לואל תומאס

עיתונאי אמריקאי

לואל תומאסאנגלית: Lowell Thomas;‏ 6 באפריל 1892 - 29 באוגוסט 1981) היה עיתונאי, שדרן, והרפתקן אמריקאי, אשר ידוע במיוחד כאיש שפרסם את תומאס אדוארד לורנס ברחבי העולם בתור "לורנס איש ערב".

לואל תומאס
Lowell Thomas
לידה 6 באפריל 1892
Woodington, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 באוגוסט 1981 (בגיל 89)
פאולינג, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • אוניברסיטת ולפראיסו (1911)
  • אוניברסיטת פרינסטון (1916)
  • אוניברסיטת דנבר (1912)
  • אוניברסיטת דנבר (1912)
  • Cripple Creek-Victor High School (1910) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Lowell Thomas Jr. עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו עריכה

ילדות ולימודים עריכה

לואל תומאס נולד בשנת 1892 בוודינגטון, מחוז דרק באוהיו. אביו היה רופא ואימו מורה בבית ספר. בשנת 1900 עברה המשפחה לעיירת הכורים ויקטור בקולורדו.

בשנת 1910 סיים את לימודיו בבית הספר התיכון של ויקטור ושנה מאוחר יותר הוא סיים תואר ראשון בחינוך ומדעים מאוניברסיטת וַאלפַּראַיסוֹ (אנ') באינדיאנה. עד גיל 23 הספיק תומאס להשיג חמישה תארים אוניברסיטאיים הכוללים תואר ראשון ושני מאוניברסיטת דנוור (ב-1912), ותואר שני באוניברסיטת פרינסטון (1916). בשנים 1912–1914 לימד את תורת הנאום במכללת שיקגו-קנט למשפטים (אנ'), ובמכון הטכנולוגי של אילינוי, והחל 1914, עת עבר לניו ג'רזי הוא לימד בפרינסטון את תורת הנאום, במחלקה שאותה הוא עזר לייסד. במקביל לפעילותו האקדמית הספיק תומאס לעבוד ככתב וכעורך בשישה עיתונים מרכזיים. הוא צילם והפיק סרט בעת מסע הרפתקני באלסקה, וכן פרסם טורים בעיתונים מרכזיים המתארים מסע זה.

בשנת 1914, ככתב של ה-Chicago Evening Journal פרסם תחקיר בו חשף מעשה שחיתות של קרלטון האדסון בטס, אשר גנב מיליונים מהעיר שיקגו.

מלחמת העולם הראשונה עריכה

עם הצטרפות ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה ב-6 באפריל 1917, התבקש תומאס על ידי משרד המלחמה לסקר את המלחמה, עם הרשאות מיוחדות מעת הנשיא וודרו וילסון. לדיווחיו של תומאס על המלחמה היה פן פוליטי - המלחמה הייתה לא פופולרית בארצות הברית, ותומאס התבקש לשלוח מידע שיעודד אמריקאים לתמוך במאמץ המלחמתי. תומאס לא התבייש בפן התעמולתי של דיווחיו ואף חתם על חלק מדיווחיו בתור "לואל תומאס, איש תעמולה (Propagandist)". בנוסף לסיקור העיתונאי הכתוב של המלחמה, רצה תומאס להכין צילומי קולנוע, ולשם כך גייס סכום של 100,000 דולר מקבוצה של אנשי עסקים משוק הבשר בשיקגו (שלהם הוא עזר בפרשיית קרלטון בטס). בסכום זה הוא רכש את החוזה של הצלם הארי צ'ייס (Chase) ויצר חברה בשם "תומאס טרבלוגס" (Thomas Travelogues). מיד לאחר שהתחתן עם בחירת לבו, פרנסס, נסע עמה ועם צ'ייס לאירופה, לסקר את המלחמה.

בסיקור החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה תומאס שירת תחת הגנרל ווב הייז (בנו של הנשיא ה-19 של ארצות הברית, רתרפורד הייז) וזכה לגישה חסרת תקדים לשדות המערכה. אך תומאס העריך שאין ערך תעמולתי רב בתיעוד של מערכת החפירות העקובה מדם, ובחר לעבור לאלפים האיטלקיים. באיטליה נודע לתומאס על ההצלחות של הגנרל אדמונד אלנבי בארץ ישראל. באישור משרד החוץ הבריטי נסעו השניים לירושלים, שם צילמו את כניסת אלנבי לירושלים לאחר כיבושה מידי הטורקים. בירושלים פגש תומאס בתומאס אדוארד לורנס, אשר שימש כאיש הקשר של הביון הבריטי עם כוחות המרד הערבי. תומאס וצ'ייס צילמו סצנות דרמטיות בהם נראה לורנס לבוש בבגדים בדואים.

עם תום המלחמה חזר תומאס לארצות הברית והחל לייצר סרטים המבוססים על החומר התיעודי הרב שצילם במהלך המלחמה. כיוון שהמלחמה נגמרה והעניין בה בקרב הציבור האמריקאי דעך, רוב הסרטים נחלו כישלון קופתי. היוצא מן הכלל היה סרט תיעודי בשם "עם לורנס בערב", שהוצג בפני כ-4 מיליון צופים בארצות הברית וברחבי העולם, והרווחים מהסרט הסתכמו ב-1.5 מיליון דולר. בלונדון הוקרן הסרט במשך שישה חודשים ברציפות בבתי הקולנוע, ובערב הפתיחה הודלקה קטורת, ורקדניות בלבוש אקזוטי רקדו לפני תמונות של פירמידות, בליווי של תזמורת שומרים וולשים. הסרט, כמו גם המאמרים שכתב תומאס בנושא הפכו את ת.א. לורנס לדמות מפורסמת ברחבי העולם. תומאס עצמו הפך בזכות הסרט לכוכב תקשורת בינלאומי.

כוכב תקשורת עריכה

תומאס המשיך לאחר המלחמה בפעילות עיתונאית ברחבי העולם. הוא צילם את ביקור הנסיך מווילס בהודו, בשנת 1923 תומאס וצ'ייס היו לעיתונאים הראשונים שהורשו להיכנס לאפגניסטן. בשנת 1924 פרסם תומאס את הספר "עם לורנס בערב" (With Lawrence in Arabia), הראשון מבין 50 ספרים שאותם הוא עתיד לכתוב.

בשנת 1924 החל תומאס לשדר גם ברדיו. ב-1930 החל לעבוד כשדרן רדיו עבור רשת הרדיו של CBS, והגיש את תוכנית החדשות הרדיופונית הארצית הראשונה בארצות הברית. בשנת 1932 עבר לרשת הרדיו של NBC, אך חזר ל-CBS בשנת 1947. בתור שדר, היה תומאס מועסק לא ישירות על ידי תחנות הרדיו, אלא תחילה על ידי חברת הדלק סאנוקו (Sunoco) שהייתה ספונסרית של NBC, ובשנת 1947 הקים חברה עצמאית, אשר סיפקה שירותים ל-CBS. תומאס נהג לפתוח את המהדורה במילים "ערב טוב לכולם", ולסיים אותה במילים "להתראות עד למחר", ובכך יצר נוהג שלשדרני רדיו וטלוויזיה יש משפטים אופייניים להם בפתיחה וסיום המהדורות. כמו כן תומאס החליט לסיים כל מהדורה בסיפור קליל או הומוריסטי, נוהג שממשיך במהדורות חדשות עד היום. לרקע העיתונאי והאקדמי של תומאס היה תפקיד חשוב בהתווית הפורמט והפן המקצועי של מהדורות החדשות ברדיו ומאוחר יותר בטלוויזיה. תומאס יצר תקדימים חשובים, לדוגמה הוא סירב לקרוא פרסומות או לדווח על נושאים רכילותיים. מנהגיים אלו היו נפוצים אצל שדרני רדיו אחרים בתקופתו, אך אינם מקובלים היום בקרב שדרני חדשות, במידה רבה בזכות תומאס.

הסרטים שהפיק תומאס על מלחמת העולם הראשונה יצרו סוגה עיתונאית חדשה - של "סרטי חדשות". בשנות ה-30 הוא הכין סרטי חדשות עבור חברת ניוזרייל, ומאוחר יותר עבור "פוקס מוויטון ניוס". סרטים אלו היו דיווחי חדשות אשר הופקו פעמיים בשבוע, ומיד לאחר מכן הופצו במהירות לבתי הקולנוע. בשנת 1930 שידר תומאס את שידור החדשות הטלוויזיוני הראשון, והחל מ-21 בפברואר 1940 החל לשדר לתקופה קצרה את משדר החדשות הטלוויזיוני הקבוע הראשון ב-NBC. ברדיו המשיך תומאס לשדר עד לפרישתו לגמלאות בשנת 1976.

תומאס נהג לעבוד מאחוזתו אשר בפאולינג (Pawling), ניו-יורק, שכללה חדרי שידור רדיופוני, חדרי עריכה כמו גם אולם התעמלות, אגם, מגרש גולף, ומסלול סקי. בנוסף נהג תומאס לשדר בשידור חי ממקומות מרוחקים כמו סן ואלי באידהו.

במהלך מלחמת העולם השנייה, בהוראה נשיאותית לא הוענקה לתומאס דרכון או אישור עיתונאי לבקר בשדות המערכה, כיוון שנשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט חשב שלמהדורות החדשות שאותן שידר תומאס היה תפקיד חשוב כל-כך בשמירה על המורל בארצות הברית, שאין לאפשר לו להסתכן בנסיעה אל שדות המערכה. רק ב-1945 כאשר ניצחון בעלות הברית היה כבר מובטח התאפשר לתומאס להצטרף לכוחות האמריקאים הפולשים לגרמניה, והתאפשר לו לסקר את הרס ברלין. משם הוא המשיך ודיווח על טייסת ה"טיגרסים המעופפים" אשר פעלה בהודו וסין. הוא ביקר ודיווח מאיוו ג'ימה ומאוקינאווה.

תומאס שימש כקריין של סרטי החדשות של אולפן פוקס המאה ה-20 עד שנת 1952. בשנה זאת נכנס לשותפות עם מייק טוד ומריאן ס. קופר בתחום הסינרמה.

במקביל לפעילותו כשדר רדיו וטלוויזיה, המשיך תומאס לטייל לקצוות עולם ולהפיק סרטים המתארים את מסעותיו. בשנת 1949 ביקר בטיבט יחד עם בנו אשר שימש כצלם, והשניים היו לאורחים המערביים הראשונים אשר הוזמנו על ידי ממשלת טיבט. בין השנים 1955–1958 הפיק תומאס וכיכב בסדרה High Adventure, ששודרה ברשת CBS ובמסגרתה הוא ביקר במקומות כגון טימבקטו. בשנת 1963 הספיק תומאס, במסע שארך שמונה שבועות לבקר באוסטרליה, בגינאה החדשה, בהודו, באיראן, באירופה, ובדרום אפריקה.

בשנת 1976, בגיל 85, הפסיק תומאס לשדר את תוכנית החדשות הרדיופוניות שלו, והחל בכתיבה של האוטוביוגרפיה שלו, ובמקביל בהפק סדרת טלוויזיה בשם "לואל תומאס נזכר" ששודרה ב-PBS וב-BBC. ב-29 באוגוסט 1981, בגיל 89, נפטר תומאס בשנתו.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא לואל תומאס בוויקישיתוף