bosnian LGBTI Activists Demand: Equality Now! | Revolution News, web.archive.org, ‏2016-06-03
  62. ^ Povećan broj slučajeva kršenja ljudskih prava LGBTI osoba, static.6yka.com
  63. ^ Islamic scholars experience diversity of Muslim practices at U of T summer program, thestar.com, ‏2013-08-25 (באנגלית)
  64. ^ Queer and going to the mosque: 'I’ve never felt more Muslim than I do now', the Guardian, ‏2016-06-03 (באנגלית)
  65. ^ Davide Mastracci, What It's Like To Pray At A Queer-Inclusive Mosque, BuzzFeed (ב־Canadian English)
  66. ^ juma circle, juma circle (באנגלית אמריקאית)
  67. ^ 1 2 Affirming mosques help gay Muslims reconcile faith, sexuality, NBC News (באנגלית)
  68. ^ Throckmorton, Warren; Pattison, M. L. (ביוני 2002). "Initial empirical and clinical findings concerning the change process for ex-gays". Professional Psychology: Research and Practice. האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה. 33 (3): 242–248. doi:10.1037/0735-7028.33.3.242. אורכב מ-המקור ב-2008-05-04. נבדק ב-2011-03-15. {{cite journal}}: (עזרה)
  69. ^ The StraightWay Foundation. Retrieved 2007-04-06.
  70. ^ "Al-Tawbah". Al-tawbah.faithweb.com. נבדק ב-2010-07-24.
  71. ^ "Alqaws". Alqaws. נבדק ב-2011-03-15.
  72. ^ Haneen Maikey, Rainbow over Palestine, the Guardian, ‏2008-03-10 (באנגלית)
  73. ^ "Aswat - Palestinian Lesbian Women". Aswat - Palestinian Lesbian Women. נבדק ב-2011-03-15.
  74. ^ 'A queer cry for freedom': Meet the LGBTQ Palestinians demanding liberation, +972 Magazine, ‏2020-08-02 (באנגלית אמריקאית)
  75. ^ Anonymous, PA rescinds ban on LGBTQ group after protests, The Electronic Intifada, ‏2019-08-27 (באנגלית)
  76. ^ AFP, Rights groups slam Palestinian police for banning LGBTQ activity, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)