מוזיקה ניסיונית
מוזיקה ניסיונית היא שם כללי לכל מוזיקה שמותחת את הגבולות המוזיקליים ואת הגדרות הז'אנרים הקיימים.[1] קומפוזיציה ניסיונית מוגדרת בתור זו שמתנגדת באופן נחרץ ומפקפקת במוסכמות המוזיקליות בנוגע ללחן והביצוע הממסדיים.[2] אלמנטים של מוזיקה ניסיונית כוללים מוזיקה לא מוחלטת, שבה המלחין מכניס חומרים בלתי צפויים או מקום לגמישות בביצוע או בלחן. אמנים גם יכולים לשלב בין ז'אנרים או סגנונות שאינם קשורים או להנהיג אלמנטים ייחודיים במוזיקה שלהם. כחלק מחידושי המוזיקה הניסיונית פותחו גם כלי נגינה ניסיוניים.[1] מוזיק קונקרט (מצרפתית: מוזיקה קונקרטית) היא סוג של מוזיקה אלקטרואקוסטית שמשתמשת בקול אקוסמאטי (קול שנשמע מבלי שהמקור נראה) כמקור המוזיקה. אלתור חופשי הוא מוזיקה מאולתרת חסרת חוקים מלבד הטעם המוזיקלי או הנטייה של המוזיקאי שמאלתר. בהרבה מקרים המוזיקאי מנסים להימנע מקלישאות מוזיקליות, משמע התייחסויות פתוחות לז'אנרים של מוזיקה או מוסכמות מוזיקליות מוכרים.
המנהג נהיה משמעותי באמצע המאה העשרים, במיוחד בארצות הברית ואירופה. ג'ון קייג' היה מהמלחינים הראשונים שהשתמשו במושג ואחד המחדשים העיקריים של המוזיקה. בצרפת, כבר ב-1953 פייר שפר השתמש במושג "musique expérimentale" לתיאור יצירות שכללו מוזיק קונקרט ומוזיקה אלקטרונית. בנוסף, בארצות הברית בסוף שנות החמישים נעשה שימוש במושג לראשונה לתיאור מוזיקת מחשבים.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 סקירה כללית של מוזיקה ניסיונית, באתר Allmusic (באנגלית)
- ^ Sun, Cecilia. "Experimental Music". The Grove Dictionary of American Music, מהדורה שנייה, New York: Oxford University Press, 2013. (באנגלית)