למות ביום אחר

למות ביום אחר
Die Another Day
	כרזת הסרט
מבוסס על	ג'יימס בונד מאת איאן פלמינג
בימוי	לי טמהורי
הופק בידי	ברברה ברוקולי ; מייקל ג'י. וילסון ; אנטוני וואי
תסריט	ניאל פורויס ; רוברט וייד
עריכה	כריסטיאן וגנר
שחקנים ראשיים	פירס ברוסנן ; האלי ברי ; רוזמונד פייק ; טובי סטיבנס ; ג'ון קליז ; ג'ודי דנץ'
מוזיקה	דייוויד טטרסאל
צילום	דיוויד טטרסול
מדינה	הממלכה המאוחדת, ארצות הברית
חברת הפקה	הפקות Eon
חברה מפיצה	פוקס המאה ה-20 ; מטרו גולדווין מאייר
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	22 בנובמבר 2002
משך הקרנה	133 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט ריגול, סרט פעולה, סרט הרפתקאות
תקציב	142,000,000‏$
הכנסות	431,971,116‏$
הכנסות באתר מוג'ו	dieanotherday
סרט קודם	העולם אינו מספיק (1999)
סרט הבא	קזינו רויאל (2006)
	דף הסרט ב־IMDb

למות ביום אחר (באנגלית: Die Another Day) הוא סרט קולנוע בריטי-אמריקאי מסדרת סרטי ג'יימס בונד משנת 2002 בבימויו של לי טמהורי, והסרט האחרון בו מגולם בונד על ידי השחקן פירס ברוסנן.

לאחר שחיבלו במשימתו הסודית נופל 007 (פירס ברוסנן) בשבי הצפון קוריאני, ננטש על יד M ומאבד את דרגתו כסוכן חשאי. לאחר שהוא מעונה, מוחלף בונד בצפון קוריאני שנתפס על ידי המערב. נחוש בדעתו לנקום, מתעמת בונד עם מרגלת מפתה (האלי ברי), סוכנת קרה כקרח (רוזמונד פייק) ומיליארדר מפוקפק ביותר (טובי סטיבנס) שעיסוקו יהלומים אך סודו הוא נשק לוויני קטלני המסוגל להרוס את העולם.

את שיר הנושא לסרט, הנקרא גם הוא "Die Another Day", שרה מדונה.

עלילה עריכה

ג'יימס בונד מגיע לבסיס צבאי שנמצא על חוף בקוריאה הצפונית, על מנת להרוג את קולונל טן-סן מון, איש צבא צפון קוריאני הסוחר ביהלומי דמים בתמורה לכלי נשק באופן לא חוקי. לאחר שזאו, עוזרו של הקולונל, מגלה כי ג'יימס הוא סוכן בריטי, הקולונל בורח ברחפת. בונד מפעיל את מטען החבלה שהיה במזוודה היהלומים, ומהפיצוץ מושחתים פניו של זאו. בונד רודף אחרי הקולונל ברחפת אחרת, ובמהלך המרדף הקולונל נופל במפל, דבר שגורם לבונד ולאביו של הקולונל, גנרל מון, לחשוב שהוא מת. בונד נתפס על ידי חייליו של גנרל מון, והם כולאים אותו.

אחרי 14 חודשים של עינויים (שמוצגים בקצרה תוך כדי שיר הפתיחה), בונד נמסר חזרה בחילופי שבויים, בהם הצד הצפון-קוריאני מקבלים את זאו שנתפס. הוא מסומם ונלקח לפגוש את M, שמודיעה לו שהוא איבד את מעמדו כסוכן 00 חשאי, בשל אמונתה שהוא הדליף מידע תחת לחץ. בונד, ששומע ממנה שזאו השתחרר בגללו, מחליט להתחמק מהאבטחה של M ולנסוע להונג-קונג להשלים את משימתו. בעזרת סוכן מודיעין סיני, הוא מגלה שזאו נצפה בקובה ונוסע לשם.

בהוואנה שבקובה פוגש בונד סוכן אמריקאי רדום, בעל מפעל סיגרים, ובאמצעותו הוא מגלה שזאו מאושפז באי לוס-אורגנוס במרפאת ריפוי גנטי, בה אנשים יכולים לשנות את המראה שלהם בעזרת שינוי ה-DNA. בהגיעו לחוף הסמוך לאי פוגש בונד אשה יפהפייה בשם ג'ינקס, והם מבלים לילה סוער יחד. לפנות בוקר הוא מבחין בה נוסעת למרפאה, ונוסע לשם בעצמו בעקבות זאו.

בהגיעו למרפאה מגלה בונד את זאו. מתחיל ביניהם מאבק, שבסופו זאו בורח במסוק, אז גם מגלה בונד שהאשה עמה בילה את הלילה רודפת אחרי זאו ומנסה לחסל אותו, וכשהיא נכשלת במשימתה היא קופצת למים ונאספת על ידי ספינת משמר הממתינה לה.

בונד מוצא את השרשרת של זאו, ומגלה בתוכה יהלומי דמים מאפריקה, שנושאים את הסמל של חברת היהלומים בבעלות המיליארדר הבריטי המסתורי גוסטב גרייבס. בונד חוזר ללונדון, ופוגש את גרייבס במועדון סייף עם המנהלת האישית שלו, סייפת אולימפית בשם מירנדה פרוסט. בונד וגרייבס מנהלים תחרות סייף המתדרדרת במהירות לקרב חרבות אלים. בונד מנצח בקרב, וגרייבס מתייחס לכך כאילו זה היה רק ספורט ומזמין את בונד לתצוגה מדעית חשובה שלו באיסלנד. M מחליטה לשחזר את תואר ה-00 של בונד, מכיוון שלדעתה עכשיו הוא יכול להועיל לשירות. במקביל היא שולחת את מירנדה פרוסט, שמתברר שהיא סוכנת MI6 סמויה העוקבת אחרי גרייבס, להשגיח על משימתו של בונד באיסלנד.

הכנס המדעי באיסלנד מתקיים בארמון קרח שהוקם לכבוד האירוע. בונד פוגש שם את ג'ינקס, והם יוצאים יחד להדגמה המדעית – גרייבס חושף את הלווין שברשותו, איקרוס, שביכולתו לקלוט אור מהשמש ולפזר אותו על גבי שטח נרחב ובכך להאיר את המקומות החשוכים ביותר ולסייע לחקלאות. לאחר ההדגמה בונד וג'ינקס מתגנבים בנפרד למרכז הפיקוד של גרייבס. ג'ינקס נתפסת על ידי זאו ובונד ניצל על ידי מירנדה פרוסט, שמבלה איתו את הלילה. בהמשך הלילה ג'ינקס משוחררת על ידי בונד, וחושפת בפניו שהיא סוכנת NSA. לאחר שבונד רואה את גרייבס וזאו מתחבקים ומדברים, הוא מבין כי גרייבס הוא קולונל מון שעבר שינוי DNA במרפאה בקובה ואימץ לו זהות חדשה. בונד מתעמת עם גרייבס אך מגלה כי פרוסט היא בעצם סוכנת כפולה ושהיא זאת שחפשה את זהותו בקוריאה הצפונית וגרמה למעצרו. בונד מצליח להימלט מהמתקן, להפיל על זאו נברשת קרח ולהרוג אותו, ולהציל את ג'ינקס הכלואה מטביעה בארמון הקרח.

בונד וג'ינקס נוסעים למרכז הפיקוד של נאט"ו בגבול בין צפון ודרום קוריאה, ונשלחים למעקב אחרי גרייבס וצוותו בבסיס צבאי בתוך קוריאה הצפונית. הם מצליחים לעלות על מטוס הפיקוד והשליטה שלו, שם הם מגלים שגרייבס חטף את אביו הגנרל מון. גרייבס מגלה את זהותו החדשה לאביו, וגם את תוכניתו לסלול בעזרת איקרוס מסלול לחיילים שלו לפלוש לקוריאה הדרומית. אביו המזועזע מנסה לעצור אותו, אך הוא נרצח על ידיו. MI6 שולחים טיל גרעיני אל איקרוס על מנת להשמיד אותו, אך איקרוס משמיד אותו בשמיים.

קרב יריות מתפתח במטוס, וכתוצאה ממנו חלונות המטוס נפרצים והוא מתחיל לאבד גובה ולהתפרק. במהלך ההתרסקות גרייבס נאבק בבונד בעוד פרוסט נאבקת בג'ינקס. ג'ינקס מצליחה להרוג את פרוסט, וגרייבס מכניע את בונד ומנסה לברוח במצנח. בונד פותח לגרייבס את המצנח ברגע לא נכון, דבר הגורם לגרייבס להישאב למדחף המטוס ולהיהרג. עם מותו של גרייבס, פעולתו של איקרוס נפסקת.

בונד וג'ינקס מצליחים להימלט מהמטוס במסוק מלא יהלומים רגע לפני ההתרסקות, ובורחים לבקתה מבודדת שם הם נהנים מרומנטיקה בין הררי יהלומים, לפני שייאלצו להחזיר אותם.

צוות השחקנים עריכה

פירס ברוסנן – ג'יימס בונד
האלי ברי – גיאסינטה "ג'ינקס" ג'ונסון
טובי סטיבנס – גוסטב גרייבס
רוזמונד פייק – מירנדה פרוסט
ריק יון – זאו
ג'ודי דנץ' – M
וויל יון לי – קולונל מון
קנת' סאנג – גנרל מון
ג'ון קליז – Q
סמנתה בונד – מיס מאניפיני
מדונה – וריטי

הפקה עריכה

צילומי הסרט החלו באולפנים בלונדון ב-11 בינואר 2002. הסרט צולם בעיקר בממלכה המאוחדת, איסלנד והעיר קדיס שבספרד. הפסקול בסרט הולחן על ידי דייוויד ארנולד ושיר הנושא בוצע על ידי מדונה. השיר היה מועמד לפרס גלובוס הזהב ולפרס פטל הזהב.

הפצת הסרט וביקורות עריכה

הקרנת הבכורה התקיימה ב-18 בנובמבר 2002 באלברט הול שבלונדון, בנוכחות אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת והנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו, דבר שהפך את הסרט לסרט שני בנוכחות המלכה, לאחר אתה חי רק פעמיים משנת 1967. הסרט היה הרווחי ביותר בתולדות הסדרה עד צאת הסרט קזינו רויאל, והשישי בשנת 2002.

הסרט זכה לביקורות פושרות ומחזיק בציון המשוקלל 55% באתר Rotten Tomatoes. נמתחה בין השאר ביקורת נוקבת על העלילה המופרכת והשימוש המופרז באפקטים ממוחשבים, על אף שהמבקרים שיבחו את נוכחותו של ברוסנן בתפקיד ואת הרפרנסים הרבים לסרטים קודמים. הסרט נחשב לסרטו הגרוע ביותר של פירס ברוסנן כג'יימס בונד.^[1] הסרט הבא בסדרה, קזינו רויאל, הנחשב לנקודת אתחול עבור הזיכיון, נפטר מכל היומרות הללו ולקח את הסדרה לכיוון רציני וריאליסטי יותר. כמו כן בסרט זה ברוסנן הוחלף בשחקן חדש, דניאל קרייג.^[2]