לובומבאשי
לוּבוּמבאשי (צרפתית: Ville de Lubumbashi, לשעבר אליזבתוויל; Élisabethville, או Elisabethstad בגרמנית ⓘ?, מכונה בשם: L'shi - Lubum) היא העיר השלישית בגודלה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו (אחרי קינשאסה ומבוג'י-מאיי), בירת מחוז קטנגה בדרום-מזרח המדינה בסמוך לגבול עם זמביה והעיר המרכזית בדרום המדינה. כריית נחושת ומסחר בינה לבין עיר הבירה הוא בסיס כלכלתה של העיר. מספר תושביה מוערך בכ-2,584,133 תושבים (2021).
| |||
 | |||
| מרכז מסחרי בעיר | |||
| מדינה |
 הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | קטנגה | ||
| ראש העיר | Moise Katumbi | ||
| תאריך ייסוד | 1910 | ||
| על שם |
פטריס לומומבה  | ||
| שטח | 747 קמ"ר | ||
| גובה | 1,000 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 2,584,133[1] (2021) | ||
| ‑ צפיפות | 1,840 נפש לקמ"ר (2005) | ||
| קואורדינטות | 11°40′11″S 27°29′00″E / 11.669722°S 27.483333°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
  | |||
היסטוריה עריכה
הבלגים ייסדו את העיר Élisabethville (גם Elizabethville בצרפתית, או Elisabethstad בגרמנית) ב-1910. העיר החלה לשגשג עם התפתחות תעשיית כריית נחושת באזור.
פעולות הכרייה במכרות הנחושת ב-Élisabethville הופסקו בעקבות שביתה בדצמבר 1941, על מנת למחות על העבודה הקשה שתבע המשטר הבלגי מהאוכלסייה המקומית.
הבלגים הקימו את "אוניברסיטת Élisabethville" בשנים 1954–1955 (כיום נקראת "אוניברסיטת לובומבאשי"). בתקופת הבחירות העירוניות בדצמבר 1957, רוב אנשי העיר נתנו קולם לתנועת ה־Nationalist Alliance de Bakongo (בתרגום חופשי: "תנועת הברית הלאומנית של קונגו"), שדרשה עצמאות באופן מיידי מהמשטר הבלגי.
העיר שימשה כבירה וכמרכז המסחרי של המדינה העצמאית קצרת הימים קטנגה, שבתוך קונגו, במהלך מלחמת האזרחים הקונגולזית בין השנים 1960–1963. הפוליטיקאי הקונגולזי מואיז צ'ומבה הצהיר על עצמאות קטנגה ביולי 1960. מנהיגים קונגולזים עצרו והאשימו אותו באשמת בגידה באפריל 1961. עם זאת, הוא הסכים לפרק את וועדת היועצים שלו ואת הכוחות הצבאיים שהיו ברשותו, בתמורה לשחרורו. הוא חזר לעיר, ארגן כוחות בשנית והחל להילחם מחדש. כוחות או"ם נעו לקטנגה והשתלטו על העיר בדצמבר 1961, תחת מנדט כבד במדינה הקטנה.
מובוטו ססה סקו לבסוף לקח את השלטון וקבע שם חדש ל-Élisabethville; "לובומבאשי". כמו כן, בשנת 1972 שמה של קטנגה שונה ל"שאבה".
קונגו נכנסה למלחמת אזרחים נוספת בשנות ה-90. באפריל 1997 כבשו את לובומבאשי מורדים מארגון "הברית של הכוחות הדמוקרטים לשחרור קונגו", בתמיכת רואנדה. מנהיגם, לוראן דזירה קבילה, הכריז על עצמו מתוך לובומבאשי כנשיא הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ב-17 במאי 1997, לאחר שמובוטו ססה סקו ברח לקינשאסה.
ב-1999, כאשר החליט קבילה להרכיב פרלמנט, התקבלה החלטה להתקין את הפרלמנט בלובומבאשי, כדי לחזק את האחדות השברירית במדינה. הפרלמנט הותקן בבניין ששימש בעבר את האספה הלאומית של קטנגה בשנות ה-60. לובומבאשי הייתה לבירת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו בין השנים 1999–2003, עד להעברת כל המוסדות המרכזיים של המדינה לעיר קינשאסה.
ממשל עריכה
בין השנים 2000–2006, Floribert Kaseba Makunko שימש כראש עיריית לובומבאשי. מאוחר יותר, בשנת 2006, הוא נבחר לאספה הלאומית של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
תרבות וכלכלה עריכה
לובומבאשי משמשת כמרכז מסחרי לאומי חשוב. בעיר קיימים מפעלי טקסטיל, דפוס, לבנים מוצרי מזון ומשקאות וכריית נחושת.
בשנת 1955 הוקמה אוניברסיטת לובומבאשי.
גאוגרפיה עריכה
לובומבאשי נמצאת בסביבות 1,000 מטר מעל פני הים. הנהר Kafue זורם ליד העיר ולאורך הגבול עם זמביה וממשיך דרך חלקים של זמביה לעבר נהר זמבזי.
תחבורה עריכה
רכבת עריכה
לובומבאשי שוכנת במרכז של קווי רכבת, המחברים אותה לערים: Ilebo, Kindu, Sakania ו-Kolwezi. עם זאת, בשל פיקוח לקוי של המסילות ושל תשתיות קווי הרכבת, מצבם רעוע ולא מאוד אמין.
תעופה עריכה
בעיר שוכן נמל התעופה הבינלאומי של לובומבאשי. כתוצאה מכך, העיר משמשת כמרכז הפצה ותובלה של חומרים מן המפעלים בעיר הכוללים מינרלים, נחושת, אבץ ופחם.
תיירות עריכה
בעיר קיימות שלל אטרקציות כגון: גן בוטני, גן חיות, מבשלה, את האזור הארכאולוגי של העיר ואת המוזיאון הלאומי של לובומבאשי. בעיר גם שוכנת אוניברסיטת לובומבאשי, שכוללת ספרייה.
ערים תאומות עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- Tim Butcher, Blood River - A Journey To Africa's Broken Heart, 2007
קישורים חיצוניים עריכה
- אתר לא רשמי של העיר (באנגלית)
- לובומבאשי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Lubumbashi Population 2024, worldpopulationreview.com