מאד

כפר בהונגריה

מאדהונגרית: Mád, במקורות היהודים נקראת לעיתים מאדע[2]) הוא כפר בצפון-מזרח הונגריה, במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן. הכפר נמצא באזור הידוע בתעשיית היין של טוקאי. עד לימי השואה הייתה בכפר קהילה יהודית שנודעה בשל רבנים ידועי שם שכיהנו בה. מאד היא נקודת המוצא והסיום של דרך רבני הפלאים (הונגריה).

מאד (כפר)
Mád
סמל מאד
סמל מאד
סמל מאד
דגל מאד
דגל מאד
דגל מאד
בית הכנסת במאד (2010)
בית הכנסת במאד (2010)
מדינה הונגריההונגריה הונגריה
חבל צפון הונגריה
מחוז בורשוד-אבאוי-זמפלןבורשוד-אבאוי-זמפלן בורשוד-אבאוי-זמפלן
נפה נפת סרנץ'
שטח 31.86 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 1,840[1] (1 בינואר 2023)
קואורדינטות 48°11′23″N 21°16′36″E / 48.18981°N 21.27653°E / 48.18981; 21.27653
אזור זמן UTC +1
http://www.mad.info.hu/
בית הכנסת בעיר

קהילה יהודית עריכה

היסטוריה עריכה

תעודות מראות על הימצאות יהודים באזור כבר במאה ה-17. מהמאה השמונה עשרה ידוע על קהילה יהודית מסודרת בכפר. היהודים עסקו בעיקר בתעשיית היין, שהייתה מפותחת באזור. מקצתם היו בעלי כרמים ומקצתם עסקו בייצור ומסחר ביין.

בית כנסת מפואר נבנה במאד בסוף המאה ה-18 והוא קיים עד היום.

 
פנים בית הכנסת

עם פרוץ שואת יהודי הונגריה, רוכזו היהודים בבית הכנסת המקומי, ומשם הועברו לעיר שאטוראליאויהיי, ומשם נשלחו ברכבות לאושוויץ שם נספו רובם. לאחר המלחמה חזרו מעט יהודים לכפר אך לאחר זמן קצר עזבוהו.

מניין היהודים עריכה

שנה כמות יהודים[3] כלל האוכלוסייה
1840 800
1880 882 3,471
1890 890
1910 729
1920 547
1930 370
1941 304 3,528

רבני הקהילה עריכה

על אף היותה של קהילת מאד קהילה קטנה, היא נודעה ברבנים ידועי שם, שלחלקם יצא שם ברחבי הונגריה כולה ואף מעבר לה.

הרב הראשון של הקהילה שידוע לנו היה הרב משה ואהל, שנפטר שם בכ"ד באב ה'תקנ"ט, הרב משה ליטמן, הרב צבי הרש. משנת ה'תקס"ט כיהן כרב המקום בנו של הרב משה ואהל, הרב ישראל עוזר ואהל, עד לפטירתו בא' בשבט ה'תק"ף. לאחר פטירתו, מונה כרב המקום הרב עמרם רוזנבוים.[4]

רבה של הקהילה בין השנים 1842 ו-1861 היה רבי נתן פייטל רייניץ (אבי משפחת הרבנים לבית רייניץ, ומחותנו של הרב אשר אנשיל יונגרייז מצ'נגר).

לאחריו, בין השנים 1861 ל-1881 פעל במקום הרב עמרם בלום, מחבר שו"ת בית שערים. הוא גם עמד בראש הישיבה שהייתה במקום עוד מתקופת רבנותו של סבו – ר' עמרם חסידא – שעלה להתיישב בצפת.

לאחריו נתקבל כרב יליד המקום – הרב אברהם יהודה הכהן שוורץ[5], מחבר שו"ת קול אריה. הוא היה רב המקום עד פטירתו בשנת 1883. לאחריו שימש ברבנות בנו, גם הוא יליד מאד – ר' נפתלי הכהן שוורץ, מחבר שו"ת בית נפתלי. גם הוא כאביו עמד בראש הישיבה במקום עד פטירתו הפתאומית בשנת 1897.

אחריו היה רב המקום – הרב מרדכי יהודה ליב וינקלר, מחשובי הרבנים במרכז אירופה באותה תקופה. בימיו הגיעה הישיבה במאד לשיא גדולתה. הוא שימש כרב המקום וכראש הישיבה עד פטירתו בהיותו זקן מופלג בשנת 1932.

לאחריו היה רב המקום הרב חיים צבי אהרנרייך, מחבר שו"ת קב חיים, עד פטירתו בשנת 1936. החליף אותו בנו הרב משה לייב אהרנרייך שנספה בשואה.


ילידי המקום עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מאד בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מפקד האוכלוסין ההונגרי 2018
  2. ^ בשו"ת נודע ביהודה דן מחברו בשאלה האם גט שנכתב בו מאד כשר, כיוון שרוב היהודים כותבים את שם הכפר מאדע, ראה את התשובה כאן
  3. ^ מפקדי האוכלוסין של יהודי הונגריה, 1993
  4. ^ עקיבא בן מרדכי ליב פישר, עטרת עקיבא, באתר אוצר החכמה
  5. ^ בפנקס הקהילות בערך על הקהילה לא מוזכר הרא"י שוורץ ובנו