מאדאם בובארי
מאדאם בובארי הוא רומן שכתב הסופר גוסטב פלובר. רומן זה נחשב כגולת הכותרת ביצירתו הספרותית של פלובר, וכאחת מהיצירות פורצות הדרך בסוגת הריאליזם שבספרות המודרנית.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | גוסטב פלובר |
| שפת המקור | צרפתית |
| סוגה | רומן |
| מקום התרחשות |
Yonville  |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה |
צרפת |
| תאריך הוצאה | 1856 |
| מספר עמודים |
מהדורה ראשונה - 96 מהדורה שנייה - 298 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה |
מהדורה בהוצאת ספרית פועלים / הקיבוץ המאוחד מהדורה ראשונה - הוצאת חרמוןמהדורה שנייה - הוצאת הקיבוץ המאוחד |
| תאריך |
מהדורה בהוצאת ספרית פועלים / הקיבוץ המאוחד, מהדורה ראשונה - 1957 מהדורה שנייה - 1991 |
| תרגום |
מהדורה בהוצאת ספרית פועלים - דבורה בארון מהדורה ראשונה - חיים תרסימהדורה שנייה - אירית עקרבי |
  | |
מכתביו של פלובר לאהובתו המשוררת הנשואה לואיז קולה[1], שהיתה מבוגרת ממנו ב 11 שנים , נכתבו במקביל לכתיבת "מדאם בובארי".
פרקי הרומן פורסמו לראשונה בהמשכים בחודשים אוקטובר עד דצמבר 1856 בעיתון היומי "La Revue de Paris" ועוררו סערה. הספר דן לראשונה, ובאופן גלוי, בניאוף. כלומר בחייה של אישה נשואה הבוגדת בבעלה. עם פרסום פרקי הספר הועמד גוסטב פלובר לדין על פגיעה במוסר הציבורי, ומשפטו החל בחודש ינואר 1857. לאחר זיכויו במשפט, בחודש פברואר באותה שנה, הפך הספר לרב-מכר.
גיבורת הרומן היא אֶמה בובארי, אשתו של רופא העיירה, בצרפת של המאה ה-19. אמה בובארי מקיימת יחסים של אהבה עם גבר מחוץ למסגרת הנישואין, ולאחריו עם גבר נוסף, זאת על מנת להימלט מהשיעמום וחוסר העניין שבשגרת חייה. אף על פי שעלילת הסיפור היא בנאלית ופשוטה לכאורה, מתבטא כישרונו האומנותי של פלובר ביכולת ליצור הבנה והזדהות של ממש עם גיבורת הסיפור, שמעשיה לא היו מקובלים חברתית, וביכולת לשזור את הפרטים והתבניות בספר, למסה הנחשבת גם כיום ליצירת אמנות.
בכתבה שפורסמה בטיים מגזין היוקרתי, בחודש ינואר 2007, דורג הספר מאדאם בובארי במקום השני מתוך עשרת המקומות הראשונים ברשימת הספרים הגדולים של כל הזמנים.[2]
עלילת הספר עריכה
עלילת הספר מאדאם בובארי מתרחשת בעיירה בחבל נורמנדי שבצפון צרפת. סיפור המסגרת נפתח ומסתיים בסיפורו של שארל בובארי, אדם טוב לב אך מאופק ועצור רגשית, הנעדר יכולת ואמביציה.
בתחילתו של הספר, שארל הוא נער מתבגר עצור וביישן, המתלבש באופן מוזר, שמגיע לבית ספר חדש ומושם ללעג בקרב בני כיתתו. מאוחר יותר מפלס שארל את דרכו בלימודי רפואה. אימו היא הבוחרת עבורו אישה, אלמנה שבאה מבית אמיד. שארל נושא אותה לאישה, כפי שגבר במצבו אמור לעשות, ומתחיל לבסס עצמו במקצועו ולעבוד כרופא כפרי. שארל פוגש את אמה הצעירה כאשר הוא מגיע לביקור רופא אצל אביה החוואי, זמן קצר לאחר מכן מתה רעייתו והוא נושא את אמה לאשה. שארל אוהב את אמה אהבה עזה, שאינה נחלשת לכל אורך חייו.
אמה עוברת לגור עם בעלה הטרי בסמוך למרפאתו, בכפר קטן שאותו היא חווה כמשעמם, חסר ריגושים, וכמעט ללא חיי חברה. מצב בסיסי זה אינו משתנה כאשר הזוג עובר לגור בעיירה קרתנית בשם יונוויל, ונולדת להם בת, ברתה. אמה, שאינה חשה כל רגש כלפי בעלה ורואה בו אדם בינוני ומשעמם, נסחפת להיכרות ובהמשך להתאהבות בצעיר כריזמטי בשם ליאון המתגורר ביונוויל ומתאהב בה. אולם ליאון עוזב לעיר רואן בלי שהשניים הספיקו לממש ואף להצהיר על אהבתם. רודולף, אציל המתגורר בסמוך, פוגש באמה ויוזם עמה קשר רומנטי. היא מתאהבת בו כליל ומזהה בו את מושא תשוקתה וחלומותיה, כיוון שהיא מדמיינת שעמו תוכל לברוח ולחיות את החיים האחרים והסוערים אליהם היא עורגת. אולם רודולף איננו מעוניין במחויבות שכזו, והוא נוטש אותה, ומותיר אותה המומה, חולנית ומיואשת. בהמשך היא מחדשת את קשריה עם ליאון ונסחפת לרומן ארוך ונועז עמו. בעלה, שארל, לא יודע דבר על כל אלו. לאחר שאהבתו של ליאון כלפיה קהה, היא נגררת לחובות כלכליים המאיימים להביא לעיקול משק הבית הנמצא תחת אחריותה. הגברים שבחייה אינם מעוניינים לעזור לה, והיא מוצאת את עצמה בודדה, זועמת על גורלה ועל החברה. לבסוף אמה מוצאת את סופה הטראגי בהתאבדות.
ניתוח עריכה
עיבודים לקולנוע ולטלוויזיה עריכה
הרומן עובד למספר סרטי קולנוע כמו גם מיני-סדרות טלוויזיוניות וסרטי טלוויזיה. העיבוד הראשון לקולנוע היה סרטו של הבמאי הצרפתי ז'אן רנואר משנת 1933. העיבוד הידוע ביותר הוא סרט משנת 1949 של חברת MGM בבימויו של וינסנט מינלי ובכיכובם של ג'ניפר ג'ונס, ג'יימס מייסון וואן הפלין. ב-1991 יצא סרטו של קלוד שברול בכיכובה של איזבל הופר.
ב-1964 עובד הספר עבור ה-BBC על ידי ג'יילס קופר, תסריט ששימש לסרט נוסף בשנת 1975. גרסה נוספת הועלתה ב-BBC בשנת 2000 לפי תסריט של היידי תומאס ובכיכובם של פרנסס או'קונור ויו בונוויל. בשנת 2014 הופק סרט קולנוע באורך מלא בכיכובה של מיה וסיקובסקה
לקריאה נוספת עריכה
- Louise J. Kaplan, Female Perversions: the Temptations of Madame Bovary, Doubleday, 1991 (הספר בקטלוג ULI)
- Eugene F. Gray (ed.), Laurence M. Porter (ed.), Approaches to Teacing Flaubert's Madame Bovary, Modern Language Association of America, 1995 (הספר בקטלוג ULI)
- Elizabeth Amann, Importing Madame Bovary: the Politics of Adultery, Palgrave Macmillan, 2006 (הספר בקטלוג ULI)
- Elisabeth Ladenson, Dirt for Art's Sake: Books on Trial from Madame Bovary to Lolita, Cornell University Press, 2007 (הספר בקטלוג ULI)
- Lance Hewson, Emma and Madame Bovary in Translation, John Benjamins Pub. Company, 2011 (הספר בקטלוג ULI)
- Dominick LaCapra, "Madame Bovary" on Trial, Cornell University Press, 2018 (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים עריכה
- מאדאם בובארי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אריאנה מלמד, אמה ואני, באתר ynet, 23 באפריל 2004
- אווה אילוז, החיים הם במקום אחר, על הספר "מדאם בובארי", באתר הארץ, 2 בנובמבר 2011