מאו (משחק קלפים)

מאו (ידוע גם בתור: משחק אוסטרלי) הוא משחק קלפים שחוקיו נהיים מובנים במהלך המשחק בו. לשחקנים חדשים, שמעולם לא שיחקו במשחק, יוצגו חוקי הבסיס של המשחק בלבד. לחלופין, יוצג לשחקנים אלו 3 חוקים בלבד: "אסור לדבר", "אסור לדבר על החוקים/לגלותם" ו"אסור לשאול שאלות".

המשחק הפך פופולרי באוניברסיטאות קיימברידג' ואוקספורד שבאנגליה בשנת 1975, אף כי סביר כי הוכר עוד לפני כן. המשחק רווח בתוכניות לילדים מחוננים בארצות הברית, ומשוחק באולימפיאדה לפיזיקה, ממנה הגיע המשחק לישראל בראשית שנות התשעים של המאה העשרים.^{[דרוש מקור]}

משמעות שם המשחק

יש הגורסים כי המשחק קרוי על שמו של מאו דזה-דונג. סברה זו מקבלת חיזוק מן השימוש בביטוי "שמו של מנהיגנו הדגול" במהלך המשחק, במקום המילה "מאו". המשחק יוצר סביבה של חוסר ודאות בה החוקים שרירותיים והענישה נראית שרירותית אף יותר, אם לא מבינים את החוקים. החוקים אינם מוסברים, ואפילו כשעונשים יש להיזהר מלגלות את החוק שעברו עליו (אלא אם עברו על חוק מומצא). הדיבור אסור, אלא במסגרת מסודרת. החוקים עשויים להשתנות, אף כי יש להודיע על הוספת חוק למשחק. בכל אלה מהווה המשחק פרודיה על סין הקומוניסטית.

יש הגורסים כי המשחק מהווה התפתחות של משחק גרמני בשם "מאו מאו" (Mao-Mao), המזכיר בחוקיו את המשחק טאקי, אך משוחק באמצעות חבילת קלפים רגילה.

בשנת 1899 כתב ארתור מאצ'ן (Arthur Machen) סיפור קצר בשם האנשים הלבנים. בסיפור מתארת נערה צעירה את חוויותיה בנושא כישוף:

"אסור לי לכתוב את שמותיהם האמיתיים של הימים ושל החודשים שגיליתי לפני שנה, ולא את הדרך ליצור אותיות אקלו, או את שפת הצ'יאן, או את המעגלים היפים הגדולים, או את משחקי המאו, או את שירי הצ'יף."

הסיפור קודם למשחק בכמה עשורים, אך סביר שממציאי המשחק הכירו את הסיפור והושפעו ממנו.

הספר "The Mao Game" משנת 1997, מאת ג'ושוע מילר, והסרט משנת 1999 בבימויו רומזים למשחק זה.

חוקי בסיס

החוקים הבסיסיים ביותר, שאותם אומרים לשחקנים חדשים:

• חוק ראשון: מי שמסיים את הקלפים שלו מנצח ויוצא מהמשחק. הוא יכול לחזור מתי שהוא רוצה, ולהוסיף חוק חדש.
• חוק שני: אין לדבר על אף חוק, פרט על החוקים הראשון והשני.
• חוק שלישי: אין לשאול שאלות בשום שלב של המשחק.

חוקים אלו מהווים בעצם את מהות המשחק: יש ללמוד את החוקים שלו, ומתווספים חוקים תוך כדי משחק.

קיימות גרסאות רבות למשחק, בעיקר משום שחוקי המשחק אינם מוצגים במלואם לשחקנים חדשים. קריאת החוקים מומלצת בעיקר לשחקנים אשר רוצים להתחיל קבוצת משחק חדשה, בה אין אף שחקן מנוסה. בשל ריבוי חוקי הבסיס האפשריים, אין צורך להשתמש בכולם. כשרוצים להתחיל אפשר לשחק ללא חוקים מיוחדים בהתחלה, אלא רק עם חוקים מאוד בסיסיים על אופן המשחק. החוקים הבסיסיים המקובלים:

קישורים חיצוניים

• האנשים הלבנים סיפור מאת ארתור מאצ'ן (באנגלית)
• משחק מאו באתר משחקי הקלפים של ג'ון מקלאוד (באנגלית)
• "הדיקטטורה הדמוקרטית העממית" גרסה של מאו שהמציא ג'וזף גריילי, בה לכל השחקנים כח שרירותי שווה (באנגלית)