מוחמד חסנין הייכל

עיתונאי מצרי

מוחמד חסנין הייכלערבית: محمد حسنين هيكل; 23 בספטמבר 1923- 17 בפברואר 2016) היה עיתונאי, עורך, פרשן פוליטי וסופר מצרי. היה עורך היומון המצרי "אל-אהראם" ואיש סודו של נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר.

מוחמד חסנין הייכל
محمد حسنين هيكل
לידה 23 בספטמבר 1923
קהיר, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 בפברואר 2016 (בגיל 92)
קהיר, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה האמריקאית בקהיר עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1942 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד שר החוץ של מצרים (1970) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה האיחוד הסוציאליסטי הערבי עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אסלאם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מוחמד חסנין הייכל ואום כולתום ביום הולדתו החמישים של נגיב מחפוז

ביוגרפיה עריכה

הייכל החל את הקריירה העיתונאית שלו בגיל 18, בשבועון "רוז אל-יוסוף". מ-1945 כתב בשבועון "אח'באר אל-יום" וב-1948 היה כתב צבאי של השבועון "אח'ר סאעה"[1][2], ובמסגרת עבודתו התלווה למתנדבים המצרים שלחמו בארץ ישראל.

מאמריו של הייכל משכו את תשומת לבם של הקצינים החופשיים (שעתידים היו לחולל את מהפכת הקצינים החופשיים), והוא הוזמן והשתתף בכמה דיונים של התא החשאי. כך נפגש עם נאצר, ובין השניים התפתחה ידידות שהחזיקה מעמד עד מותו של נאצר ב-1970. לאחר מהפכת הקצינים החופשיים התמנה הייכל לעורך השבועון "אח'ר סאעה", ומאמריו בעיתון זה היוו שופר לביטוי עמדות השלטון. בהמשך עבר לניהול העיתון "אל-אח'באר", וב-1957 התמנה לעורך "אל-אהראם"[3]. בהנהגתו הפך "אל-אהראם" לעיתון מהחשובים בעולם הערבי. טוריו בעיתון הוקראו באופן תדיר ברדיו קהיר[4] ודבריו נחשבו למעידים על דעותיו של נאצר[5][6].

בשנת 1974 פוטר מעריכת "אל-אהראם", ונאסר עליו לפרסם בעיתונות המצרית.[7]

הייכל חיבר ספרים רבים בתחום הפוליטי, ובהם ספר שתורגם לעברית, "הספינקס והקומיסר", תרגום מאנגלית - איה סלע, הוצאת עם עובד, תשמ"א. בשנת 2012 הוציא ספר על נשיא מצרים חוסני מובארכ ובו פרק על אשרף מרואן.[8]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מוחמד חסנין הייכל בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ חאיראת לא אמר שהוא מסכים לתיווך, חרות, 1 בדצמבר 1955
  2. ^ קהיר: לא נתיר שיט ישראלי בסואץ, הצופה, 24 בינואר 1957
  3. ^ נאצר: ירדן ולבנון בברית עם ישראל, מעריב, 9 בספטמבר 1957
  4. ^ הודח הרמטכ"ל המצרי, דבר, 19 בספטמבר 1969
  5. ^ האם יפתחו הערבים במלחמה?, חרות, 3 בינואר 1964
  6. ^ 5 הבולטים בעתונאים הערביים, מעריב, 11 באוגוסט 1970
  7. ^ חגי ארליך, מצרים – האחות הבכירה (ספר 1 בסדרה המזרח התיכון בימינו), האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 263.
  8. ^ מוחמד חסנין הייכל, מובארכ ותקופתו: מן הכס אל הכיכר - פרק 16 : שאלת אשרף מרואן, (תרגום: יצחק ורדי) מהדורה רביעית, הוצאת א -שורוק (הזריחה) 2013, עמ' 245 – 265, באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים