לוקמיה מיאלואידית חריפה

לוקמיה מיאלואידית חריפה
Acute myeloid leukemia; בר"ת AML
	משטח מח עצם של חולה AML
תחום	אונקולוגיה
תסמינים	עייפות, אנמיה, דימום, אנורקסיה, ירידה במשקל, splenomegaly
טיפול	6-thioguanine; midostaurin; nivolumab; חומצה כל-טראנס-רטינואית; מתוטרקסט; deferasirox; azacitidine; clofarabine; busulfan; decitabine; ruxolitinib; סוראפניב; idarubicin; everolimus; הידרוקסיקרבמיד; ציטוקסן; daunorubicin; אטופוסיד; מיטוקסנטרון; ציטרבין; thioguanine hydrate; dasatinib monohydrate; doxorubicin; gemtuzumab ozogamicin; venetoclax; enasidenib; פונטיניב ;
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine	article/197802
DiseasesDB	203
MeSH	D015470
OMIM	602439
סיווגים
ICD-10	C92.0
ICD-11	2A60.3Z
ICD-O	Acute myeloid leukemia

לוקמיה מיאלואידית חריפה (בראשי תיבות: למ"ח; באנגלית: AML, Acute Myeloid Leukemia או Acute Myelogenous Leukemia) היא סרטן של שורת התאים המיאלודים, האחראית לייצור כדוריות הדם הלבנות. מסגרת הייצור התקין של תאים בשורה זו. מתאי אב בעלי יכולת מולטיפוטנטית מתחלקים ותוך כדי מתמיינים ליצירת תאים מסוגים שונים עם תפקוד ספציפי ומראה האופייני להם.

למ"ח היא סרטן דם הנפוץ בקרב מבוגרים, והסיכון ללקות בה, כמו גם שכיחותה, עולה עם הגיל. בקרב ילדים נפוצה לוקמיה מסוג אחר - לוקמיה לימפוציטית חריפה.

ביטויי המחלה הנפוצים קשורים לכך שהתאים הממאירים מחליפים את התאים הנורמלים במח העצם, כמו גם בדם ההיקפי (אותו מקבלים על ידי בדיקת דם רגילה). כך מתקבל מצב שבו יש מעט תאי דם לבנים תקינים, מעט טסיות דם ומעט כדוריות דם אדומות. מצב זה מכונה פאנ-ציטופניה (פאנ - כל, ציטו - תאים, פניה - עוני או מחסור). ביטויים אלו כוללים לכן, חולשה ועייפות קשה (כביטוי לחסר כדוריות הדם האדומות), זיהומים - כביטוי לחסר בבלוטות הדם הלבנות ודימומים כביטוי לחסר בטסיות הדם.

איבחון עריכה

הרמז הראשון לאבחנה של AML הוא בדרך כלל תוצאה לא תקינה של ספירת דם מלאה. בעוד עודף של תאי דם לבנים (לוקיוציטוזיס) הוא ממצא שכיח, ובמקרים מסוימים ניתן להבחין בתאי לוקמיה צעירים (בלסטים) בדם, AML יכול להופיע גם עם ירידה מבודדת בטסיות דם, תאי דם אדומים או אפילו עם ספירת תאי דם לבנים נמוכה (לוקופניה).^[1] בעוד שאבחנה משוערת של AML יכולה להיעשות על ידי בחינת משטח הדם ההיקפי כאשר ישנם בלסטים, האבחנה הסופית דורשת בדרך כלל שאיבת מח עצם נאותה וביופסיה, כמו גם שלילת אנמיה ממאירה (חסר ויטמין B₁₂), חסר חומצה פולית וחוסר בנחושת.^[2]^[3]^[4]

סיווג הסטולוגי עריכה

לאחר שמתגלה הלוקמיה, מבצעים סיווג הסטולוגי. ישנן שיטות סיווג שונות. השיטה הצרפתית אמריקאית בריטית היא לפי מוצא התא הפתוגני:

M0 - Undifferentiated leukemia
- M1 - Myeloblastic without differentiation
- M2 - Myeloblastic with differentiation
- M3 - Promyelocytic
- M4 - Myelomonocytic
  - o M4eo - Myelomonocytic with eosinophilia
- M5 - Monoblastic leukemia
  - o M5a - Monoblastic without differentiation
  - o M5b - Monocytic with differentiation
- M6 - Erythroleukemia
- M7 - Megakaryoblastic leukemia

בדיקות ציטוגנטיות עריכה

בדיקות ציטוגנטיות (בדיקות הבוחנות את השינוי בכרומוזומים שחל בתאים הממאירים) של התאים החולים מאפשרות סיווג חדש נוסף וחשוב (הסיווג של ארגון הבריאות העולמי). לעיתים קרובות מוצאים שמקטעי DNA נעלמו או נוספו או שמספר הכרומוזומים בתאים הממאירים אינו תקין. הסיווג מאפשר לצפות את התגובה של המחלה לטיפול כימותרפי. שתי דוגמאות מיני רבות: ידוע למשל שלוקמיה בה ההפרעה הגנטית היא שחלוף של מקטעי DNA מכרומוזומים 8 ו 21 (החלפת מקטעים בין כרומוזום 8 לכרומוזום 21 ) היא לוקמיה שמגיבה בדרך כלל לטיפול כימותרפי כולל מיצוב, בעוד שלויקמיה בה חסר מקטע בכרומוזום 7 אינה מגיבה לאותו טיפול.

הטיפול במחלה עריכה

ישנם מספר טיפולים שמטרתם ריפוי למחלת לוקמיה חריפה מיאלואידית. הטיפולים מבוססים על תרופות כימותרפואטיות. תרופות אלו הן חרב פיפיות, שכן הן הורגות את התאים הבריאים יחד עם התאים הסרטניים. הסכנה בטיפול זה היא פונקציה של המינון והתדירות שבהם הם ניתנים. מטרת הטיפול ההתחלתי, המכונה אינדוקציה, היא להביא קודם כל למצב של הפוגה (רמיסיה קלינית - החלמה מתסמיני הלאוקמיה; רמיסיה מעבדתית - שלא מזהים תאים ממאירים בשיטות מעבדה בתאים מלשד העצם [מח העצם] ). אחרי הגעה למצב של הפוגה ניתן טיפול שהורג את יתרת התאים הממאירים הנסתרים, המכונה consolidation therapy (אנגלית: טיפול המבסס/מייצב את הריפוי).

טיפולי אינדוקציה עריכה

שיטה נפוצה אחת מכונה "3 ו 7" או "3 על 7" . מזליפים במשך 3 ימים תרופה כימותרפית מסוג אנטרציקלין (דונורוביצין או אידרוביצין) (בדרך כלל 15–30 דקות הזלפה), עם שבעה ימי טיפול בהזלפה של תרופה נוספת המכונה araC (טיפול זה מותנה בתפקוד תקין של הלב, הכבד והכליות). בעזרת טיפול כזה כ-50% מהחולים נכנסים להפוגה, וכ-10-15% נוספים נכנסים להפוגה בעזרת שני טיפולים כאלו.
טיפול במינון גבוה של araC, ביחד עם דאונורוביצין, מיטוקנטרון, אידרוביצין בחולים עמידים (צעירים).
במקרה של תת-הסוג לוקמיה פרומיאלוציטית חריפה כולל הטיפול כימותרפיה + ATRA (אול-טרנס-רטינואיק-אסיד).

טיפולי ייצוב בצעירים (מתחת לגיל 60) עריכה

מינון גבוה של araC
השתלת מח עצם עצמית - בשיטה זו לוקחים מהאדם החולה את מח העצם שלו. מנסים לחסל את התאים הממאירים שם. במקביל נותנים מינון מאוד גבוה של כימותרפיה לחולה בתקווה להרוג את התאים הממאירים. החולה נותר למעשה ללא מערכת ייצור דם עצמאית במשך תקופה ארוכה, ועל מנת שישרוד תקופה זו מחזירים לו את תאי מח העצם שנלקחו ממנו.
השתלת מח העצם מאדם אחר (השתלה אללוגנאית).

באנשים מבוגרים הטיפולים מסוכנים יותר ולכן ניתנים במינון פחות גבוה. כמו כן, הסיכון בטיפולי ההשתלה גבוה יותר.

טיפולים חדשים עריכה

נוגדן מונוקלונלי בשם Gemtuzumab ozogamicin (מילוטרג) - טיפול בשיטה אימונולוגית ההולכת וצוברת תאוצה במסגרת הטיפולים בסרטן. הנוגדן נקשר לקולטן CD33 המצוי על התאים הסרטניים. בחודש יוני 2010 התרופה הופסקה לשיווק לאחר שעלו תהיות לגבי בטיחותה ובשנת 2017 לאחר שתוצאות מחקר קליני הראו תוצאות מעודדות למדי, אושרה לשיווק מחדש.
פונטיניב אושר לטיפול לפני מספר שנים

הישנות המחלה עריכה

מפני שמחלת הלוקמיה היא מחלה של תאי גזע, כשהכימותרפיה משמידה את רוב התאים היא עלולה לא להשמיד תאי גזע "חצי בריאים" - תאי גזע שיש להם מוטציה פרה-לוקמית. מוטציות מסוג זה מובילות לבסוף לרכישת מוטציות נוספות, ומכאן להישנות המחלה, גם אחרי החלמה. התקופה בין ההחלמה להישנות נקראת "remission", ובעברית - הפוגה. הישנות כזו של מחלה מכונה בלשון המקצועית "Relapse". במקרה של הישנות, הטיפול הוא בדרך כלל השתלת מח עצם, במידת האפשר. במקרים רבים לא ניתן לבצע טיפול זה, ובמצבים אלה יש לשקול השתתפות בטיפול מחקרי.

ראו גם עריכה

HIV נגד לוקמיה

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא לוקמיה מיאלואידית חריפה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

^ Abeloff, Martin et al. (2004), p. 2834.
^ Dokal, I. S.; Cox, T. M.; Galton, D. A. (1990-05-12). "Vitamin B-12 and folate deficiency presenting as leukaemia". BMJ (Clinical research ed.). 300 (6734): 1263–1264. ISSN 0959-8138. PMC 1662842. PMID 2354298.
^ Aitelli, Cristi; Wasson, Lori; Page, Ray (2004-03-01). "Pernicious anemia: presentations mimicking acute leukemia". Southern Medical Journal. 97 (3): 295–297. doi:10.1097/01.SMJ.0000082003.98003.88. ISSN 0038-4348. PMID 15043340.
^ Afsaneh Barzi, Mikkael A. Sekeres, Myelodysplastic syndromes: a practical approach to diagnosis and treatment, Cleveland Clinic Journal of Medicine 77, 2010-01-01, עמ' 37–44 doi: 10.3949/ccjm.77a.09069

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

[1] Abeloff, Martin et al. (2004), p. 2834.

[2] Dokal, I. S.; Cox, T. M.; Galton, D. A. (1990-05-12). "Vitamin B-12 and folate deficiency presenting as leukaemia". BMJ (Clinical research ed.). 300 (6734): 1263–1264. ISSN 0959-8138. PMC 1662842. PMID 2354298.

[3] Aitelli, Cristi; Wasson, Lori; Page, Ray (2004-03-01). "Pernicious anemia: presentations mimicking acute leukemia". Southern Medical Journal. 97 (3): 295–297. doi:10.1097/01.SMJ.0000082003.98003.88. ISSN 0038-4348. PMID 15043340.

[4] Afsaneh Barzi, Mikkael A. Sekeres, Myelodysplastic syndromes: a practical approach to diagnosis and treatment, Cleveland Clinic Journal of Medicine 77, 2010-01-01, עמ' 37–44 doi: 10.3949/ccjm.77a.09069

[1]

[2]

[3]

[4]