לואיזה דיאוגו

פוליטיקאית מוזמביקית

לואיזה דיאוגופורטוגזית: Luísa Dias Diogo; נולדה ב-11 באפריל 1958) היא פוליטיקאית ילידת מוזמביק, אשר הייתה האשה הראשונה בתולדות המדינה לשמש כראש ממשלת מוזמביק בשנים 20042010 ונחשבת כמנהיגה מובילה ביבשת אפריקה וכבעלת חזון כלכלי המשפיע על מדינות העולם המתפתחות.

לואיזה דיאוגו
Luísa Dias Diogo
לואיזה דיאוגו, 2009
לואיזה דיאוגו, 2009
לידה 11 באפריל 1958 (בת 66)
טטה, מוזמביק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מוזמביק עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • אוניברסיטת אדוארדו מונדלאנה
  • בית הספר ללימודי המזרח ואפריקה של אוניברסיטת לונדון
  • אוניברסיטת לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה החזית לשחרור מוזמביק
בן זוג אלבנו סילבה
ראש ממשלת מוזמביק ה־2
17 בפברואר 200416 בדצמבר 2010
(6 שנים ו־43 שבועות)
שרת האוצר
20002005
(כ־5 שנים)
פרסים והוקרה
  • טיים 100 (2004)
  • Order of Eduardo Mondlane, 2nd class (25 בינואר 2005) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוזמביק, הממוקמת בדרום מזרח אפריקה, היא אחת מהמדינות העניות בעולם וחלק ניכר מאוכלוסייתה, כ-70%, חי מתחת לקו העוני וסובל תכופות מבצורות ומשיטפונות. בשנים 19751992 סבלה מוזמביק ממלחמת אזרחים קשה וארוכה. דיאוגו שימשה בתפקיד שרת האוצר והתכנון במשך חמש שנים (20002005)[1][2] ובתקופה זו החל תהליך ההבראה של המדינה. דיאוגו זכתה למוניטין בשל פעילותה לשינויים, כדוברת בעלת חזון וכאשת עסקים מצליחה. היא רעייתו של המשפטן אלבנו סילבה (Albano Silva), ואם לשלושה.

השכלה ותחילת הקריירה עריכה

לואיזה דיאוגו נולדה וגדלה במערב מוזמביק בפרובינציית טטה (Tete). היא למדה לתואר ראשון כלכלה וראיית חשבון באוניברסיטת "Maputos Eduardo Mondlance" אשר בבירה מפוטו, אותו סיימה ב-1983, וקיבלה תואר מאסטר בכלכלה לאחר לימודים באוניברסיטת לונדון ב-1992.

ב-1980 החלה דיאוגו לעבוד במשרד האוצר של מוזמביק במקביל ללימודי התואר הראשון שלה. הייתה זו תקופה קשה בהיסטוריה הפוליטית והצבאית של המדינה, שכן רק חמש שנים קודם לכן קיבלה מוזמביק את עצמאותה מפורטוגל והפכה ל"רפובליקת העם של מוזמביק". מלחמת האזרחים, אשר פרצה בין שני פלגים, Frelimo – "החזית לשחרור מוזמביק" ו-Renamo – "התארגנות פוליטית אנטי קומוניסטית", עלתה בחייהם של מיליונים מאזרחי מוזמביק.

דיאוגו הצטרפה למשרד האוצר בשנה החמישית של מלחמת האזרחים, אשר החלה כאשר Frelimo הקימה מפלגה ותפסה את השלטון. חברי Renamo התנגדו למהלך זה והגיבו בשריפת גשרים, ניתוק קווי חשמל וחסימת דרכים. המאבק הוביל לפגיעה בתשתיות, למחסור חמור במזון ותרופות ועלייה במספר המובטלים והעוני. כלכלת מוזמביק הייתה במצב חמור, ודיאוגו מונתה למנהלת אחת ממחלקות משרד האוצר ב-1986, בגיל 28, ובעקבותיו התמנתה לראש "מחלקת התקציב הלאומי" של מוזמביק ב-1989.

הבראת כלכלת מוזמביק עריכה

במשך ארבע שנים שימשה דיאוגו כראש מחלקת התקציב הלאומי של מוזמביק, אך לאחר קבלת תואר מאסטר בכלכלה מאוניברסיטת לונדון החלה לעבוד עבור הבנק העולמי במדינה. לאחר הבחירות של שנת 1994 ביקש הנשיא ז'ואקים חיסאנו (Joaquim Chissano) מדיאוגו לעזוב את משרתה בבנק העולמי ולהצטרף לממשלת Frelimo. היא מונתה לסגנית שר האוצר, תפקיד אותו מילאה עד שנת 2000, אז החלה לכהן כשרת האוצר והובילה את "תוכנית החומש הראשונה לפיתוח", אשר נועדה בראשיתה להבטחת השלום בתוך גבולותיה של מוזמביק בתקופה שלאחר מלחמת האזרחים.

החל משנת 2000 התמקדה התוכנית ברפורמה כלכלית; דיאוגו החלה לטפל בבעיית העוני ובהגברת צמיחתה הכלכלית של מוזמביק ומצאה שהתשובה לבעיותה הכלכליות של המדינה היא בגיוס כספים. המוניטין והשם שקנתה לעצמה דיאוגו בתחום הכספים עמדו לרשותה בגיוס כספים ממוסדות כלכלים בינלאומיים ובהם הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית. נכון ל-1 בינואר 2004, זרמו למדינה כשבעה מיליארד דולר ממקורות חיצוניים. בשנת 2004 לבדה הצליחה דיאוגו להשיג 790 מיליון דולר מהבנק העולמי. הכספים הושקעו בפיתוח בתחום התקשורת, בהגברת הייצור החקלאי ובתוכניות למלחמה באיידס. אף על פי שרוב אזרחיה של מוזמביק נותרו עניים, החלה כלכלת מוזמביק לצמוח לאיטה תוך שמירה על יציבות. בעקבות זאת נבחרה דיאוגו בינואר 2004 על ידי המגזין הפיננסי הבינלאומי The Banker ל"שרת האוצר של השנה" באפריקה[3].

ראש ממשלה עריכה

בפברואר 2004 מונה ראש ממשלת מוזמביק פסקואל מוקומבי לתפקיד בארגון הבריאות העולמי. בהתאם לחוקת מוזמביק אחראי הנשיא, הנבחר אחת לחמש שנים, למנות את ראש הממשלה. הנשיא צ'יסאנו שראה בדיאוגו חלק מדור המנהיגים החדש, פנה אליה בבקשה למלא את מקומו של מוקומבי כראש ממשלה, במקביל לתפקידה כשרת האוצר.

אחד הצעדים הראשונים של דיאוגו בתפקידה החדש היה לטפל בבעיית מחלת האיידס. בשנת 2004 נדבקו בנגיף כ-1.4 מיליון מתוך 18 מיליון אזרחיה של מוזמביק, והיו לנשאים של נגיף ה-HIV, כאשר מדי יום נדבקו כ-500 אנשים, בממוצע.

ביולי 2004 הכריזה דיאוגו באופן רשמי על "תוכנית החירום למלחמה באיידס" של ממשלת מוזמביק. מטרות התוכנית: חינוך האזרחים למניעה, הבטחת הכנסה כספית לאנשים אשר נדבקו ב-H.I.V ולמשפחותיהם, מתן סיוע וטיפול לאנשים החיים עם איידס וסיוע לילדים אשר התייתמו מהוריהם בשל המחלה. עלות התוכנית הייתה 8.6 מיליון דולר, הכסף נתרם מהבנק העולמי והקרן למלחמה באיידס.

רובה של שנת 2004 הוקדשה מבחינתה של דיאוגו לקידום "תוכנית החומש השנייה לפיתוח". דיאוגו התחייבה להרחבת מתן שירותי החינוך והבריאות במדינה, להכשרת 6,000 מורים חדשים, 8,000 עובדי השכלה ו-2,000 עובדי בריאות. בנוסף, קידמה דיאוגו רפורמות בתחומים נוספים, כדוגמת הבראת מערכת המשפט של מוזמביק שהייתה ידועה בשחיתותה עוד מתקופתו של הנשיא צ'יסאנו (1986 - 2004). במסיבת עיתונאים ל-"Africa News Service" שנערכה ב-15 במרץ 2005 אמרה דיאוגו כי המלחמה בבעיית העוני במוזמביק נותרה מטרתה המרכזית. היא נבחרה במקום ה-73 ברשימת 100 הנשים המשפיעות בעולם לשנת 2004 של המגזין פורבס בפעם הראשונה[4] והופיעה בה גם בשנת 2005[5].

דיאוגו האיצה בשרי הבריאות של מדינות אפריקה לאפשר שירותי רפואה לתכנון המשפחה ולחינוך מיני בחינם ברחבי היבשת. שירותים אלה יוכלו להפחית תמותת תינוקות בשני שלישים ותמותת יולדות בשלושה רבעים, לצמצם את שיעור ההדבקה באיידס ולקדם שיויון בין המגדרים והעצמת נשים. האו"ם קבע את שנת 2015 כתאריך להשגת מטרות אלו[6].

התעניינות בינלאומית עריכה

בבחירות של דצמבר 2004 החליף ארמנדו גבוזה את צ'יסאנו בתפקיד הנשיא. דיאוגו נותרה בתפקידה כראש ממשלת מוזמביק, אך כעת משסיימה את תפקידה גם כשרת האוצר יכלה להתפנות להנהגת המדינה. מעשיה של דיאוגו במוזמביק משכה את תשומת הלב העולמית והשתתפותה בנושאים בינלאומיים גדלה. באוקטובר 2004 הוזמנה דיאוגו באופן אישי למפגש השנתי של המנהל הכללי של האו"ם, היא הייתה לראש הממשלה היחידה שנבחרה לייצג את המדינות המתפתחות.

לאחר סיום כהונתה כראש ממשלה בדצמבר 2010, המשיכה דיאוגו לייצג את מפלגת Frelimo בפרלמנט, כאשר במקביל היא ממלאת תפקידים במסגרת הוועדות השונות באומות המאוחדות. בינואר 2012 קיבלה הצעה להתמנות כיושבת ראש דירקטוריון חברת הבת של בנק ברקליס במוזמביק[7].

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא לואיזה דיאוגו בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה