לוי בן אברהם בן חיים

רב, פילוסוף משורר ומחבר שחי ופעל בחבל פרובאנס שבדרום צרפת במאה ה-13 ובראשית המאה ה-14

רבי לוי בן אברהם בן חיים מווילפראנש (נקרא גם ר' לוי מפרפיניאן[1]; ~1240 - ~1315) היה רב, פילוסוף, משורר ומחבר שחי ופעל בחבל פרובאנס שבדרום צרפת במאה ה-13 ובראשית המאה ה-14. יש אומרים שהיה סבו של הרלב"ג, אך אין לכך הוכחה מבוססת.

לוי בן אברהם בן חיים
לידה 1235?
וילפראנש-דה-קונפלן, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה ארל
תקופת הפעילות ? – ערך בלתי־ידוע עריכת הנתון בוויקינתונים
אב אברהם בן חיים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד בווילפרנץ' (Villefranche de-Conflent) (אנ') שבדרום צרפת לרב אברהם בן חיים שהיה פייטן ורב בנרבונה ועבר לווילפראנש בשנת 1240. לימד את תלמידיו תנ"ך ותלמוד לצד מקצועות חול שימושיים ואסטרונומיה (תכונה) - אותה למד כנראה מפי רבי יעקב בן מכיר.

בשנת ה'ל"ו, 1276, עקר למונפלייה ואחר כך לנרבונה בה התגורר בבית המשורר ר' שלמה שולמי. כמי שנמנה עם מצדדי הפילוסופיה היה בין אלו שהותקפו בידי הרשב"א בעת הפולמוס נגד הפילוסופים. הרשב"א אף קרא לו ”מין ואפיקורס אשר המאמין בדת מחמד טוב ממנו” והורה למארחו לגרשו מביתו והוא התארח אצל אנשים שונים במשך זמן רדיפתו. עם שוך הפולמוס והפסקת הרדיפות, קבע את מגוריו בעיר ארלי ובה גר עד פטירתו בסביבות שנת 1315.

כתביו עריכה

ספרו בתי קשר הנפש והלחשים מכיל שירים על שבע החכמות בעשרה מאמרים. הספר אינו בנמצא, אך קטעים אחדים ממנו שרדו בכתבי אחרים.

ספרו לוית חן עוסק במתמטיקה, הנדסה, אסטרונומיה, חכמת הטבע, מטפיזיקה (חכמת מה שאחרי הטבע), איכות הנבואה וסודות התורה, האמונה ומעשה בראשית. הספר היה פופולרי ונשארו עותקים ממנו בכתב יד בכמה ספריות באירופה.

חיים קרייסל ההדיר את ספרו בתי קשר הנפש והלחשים ואת החצי התורני של לוית חן, ב-4 כרכים בהוצאת מוסד ביאליק.

משפחתו עריכה

  • דודו, היה המורה של המאירי.
  • ישנן כמה דעות הסוברות שנכדו, ככל הנראה בן בִּתו, היה הרלב"ג.[2] לפי השערה זו, נכדו רבי יהודה דילשפילש, שנקרא גם בשם "בונגואה דמורו" על שם הכפר שהיה מלווה בו.[3] לרבי יהודה זה, היה בן בשם צמח, ובת נוספת שהיא הייתה אִמו של רבי צמח, אביו של רבי שמעון בן צמח דוראן, בעל התשב"ץ.[4] רבי יהודה זה אף היה גיסו של בן דודו הרלב"ג, בכך שהרלב"ג נשא את אחותו.[5]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ כך סבור אברהם ברלינר, מצוטט בערכו ב"אוצר ישראל", להלן קישורים חיצוניים
  2. ^ ראו שו"ת תשב"ץ חלק א, סימן קלד. מוזכר שם שסבו של הרלב"ג נקרא ר' לוי הכהן. אין הוכחה שמדובר באותו אדם.
  3. ^ שו"ת תשב"ץ חלק א סימן קלד.
  4. ^ ראו בשו"ת תשב"ץ חלק א, סימן קלד ובהגהה שם (בטור הימני, בתחתיתו). וראו עוד בהגהה שם פרטים נוספים על המשפחה.
  5. ^ שו"ת תשב"ץ חלק א, סימן קלד.