לואי רנו

משפטן צרפתי

לואי רֶנוֹצרפתית: Louis Renault;‏ 21 במאי 18438 בפברואר 1918) היה משפטן צרפתי, וחתן פרס נובל לשלום לשנת 1907, במשותף עם ארנסטו תאודורו מונטה האיטלקי.

לואי רנו
Louis Renault
לידה 21 במאי 1843
אוטן, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בפברואר 1918 (בגיל 74)
ברביזון, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות מונפרנאס עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת בורגון עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק סורבון עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
  • נשיא
  • נשיא המוסד לחוק בינלאומי (18941895) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס נובל לשלום (1907)
  • דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת ליידן (1913)
  • מפקד בלגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

רנו נולד בעיר אוטן אשר בחבל בורגון בצרפת. החל משנת 1868 שימש כפרופסור בפקולטות למשפטים של האוניברסיטאות בדיז'ון ופריז. ב-1890 מונה ליועץ המשפטי של משרד החוץ הצרפתי, ועיקר עבודתו התמקדה בבחינת מדיניות החוץ של צרפת באור המשפט הבינלאומי. במסגרת תפקידו השתתף רנו בשתי ועידות השלום בהאג ב-1899 וב-1907. באותה שנה זכה להכרה על פועלו כשהוכרז כחתן פרס נובל לשלום, ביחד עם ארנסטו תאודרו מונטה.

רנו שימש גם כבורר ומפשר בסכסוכים בינלאומיים וחיבר מספר דו"חות בתחום, כמו בפלישה הגרמנית לבלגיה ולוקסמבורג ב-1917.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא לואי רנו בוויקישיתוף


  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.