לסלו רוט
לַסלוֹ רוֹט (לפי השם הפרטי בהונגרית: László Roth; ברומנית: Ladislau Roth; נודע גם בכתיב Laslo Rooth; נולד ב-4 ביולי 1920) הוא מנצח תזמורות ומקהלות, מוזיקאי, פסנתרן, מלחין, מתזמר ומעבד מוזיקלי ישראלי הפועל גם ברומניה. בין היתר כיהן כמנצח בתזמורת הסימפונית ירושלים, המקהלה הקאמרית תל אביב, מקהלת צדיקוב וכמנהלה המוזיקלי של להקת הפולקלור "אנחנו כאן", וכתב עיבודים מוזיקליים להצגות ולאלבומים רבים.
 | |
| לסלו רוט בטימישוארה שברומניה ביוני 2013 בעת ביקור לרגל קונצרט | |
| לידה |
4 ביולי 1920 (בן 103) סאטו מארה, ממלכת רומניה  |
|---|---|
| מוקד פעילות | ישראל |
| מקום לימודים |
האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט  |
| עיסוק |
מנצח, מלחין, מוזיקאי, פסנתרן ומעבד מוזיקלי, מנצח ומנהל מקצועי של מקהלת צדיקוב מנצח ומנהל מקצועי של להקת הפולקלור אנחנו כאן מנצח בתזמורת הסימפונית ירושלים מנצח ראשי של האופרה בטימישוארה מנצח התזמורת הפילהרמונית של סאטו מארה |
| שפה מועדפת |
רומנית |
| כלי נגינה |
תזמורת, פסנתר |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
קורות חייו עריכה
לסלו רוט נולד ב-1920 לגיזלה וארמין רוט בעיר סאטו מארה שבעקבות מלחמת העולם הראשונה, עברה מידי האימפריה האוסטרו-הונגרית לרומניה.[1] החל בלימודי נגינה אצל מורה פרטית בגיל 11. באותה תקופה, ב-1931 עברה המשפחה לגור בעיר טימישוארה, בה ניהל האב חנות ובית חרושת קטן לאביזרי עור. ב-1940 ביקר רוט אצל דודנית בסאטו מארה ונשאר בחלק הצפוני של טרנסילבניה שסופח מחדש להונגריה עקב תכתיב וינה. המשפחה התאחדה מחדש בעיר אוראדיה.[2] בגיל 21 החל ללמוד הלחנה וניצוח באקדמיה למוזיקה בבודפשט. אולם ב-1943 נאלץ להפסיק לימודיו עקב חקיקה אנטישמית. בתקופת השואה, לאחר שב-1944 הוקם זמנית גטו באוראדיה, הוא הועבר לשם עם הוריו. לאחר שישה שבועות, ב-20 במאי 1944 נשלח עם הוריו לאושוויץ. אמו וקרובי משפחה אחרים נשלחו מיד אל מותם. במשך חמישה שבועות עבד בפינוי גופות מן הקרמטוריום. לאחר מכן התנדבו הוא ואביו לחטוב עצים ביער ונשלחו למחנה חוץ של מאוטהאוזן, שפעל ליד מלק, שם הוגדרו כאסירים פוליטיים. רוט ושבעה אסירים בעלי רקע מוזיקלי נבחרו לשמש כתזמורת המחנה. לתזמורת לא היה פסנתר, לכן נאלץ רוט ללמוד לנגן באקורדיון. הוא העיד: "מוזיקה אמורה לעשות את האנשים מאושרים, אבל אנחנו ניגנו בהוצאות להורג של אנשים שניסו לברוח מהמחנה".[3] ממאוטהאוזן הועבר רוט לאבנזה ושם שוחרר על ידי הצבא האמריקאי. גם אביו שרד את השואה. לאחר שחרורו למד מוזיקה באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט.
ב-1947 שב לרומניה, שם נשכר כמתרגל באופרה הממלכתית בטימישוארה, שנוסדה אז. ב-1948 הופיע לראשונה כמנצח במופעי בלט ובאותה שנה מונה למנצח של אנסמבל אמנותי פועלי לשירים וריקודים "הלהבה" (Flacăra). עם האנסמבל יצא לסבבי הופעות בבולגריה, אלבניה ויוגוסלביה. כעבור שנה, ב-1949, קיבל מינוי רשמי של מנצח באופרה הרומנית הלאומית של טימישוארה. באותה שנה בוצעה לראשונה בפילהרמונית יצירה שהוא הלחין, "שני ריקודים רומנים", בניצוחו של מירצ'אה פופה. ב-1953 זכה לקבל את תפקיד המנצח הראשי של האופרה, ועד 1958 ניצח ב-734 מופעים של 35 אופרות, אופרטות ובלטים. ב-1958, לאחר שהגיש בקשה לעלות לישראל, סולק מתפקידו.
בישראל עריכה
ב-1960 עלה לישראל עם אשתו, סוזנה (לבית בריק) בנו, ועם אביו ואשתו השנייה והתיישב בבת ים. במשך כשנתיים וחצי עבד באופרה הישראלית כמנצח ולאחר מכן ניצח על המקהלה הקאמרית תל אביב[4][5] וכן ניצח על התזמורת הסימפונית ירושלים, על מקהלת קול ישראל, ועל תזמורת הבידור של קול ישראל.[6]
ב-1965 התמנה למנצחה (השלישי במספר) של מקהלת צדיקוב וכיהן בתפקידו עד סוף שנות ה-70. רוט כיהן בצוות השופטים הבוחנים בתוכנית "תשואות ראשונות". הוא לימד ניצוח באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים ועם תלמידותיו נמנתה נורית הירש. לסלו רוט ניצח על פסטיבלי הזמר והפזמון תשכ"ט-1969 (אשר היה הראשון ששודר בשידור חי בטלוויזיה) ותשל"א-1971.[7][8] מ-1971, ניצח לסלו רוט על האופרה הישראלית; במסגרת זו ניצח בין היתר על האופרה "ברון הצוענים" ב-1971[9] וכן על הביצוע הראשון בישראל של האופרה "אאידה" ב-1972 (בתפקיד הראשי שרה נתניה דברת).
באמצע שנות ה-70 התמנה למנהל המוזיקלי של להקת הפולקלור של יוצאי ברית המועצות, "אנחנו כאן".[10] בסוף שנות ה-70 היה היועץ המוזיקלי/המנצח של תזמורת נתניה.[11]
לאורך שנות פעילותו כתב לסלו רוט עיבודים מוזיקליים להצגות תיאטרון[12] וכן לאלבומים, בהם אלבומיו של מאור כהן "פרחי הרע - מאור כהן שר בודלר" (2005) ו"החופש הגדול" (2013), אשר הופקו על ידי נכדו של לסלו רוט, פיטר רוט.[13][14]
בנו, פאול רוט, גיטריסט, שירת בשנות ה-60 בלהקת פיקוד הצפון.
מחוץ לישראל עריכה
בשנים 1967–1968 ניצח בדרום אפריקה, ב-1968 עבד עם רדיו קופנהגן, וב-1970 ניצח למשך עונה אחת ב"לנדסתיאטר" של זלצבורג. בשנת 1980 זכה למשרת ניצוח באופרה של מקסיקו סיטי בעקבות המלצה של פלסידו דומינגו, עמו עבד באופרה הישראלית בתחילת שנות ה-60. בשנת 1990 שב לישראל. בשנים 1985 ו-1987 ניצח על קונצרטים בארצות הברית. משנת 1989 החל לשתף פעולה עם בתי האופרה של טימישוארה, בראשוב ובוקרשט ברומניה. רוט ניצח גם על התזמורת הפילהרמונית של סאטו מארה (Filarmonica Dinu Lipatti Satu Mare).[15]
פרסים ואותות הוקרה עריכה
- 2019 - יקיר העיר טימישוארה ברומניה.
- חבר לשם כבוד של בית האופרה בטימישוארה כאחד ממייסדיה.
- ב-3 באוגוסט 2022 קיבל רוט את עיטור המסדר כוכב רומניה בדרגת אביר מטעם נשיא רומניה. טקס הענקת האות התקיים בתל אביב במעמד השרה אורית פרקש-הכהן וחברת הכנסת לשעבר קולט אביטל אשר נולדה ברומניה. במהלך הטקס בירכו את רוט בווידאו השרים בני גנץ וחילי טרופר.[16]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
לסלו רוט, באתר MusicBrainz (באנגלית)- לסלו רוט, דף שער בספרייה הלאומית
- לסלו רוט באתר WorldCat Identities
.svg){kind=logo}
- Getta Neumann, Opere preferate, muzică sinagogală și dirijori – dirijorul Ladislau Rooth povestește, Timisoara Iudaica Cyber-Community News, 3 iunie 2013 (ראיון)
- 'Rooth Ladislau,' "Contribuția evreilor timișoreni la viața muzicală în secolul XX și XXI," Timisoara Iudaica Cyber-Community [pp. 6-7]
- 'Ladislau Rooth,' in: Ioan Tomi, Dicţionar. 123 compozitori, dirijori, muzicologi, personalităţi ale culturii muzicale din Banatul istoric, Timişoara: Filarmonica „Banatul”, 2009, Banaterra (Virtual Banat)
- Maestrul Ladislau Rooth, impresionant la 91 de ani(הקישור אינו פעיל), Informaţia Zilei Satu Mare, 3 iunie 2011
- איתי חכמה, לסלו רוט ניצח את הנאצים, ובגיל 97 עדיין מנצח על תזמורות בכל העולם, באתר Xnet, 13 באפריל 2018
- יעקב בר-און, לסלו רוט על הקריירה בחו"ל, הנכד פיטר רוט וקובי מרימי: "יש מאה כמוהו", באתר מעריב אונליין, 17 ביוני 2019
הערות שוליים עריכה
- ^ איתי חכמה, לסלו רוט ניצח את הנאצים, ובגיל 97 עדיין מנצח על תזמורות בכל העולם, באתר Xnet, 11 באפריל 2018
- ^ [ https://timpolis.ro/ladislau-roth-supravietuitor-al-lagarelor-naziste-pierderea-mamei-la-auschwitz-ma-urmareste-toata-viata/ Melania Cincea - מלניה צינצ'ה - ראיון עם לסלו רוט במגזין "טימפוליס" ב-26 בינואר 2022]
- ^
בן שלו, המנצח והמעבד לסלו רוט: "מוזיקה אמורה לעשות אנשים מאושרים. אנחנו ניגנו בהוצאות להורג", באתר הארץ, 21 ביולי 2020
- ^ תמר אבידר, מסך ומסכה | יותר מנויים - פחות "מיוחדים", מעריב, טור 1, 26 בספטמבר 1962.
- ^ התזמורת הפילהרמונית הישראלית, לוח קונצרטים, דבר, 11 בנובמבר 1962.
- ^ ארנון וגדעון גרייף, תזמורת הבידור של קול ישראל: פרק נשכח בתולדות המוזיקה הישראלית, בבלוג "עונג שבת", 1 באפריל 2022
- ^ פסטיבל הזמר והפזמון הישראלי תשכ'ט, באתר "הפסטיבלים".
- ^ פסטיבל הזמר והפזמון 1971, באתר רשות השידור.
- ^ ביקורת: מרים בר, "ברון הצוענים" באופירה, דבר, 15 ביולי 1971.
- ^ אנחנו כאן שוב לאירופה, דבר, 1 בפברואר 1976.
- ^ קונצרט בכורה של תזמורת נתניה, דבר, 14 באפריל 1974; רדיו, דבר, טור 1, 5 בינואר 1978.
- ^ סילווה נסיכת הצ'רדש תועלה על ידי תיאטרון מחזמר, דבר, 12 בנובמבר 1965.
- ^ אור ברנע, נס קפה בטירה של דרקולה, באתר ynet, 9 בנובמבר 2011.
- ^ השיר "אהבה" מתוך האלבום "החופש הגדול", באתר הרשמי של מאור כהן.
- ^ Seara de opera reusita la Filarmonica Dinu Lipatti, Informaţia Zilei Satu Mare, 14 Octombrie 2008, in Ziare.com.
- ^ טקס הענקת עיטור כוכב רומניה ללדיסלאו רוט, באתר שגרירות רומניה בישראל, 8 באוגוסט 2022 (ברומנית).
