ללכת שבי אחריו

ללכת שבי אחריואנגלית: Dead Poets Society, בתרגום מילולי לעברית: "אגודת המשוררים המתים") הוא סרט קולנוע משנת 1989 שביים פיטר ויר. העלילה מתרחשת בשנת 1959 בבית ספר שמרני ואריסטוקרטי לבנים, ומספרת את סיפורו של מורה מחליף לאנגלית (רובין ויליאמס), המעודד את תלמידיו לשנות את תפיסת עולמם הקונפורמיסטית דרך לימודי הספרות והשירה.

ללכת שבי אחריו
Dead Poets Society
כרזת הסרט המקורי מארצות הברית
כרזת הסרט המקורי מארצות הברית
בימוי פיטר ויר עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי פול ג'אנגר וייט, טוני תומאס עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט טום סקולמן עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה ויליאם אנדרסון עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים רובין ויליאמס
רוברט שון לאונרד
אית'ן הוק
ג'וש צ'ארלס
גייל האנסן
אלכסנדרה פאוורס
מוזיקה מוריס ז'אר עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום ג'ון סיל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה סרטי טאצ'סטון עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה טאצ'סטון
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 2 ביוני 1989
משך הקרנה 123 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סיפור התבגרות, סרט דרמה, סרט נעורים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 16,400,000 דולר
הכנסות כ־175,000,000 דולר
הכנסות באתר מוג'ו deadpoetssociety
פרסים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הסיפור מתרחש בבית הספר הבדיוני "אקדמיית וולטון" בוורמונט, וצולם בבית ספר "סנט אנדראס" במידלטאון שבדלאוור. התסריט מבוסס על חייו של היוצר ב"אקדמיית מונטגומרי בל", בית ספר לבנים בנאשוויל שבטנסי. כמו כן, יצא לאור רומן מאת ננסי ה. קליינבאום המבוסס על תסריט הסרט.

עלילה עריכה

הסרט מתחיל בטקס הפתיחה של בית הספר וולטון, בו מוזכרים ארבעת עקרונות בית הספר: מסורת, כבוד, משמעת ומצוינות. לאחר מכן, המורה החדש לספרות, ג'ון קיטינג (המגולם על ידי רובין ויליאמס), מציע לתלמידים לקרוא לו "הו קברניט! קברניטי!" ("הו רב חובל" כותרת שירו של וולט ויטמן) אם הם מרגישים נועזים. בשיעורו הראשון, שורק קיטינג את "הפתיחה 1812", ומסמן לתלמידיו לבוא אחריו אל מחוץ לכיתה ושם הוא מסביר להם את רעיון ה"קרפה דיים" (בלטינית: "נצל את היום") באמצעות התבוננות בתמונות תלמידי העבר בארון הגביעים של בית הספר וולטון.

בשיעור מאוחר יותר, קיטינג מבקש מניל (רוברט שון לאונרד) לקרוא את ההקדמה של ספר לימוד השירה שלהם "הבנת השירה" מאת האקדמאי הבדיוני, "דוקטור ג'יי אוונס פריצ'רד" המסביר כיצד לדרג שירה באמצעות מתמטיקה. קיטינג כותב שרטוט של ההסבר על הלוח תוך כדי שניל קורא, וברגע שהוא מסיים, קיטינג קורא "זיבולים!", ומבקש מהתלמידים לקרוע את ההקדמה מהספר. בתחילה, התלמידים שאינם רגילים להפרה של כללי המסגרת מהססים ואינם מעזים לתלוש את הדפים, אך בעידודו של קיטינג, כולם קורעים את ההקדמה מהספר. כשקיטינג הולך להביא פח מחדרו כדי לזרוק לתוכו את ההקדמה, נכנס לכיתה מנהל בית הספר, שלא מבין למה אין מורה בכיתה. מר קיטינג יוצא מחדרו ואומר שהוא נוכח. בהמשך השיעור מר קיטינג אף מעודד את הנערים לעלות על שולחנו, על מנת שיוכלו לראות את העולם מזווית אחרת. בהשראת קיטינג, הנערים מחיים בסתר מועדון שירה סודי אליו השתייך קיטינג בעבר, הנקרא "אגודת המשוררים המתים". הם נפגשים בלילות במערה הסמוכה לבית הספר ומקריאים שירה.

המודעות העצמית הנמוכה של טוד אינה מאפשרת לו להשלים משימה של קריאת שיר בכיתה, וקיטינג, באמצעות תרגיל של ביטוי עצמי מאפשר לו לראות את הפוטנציאל הטמון בו. צ'ארלי מפרסם מאמר פרובוקטיבי בעיתון בית הספר וקורא לבית הספר לקבל בנות לשורותיו. הוא אף מתחצף למנהל בית הספר בפני כל התלמידים ובכך מעורר את זעמו. מאוחר יותר קיטינג אומר לנערים כי עליהם להיות פיקחים ולא טיפשים בבואם למחות נגד המערכת.

נוקס פוגש ומתאהב בבחורה בשם כריס והוא מנצל את אהבתו החדשה לשירה על מנת להרשים אותה. את אחד השירים הללו הוא מקריא בכיתה וזוכה למחיאות כפיים של קיטינג, על כך שהעז לכתוב ולהקריא שיר על אהבה. נוקס מפתיע את כריס בבית הספר הציבורי בו היא לומדת ומקריא לה את השיר שכתב. הוא משכנע אותה ללכת איתו להצגה של ניל. ניל חולם להיות שחקן, אולם הוא יודע שאביו מתנגד לרעיון. ללא ידיעת אביו הוא נבחן לתפקיד הראשי במחזה "חלום ליל קיץ" ואף מתקבל אליו. כאשר אביו מגלה הוא כועס ודורש מניל לפרוש מהמחזה, אך ניל מסרב. הוא מבקש עצה מקיטינג ונענה שעליו לדבר עם אביו, להסביר לו כי זהו רצונו. ניל אינו מסוגל לעשות זאת. לקראת סיום המחזה מופיע אביו של ניל. אביו לוקח אותו הביתה ושם מבשר לו כי הוא רושם אותו לבית ספר צבאי על מנת שלא יעסוק שוב במשחק ויתכונן ללימודי הרפואה שאביו מתכנן עבורו בהרווארד. ניל השבור אינו מסוגל להתמודד עם המציאות שאביו בונה עבורו והוא מתאבד בירייה בחדר העבודה של אביו.

לבקשת הוריו של ניל, מנהל בית הספר פותח בחקירה. ריצ'רד הוא הראשון לעמוד מול הדירקטוריון של בית הספר. מאוחר יותר כאשר צ'ארלי מתעמת עמו הוא מודה בפני הנערים כי הוא הפיל את כל האשמה על קיטינג ועליהם לעשות את אותו הדבר. צ'ארלי מתפרץ ומכה את ריצ'רד, מה שמביא לגירושו מבית הספר. טוד נקרא למשרדו של מר נולן, שם הוריו מחכים. הוא נאלץ להודות כי לקח חלק ב"אגודת המשוררים המתים" ואף נדרש לחתום על מסמך בו הוא מצהיר כי מר קיטינג ניצל לרעה את סמכותו, הסית את הילדים להקים מחדש את "אגודת המשוררים המתים" ועודד את ניל לזלזל ברצונות אביו. טוד רואה כי כל הנערים האחרים כבר חתמו על המסמך והוא נאלץ גם כן לחתום עליו בלחץ אביו. מר קיטינג מפוטר.

בסצנה האחרונה בסרט הנערים חוזרים לשיעור אנגלית, אותו מעביר כעת מר נולן. הוא מבקש מהכיתה לקרוא את ההקדמה של הספר, אולם מגלה להפתעתו כי כל הנערים קרעו אותה. באותו זמן מר קיטינג נכנס לחדר על מנת לאסוף את חפציו האישיים. טוד מגלה לו כי הנערים אוימו ולא הייתה להם ברירה אלא לחתום על המסמך המאשים אותו. מר נולן מצווה על טוד להיות בשקט ומבקש ממר קיטינג לעזוב. כאשר קיטינג עומד לצאת מהכיתה בפעם האחרונה טוד קם על רגליו, עולה לשולחן וצועק "הו קברניט! קברניט שלי!". מר נולן מאיים על טוד שאם לא יישב הוא יגורש מבית הספר. בעקבות טוד מתחילים שאר התלמידים לקום על רגליהם ולעלות על השולחנות, למורת רוחו של מר נולן שקורא להם לשבת ומכה עם ידיו על שולחנו. קיטינג מודה לתלמידיו ועיניו מתמלאות דמעות. הוא עוזב את הכיתה.

צוות השחקנים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה