מוחארק
מוחארק (בערבית: المحرق; בתעתיק מדויק: אלמחרק) היא העיר השלישית בגודלה בבחריין ושימשה, עד שנת 1923, כבירת המדינה. בשנת 2012 התגוררו בה כ-176,583 איש. העיר שוכנת על אי הנושא שם זהה – האי מוחארק, צפונית-מזרחית לבירה מנאמה שאליו היא מחוברת בשלוש סוללות נושאות גשרים. על האי, המהווה את אחד ממחוזות המדינה, שוכן גם נמל התעופה הבינלאומי בחריין.
 | |
| מראה כללי של האי מוחארק ממטוס הממריא מנמל התעופה של בחריין. ברקע נראים גורדי השחקים של מנאמה | |
| מדינה |
 בחריין |
|---|---|
| מחוז |
 מוחארק |
| גובה | 7.0 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 176,583 (2012) |
| קואורדינטות | 26°15′N 50°37′E / 26.250°N 50.617°E |
| http://www.muharraq.gov.bh/ | |
במוחארק שכן יישוב אנושי בתקופת דילמון, לפני כ-5,000 שנים. היישוב הגיע לשיאו בתקופה הסלאוקית, אז שימשה מוחארק כמרכז פולחנו של "אוואל", האל הכריש, כאשר תושבי האי, שהיו תלויים בימאות ובמסחר לפרנסתם, הקימו לכבודו פסל גדול. במאה ה-5 הייתה מוחארק למרכז נוצרי-נסטוריאני, אשר התפשטה לאורך חופו הדרומי של המפרץ הפרסי, מחוץ להישג ידם של ביזנטים. כיום, ישנם מספר כפרים באי מוחארק הנושאים שמות המשמרים את המורשת הנוצרית של האזור.
לאחר שנכבשה על ידי הפורטוגזים ב-1521 ועל ידי הפרסים ב-1602, העניקו הבריטים את מוחארק לידי שושלת בית ח'ליפה ביחד עם כל האי בחריין בשנת 1820.
החל במאה ה-2 ועד שנות ה-30 של המאה ה-20 שימשה העיר כמרכז לתרבות גידול, עיבוד והסחר בפנינים. בשנת 2012 הוכרזו אחד-עשר מבנים בעיר ושלושה אזורים בים הפתוח שמצפון לה, שבהם נישלו הפנינים, כאתר מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו בשם תרבות הפנינים בבחריין.
כלכלה עריכה
המטה של גאלף אייר ממוקם במוחארק, והמטה של בחריין אייר היה בעבר במרכז מוחמד במוחארק.[1][2] גם מטה של Al Muntazah, רשת מרכולים הגדולה במדינה ממוקם בעיר.
קישורים חיצוניים עריכה
- מוחארק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Contact Us, Bahrain Air, web.archive.org, 2010-06-11
- ^ HQ Map, Bahrain Air, web.archive.org, 2010-06-11
ערך זה הוא קצרמר בנושא בחריין ובנושא יישובים במזרח התיכון. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.