מודל MWC (ידוע גם בשמות "המודל המתואם" The concerted model ו"מודל שני המצבים" The two-state model) הוא מודל מתמטי להסברת מנגנוני-מבני של תופעת הקואופרטיביות. פותח במקור כדי להסביר את קינטיקת הקישור של חמצן להמוגלובין.

מעבר אלוסטרי בין קונפורמציות T ו-R בפקוח אינהיביטור, סובסטרט או אגוניסט.

מודל MWC פותח על ידי ז'אק מונו, ג'פרי ווימן וז'אן-פיאר שנז'ו בשנת 1965. בבסיס מודל זה קיימת הנחת היסוד שכל תתי היחידות בחלבון משנות את הקונפורמציה שלהן, ולכן גם את האפיניות, יחדיו. כלומר, שינוי מתואם בכל תתי היחידות. כל תתי היחידות ימצאו במצב T (מתוח, עם האפיניות הנמוכה) או במצב R (רגוע, עם האפיניות הגבוהה). קישור הליגנד לתת יחידה מטה את שיווי המשקל בין המצבים T ל-R, ולכן גורם לשינוי הנצפה בחלבונים קואופרטיביים.

שני מודלים, MWC ו- KNF, הוצעו על מנת לתאר את הקואופרטיביות של חלבון ההמוגלובין. מכיוון שמודל MWC הצריך, לצורך תיאורו, מספר קטן יותר של פרמטרים מאשר מודל KNF, הוא נחשב עדיף יותר על מודל KNF. לעומת זאת, המצדדים במודל KNF ציינו את חסרונו של מודל MWC בתיאור קואופרטיביות שלילית.

ראו גם עריכה