לובוטומיה

לובוטומיה, הידוע גם כלאוקוטומיה, הוא הליך ניתוחי לצורך טיפול פסיכיאטרי. בניתוח חותכים ומנתקים את הקשר שבין האונות הקדמיות במוח, או הורסים את רקמת המוח הקדמית. ניתוחים אלה גרמו לשינויי אישיות משמעותיים במטופלים ולעיתים אף גרמו לפיגור שכלי. בעבר נעשה שימוש נרחב בניתוח לובוטומיה לצורך טיפול במגוון הפרעות נפשיות כולל סכיזופרניה, דיכאון והפרעות חרדה שונות. מאז שהתחילו להשתמש בתרופות אנטיפסיכוטיות, כגון תורזין, התרופה האנטיפסיכוטית הראשונה, שהוכנסה לשימוש בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, פחת באופן חד השימוש בלובוטומיה וכמעט הופסק לחלוטין כעבור שנים ספורות. ברפואה המודרנית של היום חקרו יותר ומצאו שמבין מגוון תפקידיה של האונה הקדמית אחד מהם הוא חיזוי העתיד כגון תכנון משימות לזמן העתידי פתרון בעיות מבעוד מועד וכדומה וכשחותכים ומנתקים את הקשר שבין האונות הקדמיות או לחלופין הורסים את רקמת המוח הקדמית - אמנם זה גורם לאדם שלווה ופותר בעיות נפשיות אבל מנגד מביא את האדם למצב שבו אינו יודע לתכנן את משימותיו ואף הפשוטות ביותר כיוון שזה מצריך חיזוי לזמן העתידי ולכן הופסק השימוש בדרך רפואית זו.

מיקום ביצוע הקידוח לצורך ביצוע לובוטומיה

היסטוריה

לובוטומיה בוצעה בשנת 1936 על ידי הרופא הפורטוגזי אנטוניו אגש מוניש. שיטתו הייתה קדיחת חורים בגולגולתיהם של מטופליו והריסת הרקמה המחברת את האונות הקדמיות על ידי הזרקת אלכוהול לתוכן. מוניש זכה בשנת 1949 בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על מחקריו בתחום הלובוטומיה. הליך הלובוטומיה של מוניש שוכלל על ידי פסיכיאטרים בריטים, בהם אריק קנינגהאם דאקס. השיטה הובאה לארצות הברית על ידי הרופאים וולטר פרימן וג'יימס וו. וואטס, אשר המשיכו לשכלל את השיטה ושינו את שמה מלאוקוטומיה ללובוטומיה.

פרימן פיתח מאוחר יותר שיטה לביצוע לובוטומיה בנקב בגולגולת באזור בלוטת הדמעות. בשיטת פרימן נעשה שימוש בפטיש ובדוקרן, הדומה לדוקרן קרח, כדי לנקב את הגולגולת בפינת גלגל העין, שם היא דקה יותר. הדוקרן מוחדר אחר כך לתוך חלל הגולגולת כדי להרוס את האונות הקדמיות. הליך זה היה כה פשוט עד שניתן היה לבצעו בחדר הטיפולים של הרופא, ללא צורך בחדר ניתוח והוא ארך דקות ספורות בלבד. פרימן דגל בביצוע ההליך אף במטופלים בעלי סימפטומים קלים יחסית, הוא עצמו ביצע את הניתוח באלפי מטופלים וקידם את השיטה כהליך פעוט יחסית וצפה שבעתיד יהיה נפוץ כמו טיפול שיניים.

הליך הלובוטומיה עורר ביקורת בחוגים רפואיים, ורבים נרתעו מן הרעיון של השחתה מכוונת של רקמת מוח בריאה. במספר מקרים גרם הליך הלובוטומיה לנזק משמעותי ליכולות השכליות של המטופלים, דבר שקיבע את הרתיעה מן ההליך. עם פיתוח התורזין בתחילת שנות ה-50 של המאה העשרים, תרופה שהוכיחה את יעילותה בהרגעת חולים במצבים פסיכוטיים, הלך ודעך השימוש בהליך הלובוטומיה. בשנת 1950 נאסר השימוש בלובוטומיה בברית המועצות.

בשנת 1977 מינה הקונגרס האמריקאי ועדה לאומית להגנת נבדקים במחקרים ביו-רפואיים והתנהגותיים, זאת כדי לחקור טענות כי נעשה שימוש בהליכים פסיכו-כירורגיים, כולל שיטות שונות של לובוטומיה, כדי לשלוט על התנהגות בני מיעוטים ולצורך פגיעה בזכויות האדם וכי השימוש בהליכים אלה היה בניגוד לכללי האתיקה. הוועדה הגיעה למסקנה כי באופן כללי פסיכו-כירורגיה עשויה להועיל. אולם, החששות באשר לשימוש בלובוטומיה הלכו והתגברו ככל שארצות מפותחות ברחבי העולם, ביניהן גרמניה ויפן וכן מספר מדינות בארצות הברית, אסרו על ביצוע ההליך. עוד בשנות ה-70 של המאה ה-20 בוצעו הליכי לובוטומיה במרכזים רפואיים שונים בפינלנד, שוודיה, בריטניה, ספרד, הודו, בלגיה והולנד. ביצוע ההליך בעולם כמעט ונעלם במחצית הראשונה של שנות ה-70, אולם במדינות בודדות המשיכו לבצע הליך זה במספר מועט של מקרים עד סוף שנות ה-80. בין השנים 1980-1986 בוצעו בצרפת 32 לובוטומיות. על פי הערכות מבוצעים אף בתחילת המאה ה-21 כ-25 הליכי לובוטומיה מדי שנה בארצות הברית ובבריטניה.

בתרבות

לובוטומיה והשפעתה השלילית מוצגים בסרטי הקולנוע קן הקוקייה ושאטר איילנד.

כמו כן, מדגימים את ההשפעות של הלובוטומיה בסרט הקולנוע סאקר פאנץ', בפרק השני בעונה הרביעית של סדרת הטלוויזיה בוג'ק הורסמן, בפרק השני בעונה הראשונה של סדרת הטלוויזיה ראצ'ד, בסדרה מרצ'לה עונה שנייה ובסדרה אימפריית הכאב.

ראו גם

• קורפוס קלוסטומיה
• קליפת המוח הקדם-מצחית
• אנטי פסיכיאטריה

לקריאה נוספת

• פרופ' אליעזר ויצטום וד"ר יעקב מרגולין, פרקים בהתפתחות הפסיכיאטריה, זכרון יעקב: איתי בחור - הוצאה לאור, 2017.

קישורים חיצוניים

• הטיפול הברברי ביותר בתולדות הרפואה, באתר "הידען"
• היסטוריה של הליך הלובוטומיה (באנגלית)
• תדמיתה של הלובוטומיה בעיתונות, 1935-1960 (באנגלית)
• סיפורו של הווארד דולי אשר עבר לובוטומיה בגיל 12 (באנגלית)
• לובוטומיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.