יוסף בן לב
רבי יוסף בן דוד אִבן לב (1505–1580 לערך) היה מחכמי סלוניקי שבאימפריה העות'מאנית במאה ה-16. ידוע יותר בראשי התבות של שמו מהר"י בן לב או מהריב"ל (לעיתים גם ריב"ל).
| לידה |
1505 ה'רס"ג בערך מונאסטיר, האימפריה העות'מאנית |
|---|---|
| פטירה |
1580 (בגיל 75 בערך) איסטנבול, האימפריה העות'מאנית  |
| מקום פעילות | סלוניקי |
| תקופת הפעילות |
?–1580 |
| תחומי עיסוק | דיין |
| חיבוריו | שו"ת מהריב"ל חידושי מהריב"ל גיטין |
  | |
קורות חייו עריכה
רבי יוסף בן דוד אבן לב נולד במונאסטיר שבאזור מקדוניה, בסביבות שנת רס"ג (1503 לספירה). אביו דוד אבן לב כיהן כרב בקהילת ביטולה, כפוסק בבית הדין הרבני וניהל בה בית מדרש. ככל הנראה עמד גם המהר"י בן לב עצמו בראש בית המדרש שבעיר וכיהן כפוסק בבית הדין הרבני. הוא עזב את מונאסטיר בעקבות סכסוך בין דייני בית הדין הרבני לא יאוחר מ-1534.[1][2][3] לא ידועים פרטים רבים נוספים על ימי נערותו, או על רבותיו. בגיל צעיר נתמנה לדיין בסלוניקי, והקים שם ישיבה. מתלמידיו התפרסם רבי שלמה לבית הלוי (הזקן). מהר"י בן לב נודע באישיותו התקיפה ובפסיקת הלכה בלתי מתפשרת; בתפקידו כאב"ד התפרסם בכך שיצא כנגד עשירי העיר ותקיפיה. פסיקה ברוח זו, נגד אחד מעשירי העיר, ברוך, הביאה עליו אסון; העשיר שכר רוצחים, שרצחו את בנו של מהר"י, ר' דוד, בעת ששהה מחוץ לעיר. ר' דוד היה בן 28, והיה כישרון תורני מבטיח. סמוך לאסון זה אירע למהר"י בן לב אסון נוסף: בנו השני, יוסף, טבע בנחל בעת טבילה לכבוד שבת. אסונות אלו ומחלוקות עם חכמי העיר גרמו לו לעקור מסלוניקי ולהתיישב באיסטנבול, בה שימש כראש ישיבה, תחת חסותה של דונה גרציה נשיא, עד מותו בשנת ש"מ, (1580) לערך.
דרכו ההלכתית עריכה
מהר"י בן לב נחשב אחד מגדולי דורו ומהחריפים שבהם. הוא עמד בקשרים עם ר' יוסף קארו, ר' יוסף טאיטאצאק ומהרשד"ם. מהר"י בן לב הצטרף למאמציה של דונה גרציה נשיא וחתנה דון יוסף נשיא, בשנת שט"ז (1556), להטיל חרם יהודי על העיר אנקונה, באיטליה; דונה גרציה פעלה להטלת החרם כדי למנוע את הוצאתם להורג של אנוסים שנכלאו בעיר, ביוזמת האפיפיור פאולוס הרביעי. מהר"י בן לב, יחד עם חכמים רבים בקושטא, כתב תשובה הלכתית ובה דרש להחרים את המסחר עם העיר.
תשובותיו ההלכתיות הרבות שהשיב לשואלים שונים מעידה על פוסק חריף, בעל בקיאות רבה בספרות ההלכה; בתשובות שונות הוא אינו מהסס להכריע בבהירות גם בנושאים קשים ומעוררי מחלוקת. עוד בחייו נדפסו 2 כרכים מתשובותיו בשם "שו"ת מהריב"ל" (קושטא, שכ"א-של"ג - 1561-1573)[4]. לאחר מותו יצא החלק השלישי של תשובותיו (ונציה, שס"ו - 1606). בספרים נכללו, מלבד תשובותיו הלכתיות, גם חידושיו למספר מסכתות מהתלמוד הבבלי. חידושי בנו, ר' דוד נכללו גם הם, ואף הורחבו על ידו, כהנצחה לבנו. מסיבה זו יש שייחסו את חידושי הבן למהריב"ל עצמו.
קישורים חיצוניים עריכה
- יוסף בן לב, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מעשה נורא עם מהר"י בן לב, מתוך שבענט
- תשובתו לגבי היחס לצאצאי האנוסים
- שאלות ותשובות מהר"י בן לב, באתר היברובוקס
יוסף אבן לב, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ Robert Mihajlovski, THE SEPHARDIC COMMUNITY OF BITOLA-MANASTIR, 1496-1943, באתר sefarad.org (באנגלית).
- ^ מונאסטיר סיפורה של קהילה ספרדית במקדוניה, באתר יד ושם.
- ^ הקהילה היהודית במונאסטיר, באתר האנציקלופדיה היהודית (באנגלית).
- ^ לספר הסרוק באתר הספריה הלאומית לחצו כאן
| תקופת חייו של הרב יוסף בן לב על ציר הזמן |
|---|
 |