לורנס איש ערב (סרט)

סרט קולנוע

לורנס איש ערבאנגלית: Lawrence of Arabia) הוא סרט דרמת פעולה הרפתקאות היסטורי אפי בריטי משנת 1962. מבוסס על סיפור חייו של תומאס אדוארד לורנס ועל ספרו האוטוביוגרפי של לורנס, "שבעה עמודי חוכמה", אשר הופץ בדצמבר 1926. את הסרט ביים דייוויד לין ואותו הפיק סם שפיגל לפי תסריט של רוברט בולט ומייקל וילסון. הסרט עוקב אחר הרפתקאותיו של תומאס אדוארד לורנס בתקופת מלחמת העולם הראשונה במהלכה הוא סייע לערבים במלחמתם נגד הבריטים והטורקים. הסרט נעשה בקנה מידה גרנדיוזי ומפואר למרות תקציב הפקה דל של כ-15 מיליון דולר בלבד לצד זמן ריצה של כ-222 דקות.

לורנס איש ערב
Lawrence of Arabia
מבוסס על שבעת עמודי החכמה עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי דייוויד לין עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי סם שפיגל עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט רוברט בולט
מייקל וילסון
עריכה אן קוטס עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים פיטר או'טול, עומר שריף,
אלק גינס
מוזיקה מוריס ז'אר עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום פרדי יאנג עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בריטניהבריטניה בריטניה
חברת הפקה Horizon Pictures עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה סרטי קולומביה, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 10 בדצמבר 1962
משך הקרנה 216 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית, ערבית, טורקית
סוגה סרט מלחמה, סרט פלאשבק, סרט שמבוסס על ספרים, סרט הרפתקאות, סרט ביוגרפי, סרט דרמה, סרט אפי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 15,000,000‏$
הכנסות 70,000,000‏$
הכנסות באתר מוג'ו lawrenceofarabia
פרסים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בסרט כיכב פיטר או'טול בתפקיד הראשי, לצד אנסמבל שחקנים כגון עומר שריף, אלק גינס, אנתוני קווין, ג'ק הוקינס, חוזה פרר, אנתוני קווייל, קלוד ריינס וארתור קנדי. את המוזיקה לסרט הלחין, יצר וכתב מוריס ז'אר.

עלילת הסרט עריכה

העלילה מחולקת לשני פרקים, אשר ביניהם יש הפסקה.

חלק 1 עריכה

בשנת 1935, לורנס נהרג בתאונת אופנוע. באזכרה שלו בקתדרלת סנט פול, עיתונאי מנסה להשיג תובנות על האיש, ומבין כי לורנס הוא אדם מסתורי וכי אנשים רבים ניסו להכירו מבלי הצלחה.

במהלך מלחמת העולם הראשונה, לורנס הוא לֵיטננט בצבא הבריטי שהוצב בקהיר, וידוע בשל החוצפה והידע שלו. למרות התנגדותו של הגנרל מאריי, הוא נשלח על ידי מר דריידן (דייוויד הוגארת), ראש "הלשכה הערבית" של משרד החוץ הבריטי, להעריך את סיכוייה של הברית הבריטית עם הנסיך פייסל במרד שלו נגד הטורקים. במסע, המדריך הבדווי שלו נהרג על ידי שריף עלי על כך ששתה מהבאר שלו בלי שביקש רשות. לאחר מכן, לורנס נפגש עם הקולונל ברייטון, שמורה לו לשמור על שקט, להבין את כוונותיו של פייסל, ולעזוב. לורנס מייד מתעלם מהפקודות של ברייטון כשהוא פוגש פייסל. חכמתו, גישתו וגילוי הלב של לורנס מעוררים את עניינו של הנסיך.

ברייטון מייעץ לפייסל לבצע נסיגה לעיר ינבוע לאחר תבוסה גדולה, אך לורנס מציע מתקפת פתע נועזת בעקבה, שאם תצליח, יהיה נמל שממנו הבריטים יוכלו לפרוק ציוד נחוץ. בסופו של דבר הקרב מצליח ולורנס זוכה בכבוד רב מצד שריף עלי.

חלק 2 עריכה

בשלב זה, לורנס משיק מלחמת גרילה כנגד הטורקים. במתקפה זו הוא מפוצץ רכבות ומטריד את הטורקים בכל צעד ושעל. כתב המלחמה אמריקאי מסקר אותו והופך אותו לידוע בכל העולם. באחת הפשיטות, אחד מאנשיו של לורנס נפצע והוא יורה בו כהמתת חסד. לאחר מכן הוא נוסע לעיר דרעא, שהייתה עיר אויב, בשביל לבחון אותה. הוא נתפס על ידי הטורקים, מולקה ונרמז כי הוא נאנס. בשלב זה לורנס הוא בן אדם שונה ומיוסר שמתקשה למצוא עצמו בצבא.

יציאת הסרט עריכה

הצלחת הסרט עריכה

הסרט יצא לאקרנים ב-10 בדצמבר ,1962 בהפצת סרטי קולומביה. עם יציאתו, זכה הסרט לשבחים אדירים ברחבי העולם כולו מצד מבקרי קולנוע והקהל. הסרט ברובו שובח על הצילום הייחודי שלו, עיצוב ההפקה הגרנדיוזי, המוזיקה, המשחק, סצנות האקשן ובעיקר על הופעתו של פיטר או'טול בתפקיד הראשי. בנוסף להצלחתו הביקורתית הנרחבת, הסרט הפך להצלחה קופתית מהירה כשגרף יותר מ-70 מיליון דולר ברחבי העולם.

בנוסף להצלחתו בקופות ובביקורות, הסרט היה מועמד לעשרה פרסי אוסקר כולל לסרט הטוב ביותר ולבמאי הטוב ביותר בטקס פרסי האוסקר ה-35 ב-1963. הסרט זכה בשבעה פרסים כולל הסרט הטוב ביותר והבמאי הטוב ביותר ואף זכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הדרמטי הטוב ביותר ו-2 פרסי באפט"א לסרט הטוב ביותר והסרט הבריטי הטוב ביותר.

שנים מאוחר יותר לאחר יציאתו, הסרט הפך לסרט פולחן בקרב רבים ואף זכה להכרה עולמית בתור אחד מבין סרטי הקולנוע החשובים והגדולים ביותר בתולדות הקולנוע האמריקאי ובשנת 1991 ,הסרט זכה להישמר בספריית הסרטים של הקונגרס האמריקאי על היותו "סמלי מבחינה תרבותית, היסטורית ואסתטית"[1] וב-1998 ,בחר מכון הסרטים האמריקני לשבצו במקום החמישי ברשימתם של "100 שנים...100 סרטים".

בנוסף,הסרט שימש השראה לבמאי קולנוע ידועים כדוגמת סטיבן ספילברג, מרטין סקורסזה, ג'ורג' לוקאס ורבים אחרים. בפרט, ספילברג ציין שוב ושוב את מספר הפעמים הרב שצפה בסרטון בהיותו בן 16.

באתר "Rotten Tomatoes" ,זכה הסרט לציון משמעותי של כ-98% "טרי לגמרי" עם ציון נורמלי של כ-9.1/10 בהתבסס על 81 ביקורות. האתר מציין: "האפוס הקולנועי של כל האפוסים ,לורנס איש ערב מלווה את מעמדו של דייוויד לין בפנתיאון הקולנועי עם כמעט ארבע שעות של היקף הפקה גדול, הופעות מבריקות וצילום יפהפה".[2]

אורך הסרט השנוי במחלוקת עריכה

אורך הסרט עומד על כ-222 דקות (3 שעות ו-42 דקות) ,מה שגרם לביקורות עזות רבות. על מנת להרגיע את הרוחות, הבמאי דייוויד לין פרסם במהלך השנים גרסאות קצרות יותר לסרט. בינואר 1963 שוחררה גרסה של 202 דקות, ובשנת 1971 הופיעה גרסה של 187 דקות. בשנת 1989 יצאה הגרסה המשוחזרת שנעשתה תחת פיקוחו של לין, ואורכה היה 216 דקות. זאת הגרסה הנפוצה כיום.

פרסים עריכה

פרסי אוסקר עריכה

פרסי גלובוס הזהב עריכה

פרס באפט"א עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא לורנס איש ערב בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ANDREWS, ROBERT M. (1991-09-26). "25 Classics Join U.S. Film Registry : * Cinema: 'Lawrence of Arabia' is among those selected for preservation by Library of Congress". Los Angeles Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0458-3035. נבדק ב-2018-10-26.
  2. ^ Lawrence of Arabia (באנגלית), נבדק ב-2018-10-26