מאיה ז"ק

מאיה ז"ק
	מאיה זק (2019)
לידה	14 במאי 1976 (בת 47); תל אביב-יפו, ישראל
מקום לימודים	בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב; אוניברסיטת תל אביב ;
תחום יצירה	וידאו ארט, מיצב
פרסים והוקרה	פרס האמן הצעיר (2011); פרס לנדאו (2017); פרס האמן הצעיר (2005)
	www.maya-zack.com

מאיה ז"ק (נולדה ב-1976) היא אמנית ויוצרת סרטים ישראלית. זוכת פרס לנדאו בתחום האמנות לשנת 2017.^[1] יצירתה של ז"ק כוללות וידאו, הדמיות מחשב, רישום ומיצב. עבודותיה נכללות באוספי מוזיאונים מרכזיים, בהם מוזיאון ישראל בירושלים, מוזיאון תל אביב לאמנות, במוזיאון היהודי בברלין ובמוזיאון היהודי בווינה.

ביוגרפיה עריכה

ז"ק, ילידת ישראל, בוגרת תואר ראשון באמנות באקדמיה בצלאל לאמנות ועיצוב. למדה באקדמיה לאמנות בברלין-וייסנזה (אנ'), וסיימה תואר שני בתוכנית הבינתחומית באמנויות באוניברסיטת תל אביב.

בין השנים 2005–2008 הרצתה בחוג לקולנוע ולטלוויזיה של אוניברסיטת תל אביב. משנת 2008 היא מרצה בכירה בבצלאל. בשנים 2013–2015 לימדה גם במכללת שנקר.^[2]

עבודותיה עריכה

ז"ק עובדת במגוון רחב של מדיות הכוללות רישום, הדמיות מחשב, ועבודות וידאו שהן סרטים קצרים. יצירתה עוסקת רבות בזיכרון. בהרצאה על טרילוגיית הסרטים עטורת הפרסים שלה – "טרילוגיית הזיכרון", המורכבת משלוש עבודות וידאו בנות כ-20 דקות כל אחת – "אמא כלכלה", "חוק שחור לבן" ו"אור נגדי" – התייחסה ז"ק לסיפור משפחתה האישי בהקשר לעבודות אלה. היא החליטה לחזור ולבקר עם אביה ואחותה בסלובקיה, בבית שבו גדלה סבתה, אך האדם שהתגורר שם סירב להכניסם לבית. חוסר היכולת לחדור למרחב הפיסי שהוא גם מרחב הזיכרון היה עבורה טריגר ליצירה הנוגעת במקום של הבית ובניסיון לברוא, לדמיין ולהחיות משהו שאין לה גישה אליו.

עבודת וידאו "אמא כלכלה" בשנת 2008 - תערוכת יחיד במוזיאון היהודי של ניו יורק.^[3]^[4] זהו סרטון ללא מילים, העוקב אחר עוזרת בית המחפשת אחר עקבות של בני המשפחה נעדרים בבית גרמני טיפוסי באירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. הדמות מתעדת ומודדת כל אובייקט בקפידה, מציירת סימנים ומייצרת ערכים מתמטיים לפנקס הרשימות שלה, כאשר ברקע שידורים המספרים על הרס וחורבן מחוץ למרחב המוקפד שבו היא פועלת. גיבורת הסרט שומרת על סדר ושלווה, ובשיטתיות מודדת ומשרטטת מרחב כזירת פשע אליה היא חוזרת, ובה היא עדיין ממשיכה לפעול לאלו הנעדרים.

פרויקט "חדר מגורים" בשנים 2009–2010. ^[5]^[6] הפרויקטו כלל סדרת הדמיות תלת-ממד מודפסות באורך של 3 מטרים כל אחת של דירה ברלינאית. את ההדמיות היא יוצרת על סמך ראיונות עם מנפרד נומבורג, יהודי בן 90 יליד גרמניה, שנמלט מברלין כילד בשנת 1938 ומתגורר כיום בישראל. את ההדפסות מלווה קלטת שבה מנפרד מספר אודות משפחתו וממקם את סיפורו האישי על הציר ההיסטורי בו מתרחשת מלחמת העולם השנייה. ז"ק מנסה לתת ביטוי לזיכרון של מנפרד באמצעות הדמיות זיכרון. היא מחוררת פתח בקיר הבלוקים הבנוי בהדמיה ומסמנת את המקום בו היא חודרת למרחב הפרטי ולתודעתו ומחדשת את ההיזכרות.

"חוק שחור-לבן",^[7] סרטון ללא מילים מ-2011 המהווה הומאז' לאמנות הרישום העוסק בניסיון האנושי לכפות סדר וצורה על המציאות באמצעות הליכי אימון ומשמעת. הסרט מציג חוקרת ומולה זירת אילוף על לוח שחמט גדול ממדים, ואלמנטים נוספים כמו מיטה ופינת סלון עם כיסא ורדיו, וכולם מרכיבים מרחב שנעשים בו ניסויים ותצפיות^[8]. החוקרת מתבוננת על כלבי הפודל המצייתים לפקודות המאלף, ומתצפתת באמצעות מצלמה על המתרחש. היא עורכת רישום אמנותי תחילה של כלב הפודל, וכן רישום בירוקרטי בו היא מתעדת את המתרחש ומייצרת שפת מדידה משלה. סצנת האילוף יוצאת משליטה והיא שומרת על נקודת התצפית המסתיימת בכך שהם שרועים על לוח השחמט והיא שבה להתבונן עליהם מבעד לגריד הרישום הדומם ולתעד. הסרט עוסק בתיעוד התרחשות בזמן אמת בשלב הקליטה, עוד לפני שהפך לזיכרון. “אני אוהבת לחשוב על המילה “רישום” שהיא רישום אמנותי, פרקטיקה אמנותית מסורתית, אינטימית, בסיסית, כתב היד של האמן. מצד שני רישום הוא גם מעשה ביורוקרטי יבש. רישום זה תיעוד עובדות שלוכד דברים ממקום חסר נשמה ורוח. אני אוהבת לחשוב על שני הקצוות האלה ולייצר את הפואטיקה”, אמרה ז"ק.^[8]

תערוכת הקבע "חדר השבת" במוזיאון היהודי בווינה ב-2013.^[9] במיצב הדמיות זה היא משחזרת ומתחקה אחר מוצג של הצייר היהודי וינאי איזידור קאופמן, שיצר ועיצב עבור המוזיאון חדר תקופתי "חדר שבת ב-1899". ב-1938 השתלט הגסטפו על המוזיאון ואוספיו הוחרמו. ז"ק מסתייעת בעזרים טכנולוגיים על מנת ליצור הדמיה ממוחשבת על סמך תצלומים ששרדו את המלחמה, וכך משחזרת מחד ומייצרת קריאה אישית ופואטית מאידך.^[10]

פרויקט "אופקים שבורים" 2015–2016.^[11] במסגרת התערוכה "בבליולוגיה- הספר כגוף" במוזיאון פתח תקווה אותה אצרו דרורית גור אריה ורפאל סיגל. המיצב ביקש לקשור בין ה-stube (החדר המחומם בגרמנית) לבין השטיבל שמשמעו חדרים, בית תפילה מאולתר, שמוכן לדבריה של ז"ק להתקפל ולנדוד כחלק מחוויית הגלות וההגירה של יהודי מזרח אירופה. ז"ק מציינת כי המיצב הציע פרשנות להוויית השטיבל ובית המדרש בחלל המוזיאלי.^[12] המיצב העמיד במרכזו ספרייה שכללה כ--1000 כתבים מדיסציפלינות שונות שליקטו 30 אנשי ספר, חוקרים ואוצרים. מדפי הספרים הארוכים עמדו לרשות קהל המבקרים שהוזמן לשבת, לקרוא וללמוד מסביב לשולחן. המיצב כלל סדרת הדמיות של חללי שטיבל שהודפסו בגודל אחד על אחד ונתלו על קירות המוזיאון. הדמיות המביטות אל עבר הבלתי אפשרי כדוגמת גרמי מדרגות, וחללי המשך שנאספו במחקר מצטבר מצילומי בתי מדרש שונים. ז"ק מספרת: "אלו מרחבים מסונתזים שמפלרטטים עם המציאות. הם מתחזים לצילום ופוגשים את הצופה בקנה המידה של המציאות". התערוכה אירחה בין היתר אירועי מחול, פרפורמנס והרצאות שהשתמשו בחלל המוזיאלי שהשיב לחיים את מושג השטיבל.^[12]

תערוכת היחיד "אור נגדי"^[13] במוזיאון תל אביב 2016, עליה עבדה ז"ק כ-9 שנים. זהו הפרק השלישי ב"טרילוגיית הזיכרון", וכולל סרט שאורכו 23 דקות יחד עם חלקי ארכיון, אובייקטים, רישומים ומיצב. בסרט זה הארכיון הוא נקודת המוצא ממנה הדמות הראשית – הארכיבאית – יוצאת לתהליך ההיזכרות^[14]. אור נגדי מבוסס על דמות המשורר היהודי יליד צ'רנוביץ, פאול צלאן, שכתב בעיקר בגרמנית ונחשב לאחד מגדולי המשוררים במאה ה-20. צלאן היה ניצול שואה. פסקול שיריו מלווה את היצירה כמו גם סיפורו האישי, החוזר לאתר לרגע התיעוד בהיזכרות ומחיה בו את הטקסט. בסרט עולם האמת נעלם, נותר רק הארכיב ובו רישומים, הקלטות, ניירות, מפות, תצלומים ובתוכם הארכיבאית מנתחת ומארגנת את החומרים הארכיונים ומנסה להתערב בעבר בדרכים סוריאליסטיות. בסצנה אחת בסרט הארכיבאית אף חודרת לתצלום רחוב ישן של צ'רנוביץ' משנת 1937, מתערבת, משנה, חושפת את דמותו של צלאן ושותלת את דמותה בתמונה^[8]. "התערוכה כמכלול היא שיר הלל לאמנויות — לשירה, לתעלולי הקולנוע, לרישום, למחול, לחוויה הפיזית של גוף בתוך חלל שעוצב כתפאורה", כתבה העיתונאית גליה יהב על התערוכה.^[15] "החומר הארכיוני המת, הנייר והדיו מנסים להפוך לזיכרון חי, כאשר הזיכרון המרובד בשכבות קם לתחייה במוחו של הצופה".^[16]ז"ק, שאיבדה את אמה בגיל 20, מקדישה לה את התערוכה וחתמה ברישום אשה השכובה על הארץ "רושמת את עצמה בדם". "רישום האשה אינו "הכנה" או "פחות", אלא העלאה בחזקה של עצם הקו המבחין בין קיימת ללא קיימת בכלל", כתבה העיתונאית טל ניב בעיתון הארץ. ^[17]

השכלה עריכה

1996–2000 – B.F.A בצלאל, האקדמיה לאמנות ועיצוב, המחלקה לאמנות, ירושלים.
2000 – חילופי סטודנטים באקדמיה לאמנות בברלין-וייסנזה, גרמניה.
2008–2012 – תואר שני, אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לאמנויות, התוכנית לאמנות בינתחומית.

פרסים ומענקים עריכה

מאיה ז"ק זכתה בפרסים רבים בעבור עבודותיה, ביניהם:

2000 – פרס הצטיינות, בצלאל האקדמיה לאמנות ולעיצוב^[18]
2002, 2003 - פרס הקרן לווידאו-ארט וקולנוע ניסיוני, המרכז לאמנות עכשווית CCA^[19]
2005 – פרס האומן הצעיר של משרד החינוך^[20]
2010 - מענק ממכון ליאו בק עבור Living Room, פרויקט מחקר דוקומנטרי^[21]
2011 - פרס עידוד היצירה מטעם משרד התרבות.^[22]
2013 – מענק מטעם מכון שפילמן לצילום^[23]
2015 – תמיכה מטעם קרן משפחת אוסטרובסקי^[24]
2016 – מענק מטעם תוכנית ארטיס עבור 'אור-נגדי'^[25]
2017 - פרס מפעל הפיס לאמנויות על שם לנדאו^[26]
2022 - פרס תרבות יהודית ע"ש אורי אורבך

תערוכות עריכה

תערוכות יחיד עריכה

2001 - אתכם ארצה לזמן Hier Seid Ihr Zusammen, גלריה קו 16, אוצרת: אירית סגולי
2002 - הברון אי.טי פון הום, סדנאות האמנים בתל אביב (עם רעיה ברוקנטל)
2004 - בטון ומלט וידאו ארט, גלריה נגא, תל אביב, (עם רעיה ברוקנטל)
2004 - מרוץ שליחים Mockument, גלריה "אלון", רמת השרון
2005 - עבודות וידאו ורישומי הכנה, גלריה "אלון", רמת השרון.
2008 - אמא כלכלה המוזיאון היהודי של ניו יורק, Media gallery
2008 - אלבישך שלמת בטון ומלט הגלריה בקיבוץ בארי (עם רעיה ברוקנטל)
2009 - חדר קריאה חלל לאמנות עכשווית, מוזיאון בית ביאליק, אוצרת: מרי שק
2010 - אמא כלכלה, וידאו ורישומים, גלריה CUC Gallery, Berlin ברלין, אוצר: אבי פלדמן
2010 - חדר מגורים גלריה אלון שגב, תל אביב
2010 - אחרי הקולנוע – חוק שחור לבן – סט פתוח יפו 23, חלל אמנות בצלאל, ירושלים
2011 - חדר מגורים המוזאון היהודי, ניו יורק, אוצרת: אביבה ויינטראוב
2011 - קמרה אובסקורה גלריה נטלי סרוסי, פריס, אוצרת: מרי שק
2012 - Made to Measure, Galleria Marie-Laure Fleisch, Rome
2013 - השבת המיסטית גלריה אלון שגב, תל אביב
2013 - חדר השבת מיצב קבע במוזאון היהודי בווינה
2013 - יריד הווידאו ארט Moving Image video fair, London, עם גלריה Marie-Laure Fleisch. Rome
2014 - Outlined Absence, Manifesta 10 - parallel projects, Taiga Space, St. Petersburg מניפסטה 10
2016 - אור נגדי, מוזאון תל אביב לאמנות, אוצרת: נילי גורן^[27]
2016 - Galleria Marie-Laure Fleisch, Rome

תערוכות קבוצתיות נבחרות עריכה

2020 – נופי גוף, מוזיאון ישראל, ירושלים. אוצרת: עדינה קמיין-קאז'דאן
2020 – מקבלי פרסי האמנות 2017–2018 של משרד התרבות הישראלי, מוזיאון אשדוד לאמנות
2019 – Walk the Line סדנת ההדפס בירושלים. אוצרת: אירנה גורדון
2019 – במעקב VII – קו פעולה: הביאנלה השביעית לציור בישראל, אוצרת ראשית: הדס מאור
2019 – Exil, Charim Galerie, Vienna, Austria
2019 – Evoking Reality, Daimler Contemporary, Berlin
2019 – קרטונאז', מוזיאון אוסף קופפרמן, קיבוץ לוחמי הגטאות. אוצרת: טלי תמיר
2019 – שולחן, גלריה גבעון

פילמוגרפיה עריכה

2000 – ברלין: אתכם ארצה לזמן (Hier Seid Ihr Zusammen)
2002 – ממ 1. קיקו קאקו קיקוקייביץ'
2003 – בטון ומלט 1: ההכנות לטקס האנשים הדומים עם רעיה ברוקנטל
2004 – ממ 2. היחידות עם סטניסלב לבאור
2005 – בטון ומלט 2: מדלת לדלת עם רעיה ברוקנטל
2007 – אמא כלכלה^[3]
2011 – חוק שחור לבן^[7]
2016 – אור נגדי^[13]

מונוגרפיות עריכה

זיכרון למעשה,^[28] אפריל 2015, בהוצאת Actes-Sud צרפת ומוזאון תל אביב לאמנות, Actes-Sud
חדר השבת,^[29] נובמבר 2014, בהוצאת המוזיאון היהודי וינה עם Verlag für Moderne Kunst, Nürnberg

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא מאיה ז"ק בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של מאיה ז"ק
מאיה ז"ק, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
מאיה זק באתר גלריה אלון שגב (באנגלית)
מאיה זק באתר סדנת ההדפס ירושלים
מאיה ז"ק, הניו יורק טיימס, 4.11.2011
מאיה ז"ק עשתה מהיד שלה מכחול ומהפה — דם. טל ניב, מוסף הארץ, 29.06.2016
בפאתוס מעורר רתיעה ובדמיון מפואר, שיריו של פאול צלאן קמים לתחייה, גליה יהב, הארץ, 27.6.16
מאיה ז"ק באתר סדנת ההדפס ירושלים
כרמלה טייכמן, מאיה ז”ק: "אמנות ושירה נותנות עדות ודו”ח מסוג אחר, לאמנות יש תפקיד" ראיון עם מאיה ז"ק, באתר "בית לאומנות ישראלית"
ביקור בסטודיו של מאיה ז"ק
לכידת המציאות הנשית במפגש בין החזותי והמילולי ביצירותיה של מאיה ז"ק - אירית דגני-רז
מאיה ז"ק מציגה: כלבי פודל מאולפים ורהיטים בשחור לבן
"אמא כלכלה" של מאיה ז"ק המוצגת במוזיאון היהודי בניו יורק
הקוגל כ"עוגה כלכלית" – על עבודת הווידאו של מאיה ז"ק
המיצב "חדר השבת"

Salvage and Sabotage - Maya Zack, W.G. Sebald, Walter Benjamin and Chris Marker, A Further Inquiry on Image and Text, by Janet Sternburg, The Times Quotidian.com 28.11.2012

הערות שוליים עריכה

^ אורין ויינברג, הוכרזו הזוכים בפרסי לנדאו לאומנויות, באתר ynet, 27 בספטמבר 2017
^ ביוגרפיה, באתר מאיה ז"ק
^ ¹ ² Mother Economy - by Maya Zack on Vimeo, וימאו
^ דוד שפרבר, נתפסה בכלכלתה, באתר בית אבי חי, ‏9.9.08
^ מאיה ז"ק, Living Room, מאיה ז"ק
^ מערכת ערב רב, האמניות מאיה ז"ק ושרון ליפשיץ הן הזוכות בפרס עדי להבעה יהודית באמנות ובעיצוב 2008–2010 | ערב רב Erev Rav (erev-rav.com) (מגזין מקוון), 17.05.2010
^ ¹ ² 1 B&W video — Maya Zack מאיה ז"ק, באתר Maya Zack (באנגלית אמריקאית)
^ ¹ ² ³ כרמלה טייכמן, מאיה ז”ק: “אמנות ושירה נותנות עדות ודו”ח מסוג אחר, לאמנות יש תפקיד”, באתר בית לאומנות ישראלית
^ 1 The Shabbat Room — Maya Zack מאיה ז"ק, באתר Maya Zack (באנגלית אמריקאית)
^ רחל פרליבטר, על תיבת ארץ האם, באתר ארץ אחרת
^ 1 Broken-Horizons — Maya Zack מאיה ז"ק, באתר Maya Zack (באנגלית אמריקאית)
^ ¹ ² ז״ק, מ, יום עיון "כתמים עוורים", אקדמית תל אביב-יפו- בית לאמנות ישראלית, יום עיון על פועלה האוצרותי של דרורית גור אריה, מוזיאון פתח תקווה לאמנות, 18.02.2020
^ ¹ ² Counterlight video — Maya Zack מאיה ז"ק, באתר Maya Zack (באנגלית אמריקאית)
^ ״טרילוגיית הזיכרון״ הרצאה מאת מאיה ז״ק, אמנית ומרצה, נבדק ב-2021-08-14
^ גליה יהב, בפאתוס מעורר רתיעה ובדמיון מפואר, שיריו של פאול צלאן קמים לתחייה, באתר הארץ, ‏27.6.16
^ רעות ברנע, האמנית מאיה ז"ק שולפת מהזיכרון, באתר כלכליסט, ‏08:2805.11.17
^ טל ניב, מאיה ז"ק עשתה מהיד שלה מכחול ומהפה — דם, באתר הארץ, ‏29.06.16
^ מוזיאון ישראל מרכז מידע לאמנות ישראלית, באתר museum.imj.org.il
^ הזוכים | CCA | המרכז לאמנות עכשווית, באתר web.archive.org, ‏2017-11-07
^ דנה גילרמן, 10 אמנים זכו בפרס האמן הצעיר של משרד החינוך, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2005
^ "Scholarships" (באנגלית אמריקאית). אורכב מ-המקור ב-2017-06-04. נבדק ב-2017-11-05.
^ "משרד התרבות: הוכרזו הזוכים בפרס עידוד היצירה - וואלה! תרבות". וואלה! תרבות. נבדק ב-2017-11-05.
^ About + Contact, Maya Zack (באנגלית)
^ "SUPPORTED PROJECTS". OSTROVSKY FAMILY FUND (באנגלית אמריקאית). 2015-10-07. נבדק ב-2017-11-05.
^ "Maya Zack:Counterlight – Artis". Artis (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-11-05.
^ זוכי פרסי אמנויות ומדעים ע"ש לנדאו 2017, באתר מפעל הפיס
^ ראו: אור נגדי, תערוכת יחיד
^ ראו: La Mémoire en action, מונוגרפיה - זיכרון למעשה
^ ראו: The Shabbat Room, מונוגרפיה - חדר השבת

[1] אורין ויינברג, הוכרזו הזוכים בפרסי לנדאו לאומנויות, באתר ynet, 27 בספטמבר 2017

[2] ביוגרפיה, באתר מאיה ז"ק

[:4-3] ¹ ² Mother Economy - by Maya Zack on Vimeo, וימאו

[4] דוד שפרבר, נתפסה בכלכלתה, באתר בית אבי חי, ‏9.9.08

[5] מאיה ז"ק, Living Room, מאיה ז"ק

[6] מערכת ערב רב, האמניות מאיה ז"ק ושרון ליפשיץ הן הזוכות בפרס עדי להבעה יהודית באמנות ובעיצוב 2008–2010 | ערב רב Erev Rav (erev-rav.com) (מגזין מקוון), 17.05.2010

[:5-7] ¹ ² 1 B&W video — Maya Zack מאיה ז"ק, באתר Maya Zack (באנגלית אמריקאית)

[:2-8] ¹ ² ³ כרמלה טייכמן, מאיה ז”ק: “אמנות ושירה נותנות עדות ודו”ח מסוג אחר, לאמנות יש תפקיד”, באתר בית לאומנות ישראלית

[:6-9] 1 The Shabbat Room — Maya Zack מאיה ז"ק, באתר Maya Zack (באנגלית אמריקאית)

[10] רחל פרליבטר, על תיבת ארץ האם, באתר ארץ אחרת

[11] 1 Broken-Horizons — Maya Zack מאיה ז"ק, באתר Maya Zack (באנגלית אמריקאית)

[:0-12] ¹ ² ז״ק, מ, יום עיון "כתמים עוורים", אקדמית תל אביב-יפו- בית לאמנות ישראלית, יום עיון על פועלה האוצרותי של דרורית גור אריה, מוזיאון פתח תקווה לאמנות, 18.02.2020

[:7-13] ¹ ² Counterlight video — Maya Zack מאיה ז"ק, באתר Maya Zack (באנגלית אמריקאית)

[:1-14] ״טרילוגיית הזיכרון״ הרצאה מאת מאיה ז״ק, אמנית ומרצה, נבדק ב-2021-08-14

[15] גליה יהב, בפאתוס מעורר רתיעה ובדמיון מפואר, שיריו של פאול צלאן קמים לתחייה, באתר הארץ, ‏27.6.16

[16] רעות ברנע, האמנית מאיה ז"ק שולפת מהזיכרון, באתר כלכליסט, ‏08:2805.11.17

[17] טל ניב, מאיה ז"ק עשתה מהיד שלה מכחול ומהפה — דם, באתר הארץ, ‏29.06.16

[18] מוזיאון ישראל מרכז מידע לאמנות ישראלית, באתר museum.imj.org.il

[19] הזוכים | CCA | המרכז לאמנות עכשווית, באתר web.archive.org, ‏2017-11-07

[20] דנה גילרמן, 10 אמנים זכו בפרס האמן הצעיר של משרד החינוך, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2005

[21] "Scholarships" (באנגלית אמריקאית). אורכב מ-המקור ב-2017-06-04. נבדק ב-2017-11-05.

[22] "משרד התרבות: הוכרזו הזוכים בפרס עידוד היצירה - וואלה! תרבות". וואלה! תרבות. נבדק ב-2017-11-05.

[23] About + Contact, Maya Zack (באנגלית)

[24] "SUPPORTED PROJECTS". OSTROVSKY FAMILY FUND (באנגלית אמריקאית). 2015-10-07. נבדק ב-2017-11-05.

[25] "Maya Zack:Counterlight – Artis". Artis (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-11-05.

[26] זוכי פרסי אמנויות ומדעים ע"ש לנדאו 2017, באתר מפעל הפיס

[27] ראו: אור נגדי, תערוכת יחיד

[28] ראו: La Mémoire en action, מונוגרפיה - זיכרון למעשה

[29] ראו: The Shabbat Room, מונוגרפיה - חדר השבת

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]


מאיה זק (2019)
לידה	14 במאי 1976 (בת 47) תל אביב-יפו, ישראל
מקום לימודים	בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב אוניברסיטת תל אביב
תחום יצירה	וידאו ארט, מיצב
פרסים והוקרה	פרס האמן הצעיר (2011) פרס לנדאו (2017) פרס האמן הצעיר (2005)
www.maya-zack.com