לוי יצחק בנדר

הרב לוי יצחק בנדר (כ"ג בסיוון ה'תרנ"ז, 23 ביוני 1897 – כ"ב בתמוז ה'תשמ"ט, 25 ביולי 1989) היה ממנהיגיה הבולטים של חסידות ברסלב במאה ה-20.

לוי יצחק בנדר

הרב לוי יצחק בנדר, 1985
לידה	23 ביוני 1897 כ"ג בסיוון ה'תרנ"ז גרודז'יסק מזובייצקי, רפובליקת פולין
פטירה	25 ביולי 1989 (בגיל 92) כ"ב בתמוז ה'תשמ"ט ירושלים, ישראל
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מקום פעילות	אומן וירושלים
תקופת הפעילות	?–1989
השתייכות	חסידות ברסלב
רבותיו	הרב אברהם חזן
תלמידיו	ראו להלן
חיבוריו	ראו להלן

ביוגרפיה

נולד בעיירה גרודזיסק מזובייצקי שבפולין, לאביו רבי אברהם נח.

בגיל 17 התקרב לחסידות ברסלב, ומאז הייתה עבורו לדרך חיים ופעל רבות להפיצה. בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה חצה את הגבול מפולין לרוסיה והעתיק את מגוריו לעיר אומן שבאוקראינה, מקום קברו של רבי נחמן מברסלב ומרכז חסידות ברסלב בימים ההם. באומן התקרב אל הרב אברהם חזן בנו של רבי נחמן מטולטשין (תלמידו הקרוב של רבי נתן מברסלב).

בשנת 1936 נאסר בידי השירות החשאי הסובייטי הנ.ק.ו.ד. בשל פעילות דתית להפצת היהדות ובחשד להברחת כספים לתוך ברית המועצות לצורך פעילותו. הם התכוונו להוציאו להורג, אך ברגע האחרון שוחרר ממאסר הודות לחנינה מיוחדת שקיבל ממושל אוקראינה שהיה נשוי לבת של אחד מחסידי ברסלב. כעבור תקופה קצרה התחרטו על שחרורו והוציאו צו מעצר חדש נגדו, אך כל נסיונותיהם ללוכדו בשנית עלו בתוהו, לאחר שנמלט מאומן ומצא מסתור באזור מוסקבה.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה, עם פלישתם של הנאצים לברית-המועצות, בניסיון להתרחק מאזורי הכיבוש, עבר לאוזבקיסטן והתגורר שם בערים בוכרה וטשקנט. לאחר המלחמה שהה במחנות העקורים בגרמניה ושם שימש כדיין ומורה הוראה לפליטים שהתקבצו שם.

בשנת 1949 עלה לישראל והתיישב בעיר ירושלים, והיה מבין מחדשי תנועת חסידות ברסלב שהייתה במצב התפוררות בארץ ישראל. נמנה בין מייסדי ישיבת ברסלב ("השול", "ישיבת אור הנעלם") ולימד בה. נודע כמעביר המסורת הוותיקה של חסידות ברסלב שלפני מלחמת העולם השנייה, והיה מקובל על הרוב המכריע של חסידי ברסלב בארץ ישראל ובעולם.

נפטר בכ"ב בתמוז תשמ"ט כשמסביבו קהל רב ונטמן בעת חצות לילה בבית הקברות בהר הזיתים בחלקת חסידי ברסלב.

השקפת עולמו

שמו יצא כאדם שקול מאוד ומתון בהליכותיו והנהגותיו, בנושאי דת ובכלל. מחשבתו הייתה נתונה תמיד ליום המוות, מתוך צורך תמידי להתכונן רוחנית ומוסרית לעולם הבא, לפי אמונתו, וברוח דרכו של מורו ורבו רבי נחמן מברסלב.

קרא רבות ליישום עצותיו של רבי נחמן מברסלב בענייני אמונה ותפילה, והנחיותיו של רבי נחמן ב'עבודת הבורא' כחלק מסדר יום, כמו השכמה בחצות הלילה ועריכת תיקון חצות, התבודדות שעה ביום, ומנהג חסידי ברסלב להשכים לתפילת שחרית עם הנץ החמה ועוד. העיד על עצמו שכך נהג בדקדקנות יום-יום למעלה משבעים שנה מאז שהתקרב לחסידות ברסלב. למרות געגועיו העזים לעיר אומן ולקברו של רבי נחמן, כפי שהשתקף תמיד משיעוריו, לא ראה בעין יפה את הנסיעות לאומן, שהחלו בשלהי תקופת שלטון ברית המועצות, בעיקר מתוך חשש לשלום החסידים, וכפי שהתבטא: "הכרתי את הקומוניסטים הללו מקרוב, ואני יודע על בשרי מה הם מסוגלים לעולל. אינני סומך עליהם כלל".

מתלמידיו

• אליהו גודלבסקי
• הרב עופר גיסין
• יחיאל מיכל דורפמן
• יעקב מאיר שכטר
• הרב משה ביננשטוק
• הרב ישראל יצחק בזאנסון

מספריו

שיעוריו הרבים הודפסו בספרים הבאים:

• שיח שרפי קודש (ירושלים תשמ"ז) – 8 חלקים, משיחותיו וסיפוריו על זקני חסידי ברסלב.
• נועם שיח (ירושלים תשנ"ב) – 2 חלקים. תרגום שיחותיו של ר' לוי יצחק, כשחלקו העליון הוא שיחתו כפי שנמסרה בשפת היידיש, וחלקו התחתון הוא תרגום בעברית.
• דיבורי אמונה (ירושלים תשס"ג) – 5 חלקים, עיבוד לעברית עדכנית מהקלטות של שיחותיו.

לקריאה נוספת

• בצלאל פרידמן, איש חסידך

קישורים חיצוניים

• האזנה לשיעורי רבי לוי יצחק בנדר בתרגום עברי, מאתר "שער ברסלב"
• בני בנדר (הראל), לדמותו של סבא, "כיכר השבת - האתר החרדי", 15.07.09
• סרטון משנת תשמ"ה, יוטיוב
• כרטיס קבר באתר הר הזיתים
• לוי יצחק בענדער (1897-1989), דף שער בספרייה הלאומית