לשנה הבאה בירושלים
לשנה הבאה בירושלים היא תפילה הנאמרת בקהילות שונות בסוף תפילת יום הכיפורים בבית הכנסת ובסוף ליל הסדר בפסח. מטרת הקריאה להראות שכל יהודי רוצה לעלות לירושלים, ואם הוא לא הצליח עדיין להגיע לירושלים, הוא מקווה ומתפלל לכך שבשנה הבאה יזכה להגיע אליה.
חלק מהאשכנזים (בעיקר יוצאי מזרח אירופה) נוהגים לומר בסיום תפילת נעילה "לשנה הבאה בירושלים". ויש המוסיפים "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". ברוב עדות ישראל (כולל קהילות האשכנזים במערב אירופה) לא נהוג מנהג זה כלל, אם כי במחזור "אהבת הקדמונים" כמנהג יהודי פס מובא המנהג לומר "לשנה הבאה בירושלים" בתפילת ערבית של ליל כיפור.
מקור עריכה
התיעוד הראשון לקיומה של תפילת איחול זו הוא מסוף המאה העשירית, בפיוטים של רבי יוסף אבן אביתור. מתוך ההקשר בפיוטים, ברור שאבן אביתור לא חידש את האמרה, אלא השתמש בה (או בנוסח הדומה "בירושלים לשנה הבאה") כציטוט של אמרה מוכרת.[1]
תוכן התפילה ומשמעותה עריכה
תוכן התפילה הוא: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". התפילה במקורה באה לבטא את הציפייה להגעה של כל עם ישראל לירושלים ובפרט לבניין העיר ובניין בית המקדש. תפילה זו הייתה מזוהה עם הרצון של עם ישראל בגלות לעלות לארץ ישראל, בהסתמכם על דברי הזוהר[2] שירושלים היא כינוי לארץ ישראל.[דרוש מקור] וכן ירושלים פירושה "עיר של שלום" – מקום של שלום בין הגוף והנשמה, בין שמים וארץ, בין האידיאל לבין המציאות שעם ישראל רצה להגיע אליו.[דרוש מקור]
הרב פרופ' נחום לאם כתב על כך:
- ”בכל העתים והזמנים הייתה ירושלים הרוח החיה של כל ישראל ועיני כל פונים אליה... יום הכיפורים, בהגיעו לשיאו, בסוף תפילת הנעילה, מלווים אותו בארץ ובתפוצות בקריאת 'לשנה הבאה בירושלים'. וכן סדר ליל פסח מסתיים בקריאה נלהבת זו. כיוצא בו עושים ישראל בכל מקום שהם, כתקנת חז"ל, כמה דברים לזכר חורבן ירושלים, לקיים מה שנאמר: 'אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי'”[3].
מנהגים עריכה
תפילה זו נאמרת בכל מקום, גם בירושלים עצמה. ישנם מקומות שנוהגים לשיר אותה בסוף התפילה.
מאז מלחמת ששת הימים החלו בחוגים דתיים לאומיים לומר ולשיר תפילה זו בסוף תפילת יום העצמאות ויום ירושלים.
לחנים עריכה
ישנו לחן עממי חסידי מפורסם על המילים. בחלק מחצרות החסידות שרים את הלחן על מילים נוספות: "תשועת ה' כהרף עין, לשנה הבאה בירושלים, אנא ה' הושיעה נא, לשנה הבאה בירושלים הבנויה".
לחן נוסף מפורסם ומושר רבות בחתונות חרדיות הופיע באלבומו של מרדכי בן-דוד, "אוהבי השם". לחן נוסף, מהיישוב הישן בירושלים, מוכר גם על המילים "מחה תמחה את זכר עמלק".
לקריאה נוספת עריכה
- הרב זאב גוטהולד, "לשנה הבאה בירושלים: עיון בפיוטים ומנהגים", בתוך: יעקב שויקה והרב חיים סבתו (עורכים), מנחת אהרן: מאסף תורני לזכרו של הרב אהרן שויקה זצ"ל, ירושלים תש"ם, עמ' 223–261.[4]
קישורים חיצוניים עריכה
- לשנה הבאה בירושלים (אורכב 21.08.2016 בארכיון Wayback Machine), אתר בית חב"ד.
- לשנה הבאה בירושלים הבנויה, אתר ישיבה.
- מידע על לשנה הבאה בירושלים בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ שולמית אליצור, "בין יוסף ליוסף: לזהות מחברו של יוצר קדום", תרביץ עא [א–ב] (תשרי–אדר תשס"ב), עמ' 85, באתר אוצר החכמה; הנ"ל, "כהיום הזה בירושלים: למקורה, לתפוצתה ולגלגוליה של תפילה לסיום טקסים", תרביץ פה [ב] (טבת תשע"ח), עמ' 305.
- ^ זוהר, פרשת וירא, פסקה שצה
- ^ נחום לאם, "מרכזיותה של ירושלים בלב האומה", קובץ "תורה שבעל פה" כב, עמוד קמו-קמז.
- ^ נדפס מחדש בתוך: זאב גוטהולד, תחכמון: אוסף מאמרים על ערכי היהדות, ירושלים תש"ע, חלק ב', עמ' 60–106, באתר היברובוקס