ליא קניג

שחקנית תיאטרון ישראלית

לִיַא (לאה) קֶנִיג-שְׁטוֹלְפֶּר (נולדה ב-30 בנובמבר 1929, כ"ז בחשוון ה'תר"ץ, לודז', פולין) היא שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלית. כלת פרס ישראל לתיאטרון לשנת 1987 וכלת פרס התיאטרון הישראלי לשנת 1998. מכונה בפי רבים "הגברת הראשונה של התיאטרון הישראלי".[1][2]

ליא קניג
Leah Koenig
לידה 30 בנובמבר 1929 (בת 94)
כ"ז בחשוון ה'תר"ץ
הרפובליקה הפולנית השנייההרפובליקה הפולנית השנייה לודז', הרפובליקה הפולנית השנייה
סוגה מועדפת תיאטרון
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות מ-1947
עיסוק שחקנית
בן זוג צבי שטולפר
פרסים והוקרה פרס ישראל לתיאטרון (1987)
פרס התיאטרון הישראלי (1998)
פרס א.מ.ת בתרבות ואומנות (2012)
ליא קניג - כלת פרס ישראל
פרופיל ב-IMDb
ליא קניג, 2012
ליא קניג, 2013
שלט הכניסה לרחוב ליא קניג שטולפר ליד תיאטרון גבעתיים, 2020

ביוגרפיה עריכה

נולדה בשם לאה קניג בעיר לודז' שבפולין, להורים שחקנים. אמה, דינה קניג, הייתה שחקנית מוערכת בפולין וברומניה; אביה, אוסקר יוסף קאמיין, ודודה היו חברי הלהקה הווילנאית ("די ווילנער טרופע"). במהלך תקופת השואה במלחמת העולם השנייה, חיו ליא ואמה בצ'רנוביץ שבאוקראינה ובבסרביה שבמולדובה, ולאחר מכן נמלטו לתוככי ברית המועצות, לאזור אוזבקיסטן הסובייטית. אביה אוסקר יוסף קמיין נשאר עם להקתו בפולין במהלך תקופת השואה, ונפטר ממחלה בשנת 1942. לאחר מכן, אמה התחתנה בשנית עם השחקן יצחק חוויס, יליד סרביה.

לאחר מלחמת העולם השנייה, בדרכם מערבה, השתקעה המשפחה ברומניה. בניגוד לרצון אמהּ, קניג החלה ללמוד משחק באקדמיה לאמנות שבבוקרשט, והחלה להופיע עוד מגיל צעיר בתיאטרון היהודי בעיר. היא הופיעה במגוון רחב של הצגות ונודעה ביותר בעת שגילמה את דמותה של אנה פרנק (במחזה שנכתב על ידי פרנסס גודריץ', שזכתה בפרס פוליצר על כתיבתה[3], ובבימויו של ג'ינל תאודורסקו).[4] לרגל יום השואה הבינלאומי, שחל ב-27 בינואר 2022, פורסם תיעוד מההצגה, על ידי הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי של הספרייה הלאומית[3].

פעילותה האומנותית בישראל עריכה

בשנת 1961, קניג עלתה לישראל, יחד עם בעלה צבי שטולפר, שחקן ובמאי שורד שואה מטרנסניסטריה. בהשפעת אימה המנוחה שלא זכתה לעלות ארצה, ויתרה קניג על השתלבות ככוכבת בתיאטרון היידי והחלה ללמוד עברית. לאחר שסיימה לימודי עברית באולפן, התקבלה כשחקנית בתיאטרון הלאומי "הבימה".[4] בשנת 1962 הופיעה לראשונה על הבמה העברית במחזה "אדון פונטילה ומאטי משרתו" בבימוי שמואל בונים.[5] במהרה החלה לבלוט בשלל תפקידים ראשיים ב"הבימה", במחזות קלאסיים ובמחזות ישראלים מודרניים.

בין תפקידיה הרבים בתיאטרון, לרוב תפקידים ראשיים, ניתן למנות את: תפקידה ב"הכתובה", מירל'ה ב"מירל'ה אפרת", קוראז' ב"אמא קוראז'", האם ב"חתונת הדמים", פילומנה ב"פילומנה", קלייר זכאנסיאן ב"ביקור הגברת הזקנה", שרציה ב"הלוויה חורפית", הקשישה ב"הכיסאות", האם ב"מדריך למטייל בוורשה", אופל ב"אוהבים את אופל", אבי ברוסטר ב"רעל ותחרה", לביבה ב"מלאכת החיים", דייזי ב"הנהג של מיס דייזי", "סונטת סתיו", לוסיל ב"מועדון האלמנות העליזות", רוזה ב"כל החיים לפניו", תולבריינה ב"מוריס שימל", קיי ב"משהו טוב", ג'ני ב"מה עושים עם ג'ני?", אולגה ב"שלוש אחיות", שושנה ב"מקווה", גולדי ב"זאקופנה שלי", ואנדה ב"פולין ארץ ירוקה", פרומה ב"מניין נשים" ועדה ב"מרציפנים". כמו כן, שיחקה ב"פתאום הגיע סתיו" עם תומר שרון. בנוסף, כיכבה גם בהצגות היחיד "כוכבים ללא שמיים" ו"אוסקר ודודה רוזה". קניג גם כיכבה לצד בעלה צבי שטולפר בסדרת המערכונים ביידיש "זוג מהשמיים", אותם כתב, והעלתה מספר ערבי יחיד ביידיש. היא גם שיחקה בסדרת הדרמה "אהבה בשלכת" בערוץ 1.[6]

קניג היא נשיאת הכבוד של התיאטרון הארצי לילדים ונוער על שם סמי לוי.

חיים אישיים עריכה

קניג הייתה נשואה לשחקן והבמאי צבי שטולפר עד מותו ב-1998. השניים בחרו שלא להביא ילדים לעולם.[7] קניג ושטולפר היו נשואים במשך כ-50 שנה, ואף שיחקו יחדיו במספר מופעים.

היא מתגוררת בגבעתיים. בבחירות למועצת העיר גבעתיים בשנת 2018 שובצה במקום ה-17 ברשימתו של רן קוניק.

קניג דוברת 7 שפות: יידיש, פולנית, רומנית, עברית, גרמנית, רוסית ואנגלית.

פרסים והוקרה עריכה

הצגות בהשתתפותה (רשימה חלקית) עריכה

פילמוגרפיה עריכה

קולנוע עריכה

סרט במאי תפקיד שנה
המועדון לספרות יפה של הגברת ינקלובה גלעד אמיליו שנקר הגברת ינקלובה 2018
העדות עמיחי גרינברג 2018
קמטי צחוק פיני עדן האנה 2016
צילי עמוס גיתאי קול 2015
המסע של האנה יוליה פון היינץ גרטרוד 2014
מלך של קבצנים אורי פסטר ציפה לאה 2007
שישה מיליון רסיסים ציפי טרופה פולה 2001
קדוש עמוס גיתאי אלישבע 1999
אנסטסיה נינה אמיר הקיסרית מריה פיודורובנה (דיבוב) 1997
זכרון דברים עמוס גיתאי סטיפנה 1995
אל תשאלי אם אני אוהב ברברה נובל האם 1979
לופו בניו יורק בועז דוידזון אמא של עמוס 1976
שתי דפיקות לב שמואל אימברמן סוניה 1972
כץ וקרסו מנחם גולן פניה כץ 1971
מלכת הכביש מנחם גולן לאה 1971
לופו מנחם גולן אמא של עמוס 1970

טלוויזיה עריכה

סדרה ערוץ שידור במאי תפקיד שנה
להישאר במשחק כאן 11 יובל ברגר בתפקיד עצמה 2020
אבא משתדל כאן 11 עודד דוידוף יהודית 2019
שטיסל (העונה השנייה) Yes הטלוויזיה בלוויין אלון זינגמן מלכה שטיסל 2015
משפחה שולטת ערוץ הילדים רובי דואניאס בתפקיד עצמה 2015
טקסי דרייבר Yes הטלוויזיה בלוויין איתן ענר בתפקיד עצמה 2010
המערכת ערוץ לוגי רועי פלורנטין, מיכל חגי סבתא של אלון 2005
אהבה בשלכת הערוץ הראשון יוחנן ולר חנה רבינוביץ' 2003-2004
צימרים הערוץ הראשון חיים רינסקי הניה 2003
הנימנומים ערוץ 2 מייקל זוקר ציפור (קול בלבד) 2000-2001
שמש ערוץ 2 רובי דואניאס, יואב צפיר אמא של שמש 1999-2004
סבתא בישלה דייסה חלק א, וב קלטות ילדים רחל שיין ארגמן ועדי בינימינוב סבתות שונות 1995
פרפר נחמד ערוץ 23 יעל גרף סבתא לאה 1987-1989
רחוב סומסום ערוץ 23 מוטי אבירם, דב נתיב סבתא של מיקי 1985
חדווה ושלומיק הערוץ הראשון שמואל אימברמן אריקה קרקובר 1971

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הגברת הראשונה של התיאטרון חוגגת 92, באתר המקומון
  2. ^ אבי קורן, ‏מלכה ללא גיל, באתר מעריב אונליין, 30 בנובמבר 2019
  3. ^ 1 2 קורין אלבז-אלוש, תיעוד נדיר מ-1957: כשליא קניג גילמה את אנה פרנק, באתר ynet, 24 בינואר 2022
  4. ^ 1 2 פנים חדשות, דבר, 2 בפברואר 1962
  5. ^ פונטילה בהבימה, דבר, 17 בינואר 1962
  6. ^ ליא קניג, באתר תיאטרון הבימה
  7. ^ גאיה קורן, איך ליא קניג מתחזקת בריאות מושלמת בגיל 88, באתר ynet, 14 בינואר 2018
  8. ^ ליא קניג - אתר א.מ.ת
  9. ^ מורן אזולאי ורן בוקר, זאב רווח וליא קניג ידליקו משואה ביום העצמאות, באתר ynet, 7 באפריל 2018


הקודמים:
1997 - יוסי בנאי, חנה מרון
פרס התיאטרון הישראלי - פרס מפעל חיים
1998 - ליא קניג, ניסן נתיב
הבאים:
1999 - שלמה בר-שביט, נולה צ'לטון