לכשכש בכלב

סרט משנת 1997

לכשכש בכלבאנגלית: Wag the Dog) הוא סרט סאטירי אמריקני אשר בוים על ידי בארי לוינסון ויצא לאקרנים בשנת 1997. הסרט, בכיכובם של רוברט דה נירו ודסטין הופמן, מבוסס על ספרו של לארי בייהרט, "גיבור אמריקאי" (American Hero). הסרט היה מועמד לשני פרסי אוסקר: דסטין הופמן בקטגוריית השחקן הטוב ביותר (הפסיד את התואר לג'ק ניקולסון על השתתפותו בסרט הכי טוב שיש), והילרי הנקין ודייוויד מאמט בקטגוריית התסריט המעובד הטוב ביותר, על עיבוד מהספר "גיבור אמריקאי".

לכשכש בכלב
Wag the Dog
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על Wag the Dog: A Novel עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי בארי לוינסון עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי בארי לוינסון, רוברט דה נירו עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט הילרי הנקין, דייוויד מאמט עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה סטו לינדר עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים דסטין הופמן
רוברט דה נירו
אן הייש
ויליאם ה. מייסי
וילי נלסון
מוזיקה מארק נופלר עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום רוברט ריצ'רדסון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה ניו ליין סינמה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה ניו ליין סינמה
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 17 בדצמבר 1997
משך הקרנה 97 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה דרמה קומית, סרט מבוסס יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו wagthedog
פרסים מועמדות לשני פרסי אוסקר
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עלילה עריכה

הסרט מתרחש בימים האחרונים לפני הבחירות לנשיא ארצות הברית. הנשיא המכהן נמצא בשפל של פופולריות ציבורית עקב פרשת מין, וכל הסקרים מנבאים לו הפסד צורב. תשדיר הבחירות של הנשיא (שמשמש כמוטיב במשך הסרט) נושא את הסיסמה "לא מחליפים סוס באמצע הדרך", תשדיר שמתברר כעלוב למדי. הדבר מביא שני יועצים מיוחדים של הנשיא, קונרד ברין (רוברט דה נירו) וויניפרד איימס (אן הייש), לפנות אל סטנלי מוטס - מפיק הוליוודי בכיר (דסטין הופמן), על מנת שיעזור להם ליצור מציאות בדיונית בה לכאורה הנשיא ינהג על הצד הטוב ביותר וכך יזכה לעדנה מחודשת ויסיט את תשומת הלב הציבורית מפרשיית המין. כל זאת מבלי שהציבור ידע שמתעתעים בו.

המציאות שמחליטים קונרד, ויניפרד וסטנלי ליצור היא מלחמה עם כוחות טרור אלבניים המאיימים על ארצות הברית באמצעות נשק גרעיני. לשם יצירת המציאות הבדיונית מומצאת יחידה מובחרת (יחידה 303) פיקטיבית, מניעים, זירות התרחשות וכו'. על מנת לשכנע את הציבור שאכן יש מלחמה עם אלבניה, מצלמים קטע מבוים באולפן, בו נראית נערה אלבנית בורחת מכפרה המותקף. הקטע משודר בחדשות והציבור מאמין שזו המציאות.

בהמשך, מגלה ה-CIA שלמעשה אין שום מלחמה עם אלבניה, והסוכנים עוצרים את קונרד וויניפרד שהיו בדרכם לוושינגטון. הסוכן צ'ארלס יאנג, מתעמת עם שניהם וטוען שאין מלחמה עם אלבניה. קונרד משכנעו בכך שאם מדברים על המלחמה בטלוויזיה יש מלחמה. יאנג לא מאמין לו, ולכן קונרד מסביר שהוא עושה את עבודתו על מנת שיאנג יוכל להמשיך לעשות את העבודה שלו. נראה כי יאנג משתכנע והוא משחרר את שניהם.

בסצנה הבאה ניתן לראות כי המלחמה המדומה הופכת לחלק מהתרבות, כאשר המוזיקאי שנוהג לעבוד עם סטנלי, ג'וני דין, מקליט שיר פטריוטי רב משתתפים על החלום האמריקאי ועל ההגנה עליו. אך כאשר סטנלי, קונרד וויניפרד מסתכלים בחדשות, הם מגלים כי ה-CIA הודיע על סופה של המלחמה. קונרד אומר שהכל נגמר, באותה טענה כי "הוא ראה את זה בטלוויזיה". סטנלי, לעומתו, לא מוותר ומחליט לעבור ל"מערכה השנייה": המלחמה אמנם נגמרה, אך חייל אחד נשאר מאחורי קווי האויב וכעת הוא שבוי. לחייל הם מחליטים לתת את הכינוי "נעל ישנה" (old shoe), ולפיכך מוציאים מהפנטגון תיק של חייל בשם ויליאם שוּמן (נכתב Schumann אך נשמע כמו shoe-man -- דהיינו, איש הנעל). לכבוד שומן מקליטים שיר פולק על נעל ישנה, שגורמים לו להיראות כאילו הוקלט בשנות השלושים, ושבמקרה השיר מתאים לאותו חייל אבוד.

קונרד וסטנלי מתחילים בשרשרת של פעולות בעד החזרתו של שומן, כגון תליית נעליים ישנות על עצים, שהופכות לאט-לאט לפעולות המוניות ולדרישה כוללת להחזרתו של שומן מהשבי באלבניה. לאט-לאט אחוזי התמיכה בנשיא עולים, וביום בו אמורה השלישייה "להחזיר" את שומן, אחוזי התמיכה מגיעים לכמעט תשעים אחוזים.

קונרד, ויניפרד וסטנלי טסים על מנת לקחת את שומן לוושינגטון, שם תיערך לכבודו קבלת פנים מכובדת לכבוד שובו הביתה. כאשר הם מגיעים ליעד, הם מגלים להפתעתם ששומן הוא אסיר בעל בעיות נפש שנמצא בכלא בגין אונס נזירה. למרות מזג האוויר הגרוע, השלישייה מקבלת החלטה לטוס עם שומן לוושינגטון, על מנת שהוא יגיע לקבלת הפנים ביום הבחירות. בגלל מזג האוויר הסוער המטוס מתרסק ועליהם להגיע עם שומן לוושינגטון באמצעות טרמפים. אחד מהנהגים שנותן להם טרמפ הוא מהגר בלתי חוקי, מה שמדאיג את ויניפרד לאור העובדה ששומן, כגיבור אמריקאי, לא יכול (באופן אירוני) להגיע ליעדו בזכות מהגר בלתי חוקי.

בדרך הם עוצרים במזנון דרכים, שם שומן מנסה לאנוס את אשת החנווני, מה שגורם לחנווני לירות בו למוות. ויניפרד וקונרד מתייאשים אך סטנלי טוען שהדבר המפואר וההירואי ביותר שיכול להיות הוא חזרתו של גיבור מלחמה ללא רוח חיים. אי לכך מתקיימת לשומן הלוויה מפוארת על ידי יחידת ה-303 הפיקטיבית. סטנלי וקונרד חוגגים את ניצחונם לאור העובדה שהסיכויים שהנשיא יפסיד בבחירות הם אפסיים. סטנלי רואה בטלוויזיה תוכנית לקראת הבחירות שעוסקת בשאלה מה הופך את הנשיא לכה פופולרי, וחברי הפאנל מדברים על "פרסומות, פרסומות, פרסומות". סטנלי מתעצבן מכך שסטודנטים לקולנוע חסרי ידע ב"מציאות" שסטנלי יצר עבורם, דנים בה ללא ידע או ניסיון כלשהו, והוא רוצה להתקשר לתוכנית ולספר להם את האמת כדי לקבל הקרדיט על עבודתו. קונרד מזהיר אותו שאם יעשה כך יהרגו אותו. סטנלי בוחר שלא להקשיב וקונרד נותן הוראה לאנשי השירות החשאי להרוג את סטנלי.

מותו של סטנלי מוצג בחדשות כמוות מדום לב.

ליהוק עריכה

מסרים בסרט עריכה

הסרט מהווה סאטירה על תרבות תקשורת ההמונים: הציבור בולע בשקיקה כל מה שנאמר לפניו בתקשורת מבלי לנסות לערער על אמיתות הדברים שנאמרים שם. כך שלמעשה, הממשל או כל גורם אחר שיחפוץ בכך יוכל לבדות מציאות, והציבור יאמין שזו המציאות בה הוא חי. הדבר נאמר באופן ישיר על ידי קונרד: "זה אמיתי. ראיתי את זה בטלוויזיה". כמו כן, הסרט מבקר את הקלות בה ניתן לשטות בציבור ובאמצעי התקשורת, שלא תמיד עושים הכל כדי להגיע לחקר האמת.

הסרט מהווה סאטירה על התרבות ההוליוודית ועל הקונפורמיות בחברה האמריקאית (ההליכה בעדר למען שחרורו של שומן). לאורך כל הסרט, גם כשעוד ועוד בעיות צצות ומאיימות לפגום בתוכניתם, ממשיך לטעון מוטס כי "זה שום דבר!" ("This is nothing!"), ושבכל הפקה אחרת שלו הוא נתקל בבעיות גדולות יותר.

יש האומרים שמדובר בסרט נבואי שחזה במדויק את הנעשה סביב פרשת מוניקה לווינסקי וסדאם חוסיין. גם המצדדים בתאוריית הקשר על זיוף הנחיתה על הירח משתמשים בסרט כהוכחה לטענותיהם.

השפעות הסרט עריכה

הביטוי "לכשכש בכלב" היה קיים עוד לפני יציאת הסרט, ופירושו היה שחלק קטן במערכת קובע את התנהלות המערכת כולה. לאחר יציאת הסרט, הביטוי קיבל משמעות נוספת שכוונתו היא הצגה מסולפת של המציאות בתקשורת על מנת ליצור דעת קהל (פעמים רבות הביטוי עונה על שני פירושיו האפשריים בו זמנית).

קישורים חיצוניים עריכה