יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

לזגינקהרוסית: Лезгинка) הוא ריקוד קווקזי עממי-מסורתי הפופולרי בקרב תושבי הקווקז. ראשיתו של הריקוד הוא בתושבי האזור הלזגינים, ומכאן שמו. ריקוד זה משותף לכל תושבי הקווקז, וכל עם (אזרים, צ'רקסים, יהודי ההרים (ג'והורו), ארמנים, אווארים קווקזים, גאורגים, אבחזים, אוסטים ועוד) מתאפיין בסגנון שונה.

שלוש בנותיו של אלכסנדר צ'בצ'בדזה, יקתרינה, נינה וסופיה, שהיו ידועות ביופיין, רוקדות לזגינקה בטביליסי, ציור של גריגורי גגרין, המאה ה-19
רוקדים לזגינקה בדאגסטן, שנות ה-70 של המאה ה-19

מהות הריקוד עריכה

הריקוד משלב בעיקר עבודת רגליים מאומצת, עם קואורדינציה. לעיתים ריקוד סולו של גבר (לרוב עם חרב) ולעיתים ריקוד זוגי של גבר ואישה. תנועותיו של הגבר הן כחיקוי העיט, עוף מרשים אשר בעוצמתו ובגודלו ומסמל את דמות הגבר. בין היתר כולל הריקוד עבודת ברכיים, צעדים חדים, חזקים ותמציתיים. כאשר הריקוד מבוצע בזוג, אין מגע בין הרקדנים. האישה רוקדת בעדינות ובאיטיות בובתית ביחס לריקוד של הגבר.

לכל אחד מעמי הקווקז קיימות תנועות ספציפיות המבדילות במקצת את ריקוד הלזגינקה באזור מגוריהם. ככל הנראה הריקוד מהווה שריד של אמונות ומסורות פגאניות ומשערים שבתקופה קדומה הרקדן הופיע בבגד מיוחד עם נוצות של עיט. עד עתה נחשב העיט לציפור קדושה באזור.

בעבר ריקוד גם היה תרוץ לפיתוח הכרות בין הצעירים. לפי המסורת, לבחורה צעירה אסור היה לצאת לרחוב לבד. במהלך אירועים שונים בכפרים היו מותרים ריקודים משותפים של לזגינקה אך גם אז ללא מגע ישיר בין צעיר לצעירה.

קיימת גם תאוריה על הקשר בין הריקוד ומיתוס יווני על פרומתאוס. ההשערה מבוססת על כך שפרומתאוס נקשר לצוק בהרי הקווקז, ובכל יום הגיע אל הצוק עיט, לנקר את כבדו של פרומתאוס. הכבד היה מגליד במשך הלילה, ולמחרת שוב חזר העיט, וחוזר חלילה. בשפה הלזגינית, גם לעיט וגם לכבד משמשת אותה המילה - "לק" (лекь). גם אצל עמי קווקז אחרים קיים קשר בין המילים עיט/כבד/נפש/חלום.

בישראל פועלות כיום מספר להקות מחול קווקזי מסורתי בעיקר בערים שיש בהן ריכוז גדול של אוכלוסיית יהודי ההרים (ג'והורו): שדרות, חדרה, באר שבע, אשקלון, עכו[1] והקריות.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא לזגינקה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ חיים הכט ונעה חסלוביצר, הן רק רוצות לרקוד, באתר ynet, 6 בנובמבר 2017