מולית אדומה

מוּלִית אֲדֻמָּה (שם מדעי: Mullus barbatus), או בשמה העממי סולְטַאן אִיבְּרַהִים, היא דג מסוג מולית השוכן באזורי אקלים סובטרופי בים התיכון, בים השחור, ובצפון מזרח האוקיינוס האטלנטי מסקנדינביה ועד סנגל.

מולית אדומה
מצב שימור
conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	מקריני סנפיר
מחלקה:	מקריני סנפיר
סדרה:	דקראים
משפחה:	מוליתיים
סוג:	מולית
מין:	מולית אדומה
שם מדעי
Mullus barbatus ‏ליניאוס, 1758
תחום תפוצה

לעיתים מבלבלים בין מולית הפסים, האדמירל (דג) והמולית האדומה במסעדות וחנויות דגים ומחליפים בין השמות "סולטאן איברהים", "ברבוניה" ו"מולית אדומה". להבדיל ממולית הפסים, סנפיר הגב הראשון של המולית האדומה אינו מפוספס. מולית אדומה מגיעה לאורך מקסימלי של 332 מ"מ ונפוצה באזורינו באורך של כ-86.7 – 146.3 מ"מ לזכרים ולנקבות 90 – 225 מ"מ. מולית אדומה מגיעה לבגרות מינית באורך של כ-11 ס"מ, נתון זה בעל חשיבות לשימור האוכלוסייה עקב היקפי הדייג הגדלים.

מולית אדומה נמצאת על קרקע בוצית, חולית או קרקע מרובת אבנים על מדפי היבשות, לרוב בלהקות. היא חיה בעומקים של בין 10–300 מטר. היא ניזונה מסרטנאים קטנים החיים בקרקעית, תולעים ורכיכות בשל תזונה זו טעם בשרה של המולית המוערך במיוחד מושווה פעמים רבות לטעמם של חסילונים. המולית מחפשת את טרפה על ידי טמינת ראשה והבינים שלה בחול תוך כדי הנעת זנבה ברטט תכוף. פליניוס הזקן פירש התנהגות זו כפחד מטורפים, וחשבה לפחדנית שבדגים.

כדג מאכל נמכרת טרייה.

יש המסווגים את המולית אדומה לשני תת-מינים:

• Mullus barbatus barbatus
• Mullus barbatus ponticus - (נמצא בים השחור ובים אזוב)

אילוסטרציה של מולית אדומה

קישורים חיצוניים

• מולית אדומה, באתר ITIS (באנגלית)
• מולית אדומה, באתר NCBI (באנגלית)
• מולית אדומה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• מולית אדומה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• מולית אדומה, באתר FishBase (באנגלית)
• מולית אדומה, באתר GBIF (באנגלית)
• גיל ססובר, הברבוניה היא יותר מאשר הצ'יפס של הים, באתר הארץ, 10 במרץ 2016