לוק פרי (פילוסוף)

פוליטיקאי צרפתי

לוק פריצרפתית: Luc Ferry; נולד ב-1 בינואר 1951) הוא פילוסוף צרפתי.

לוק פרי
Luc Ferry
לידה 3 בינואר 1951 (בן 73)
קולומב, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת פריז-סורבון, אוניברסיטת היידלברג עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
  • Institut d'études politiques de Lyon
  • אוניברסיטת פנתאון-סורבון
  • Radio Classique
  • אוניברסיטת פריז 7 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין מחשבה מדינית, חינוך עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסוף, פוליטיקאי, חוקר מדע המדינה, מרצה באוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ פיכטה
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מפקד במסדר ההצטיינות הלאומי (13 במאי 2011)
פרס מדיסיס לחיבור עיוני עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Marie-Caroline Becq de Fouquières (7 במאי 1999–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

לוק פרי נולד בעיר קולומב (פרבר של פריז). למד פילוסופיה בסורבון ובאוניברסיטת היידלברג בגרמניה. כתב את עבודת הדוקטור שלו על הפילוסוף הגרמני יוהאן גוטליב פיכטה, וב-1979 הוסמך כפרופסור לפילוסופיה. ב-1981 קיבל תואר דוקטור במדע המדינה. שימש כפרופסור למדעי המדינה ולפילוסופיה מדינית במכון למדעי המדינה שבעיר ליון (19821988), ובאוניברסיטה של קאן (19891995). החל ב-1996 שימש כפרופסור לפילוסופיה בסורבון.

ב-2002 התמנה על ידי ז'אק שיראק, נשיא צרפת, לשר הנוער, החינוך והמחקר בממשלת צרפת - תפקיד ששימש בו עד 2004. במסגרת תפקידו זה הציע דרכים כדי ליישם את החוק הצרפתי האוסר על שימוש בסמלים דתיים בבתי הספר. ב-2005 שב לתפקידו כפרופסור לפילוסופיה בסורבון, וניהל שם סדרת הרצאות בנושא "מהי פילוסופיה?" ב-2006, כחלק של סדרת הרצאותיו שאורגנו על ידי מרכז התרבות הצרפתי בשיתוף עם המוסד הבינלאומי לחקר השלום באוסלו, ביקר בנורווגיה וקיים שם סמינר בנושא "החילוניות וחופש המחשבה". ספרו "ללמוד לחיות" (2006) מבוסס על הרצאותיו בסמינר זה.

משנתו הפילוסופית עריכה

לוק פרי כתב למעלה מחמישה עשר ספרים, אך כבר אחד מספריו הראשונים - 'המחשבה של 68 ' - הביא לפרסומו בציבור. בספר זה, המתייחס למרד הסטודנטים ב-1968, הוא מותח ביקורת על מספר אנשי רוח צרפתים ובהם מישל פוקו, ז'אק דרידה, פייר בורדייה וז'אק לאקאן כמייצגי המחשבה המרקסיסטית ומחשבות רדיקאליות אחרות שעמדו מאחרי מרד זה. הוא טוען כי מסורת הפילוסופיה המערבית נשארה אבן פינה שעליה ניתן לייסד את רעיון זכויות האדם המותאם לחברה המודרנית. בספרו 'הסדר האקולוגי החדש' הוא טוען נגד הרעיונות הפילוסופיים המונחים ביסודה של התנועה האקולוגית. בספרו 'ללמוד לחיות: חיבור פילוסופי לשימושם של הדורות הצעירים', שעמד בראש רשימת הספרים רבי המכר בצרפת, הוא מנסה לפתח תורת גאולה כדי לפתור את מה שלדעתו מהווה את בעייתה הגדולה של הפילוסופיה - הפחד מן המוות.

מספריו עריכה

  • המחשבה של 68:מחקר על האנטי הומניזם בן זמננו (נכתב בשיתוף עם אלן רנו, 1985)
  • היידגר והפילוסופים המודרניים (1988)
  • מדוע אין אנו נמנים עם חסידיו של ניטשה? (1991)
  • הסדר האקולוגי החדש (1992)
  • אלוהים, האדם ומשמעות החיים (1996)
  • החוכמה בהתאם לפילוסופים המודרניים (נכתב בשיתוף עם אנדרה קונט-ספונוויל, 1998)
  • מהם חיים טובים? (2002)
  • ללמוד לחיות: חיבור פילוסופי לשימושם של הדורות הצעירים (2006)
  • להתגבר על הפחדים: הפילוסופיה כחוכמת האהבה (2006)
  • משפחות, אני אוהב אתכן: מדיניות וחיי הפרט בעידן הגלובליזציה (2007)

קישורים חיצוניים עריכה